בלוג סיפורים [:

בפרק הקודם :

"אף פעם לא הבנתי מה קורה בין שני אלה..." לחשתי לאיתי, והוא צחק "גם אני לא. אבל את מבינה מה קורה בינינו נכון?" שאל פתאום. הרגשתי שזה לא הזמן, אבל הדר גם הייתה עם אופיר... "שאנחנו מאוהבים לגמרי אחד בשני." אמרתי. "אז זהו, שאת טועה..." אמר איתי, 'לא שוב...' חשבתי לעצמי.

פרק 7 - בגידות

"אנחנו כל כך מאוהבים אחד בשני, שאנחנו עכשיו עולים אלי הביתה, וממשים את האהבה שלנו" אמר איתי ובפתאומיות תפס לי בתחת. "מה את עושה?!" קפצתי. הוא אף פעם לא עשה את זה קודם.

"למה את כזאת קופצנית? אנחנו חברים! כאילו שהרבצתי לך או משהו..." אמר איתי והתרחק קצת.

"לא יודעת... אף פעם לא עשית את זה קודם..." אמרתי והתקרבתי אליו.

"אנחנו כבר ילדים גדולים,מותק. יכולים לעשות את הדברים האלה." אמר איתי. לא הכרתי אותו באותו רגע.

"דברים כמו מה?" שאלתי בלחץ\כעס.

"לא יודע... לגעת אחד בשני, להוריד בגדים אחד ליד השני..." התקרב אלי איתי. איפה האיתי שאני מכירה?!

"אתה יודע שאני לא כזאת." אמרתי. "אבל את יודעת, תמיד יש פעם ראשונה." חייך איתי.

"וכנראה שלשלי תיקח עוד זמן להגיע!" אמרתי.

"אבל ניצן, אנחנו חברים. את גם צריכה לספק אותי חוץ מאת עצמך." אמר איתי.

"סליחה?! אז עד עכשיו לא סיפקתי אותך? אתה חייב לראות ציצים ותחת כדי להרגיש סיפוק מזוגיות? האהבה לא מספיקה?!" התעצבנתי. "מי אתה בכלל? אתה בטוח שאתה איתי?" שאלתי.

"כן, ניצן. אני איתי. שהתבגר. ורוצה עוד דברים. גם לי יש צרכים." אמר איתי.

"איתי אתה בחופש של כיתה ח', איזה צרכים אתה צריך?" שאלתי.

"זה לא קשור בגיל זה קשור בהתפתחות." אמר איתי. פה התחילו צעקות.

"אז אתה אומר שאם אני לא אתן לך לדעת בי ולראות אותי אתה תעזוב אותי?" הנמכתי את קולי.

"אני לא יודע. אולי." אמר איתי.

"בן זו..." התחלתי להגיד אבל הלכתי משם.

"נו חכי שנייה" שמעתי את איתי מאחורי.

"ניצן אני מצטער." שמעתי את קולו יותר קרוב

"אתה יודע" הסתובבתי בהפגנתיות. "גם לי יש צרכים, אבל אני יודעת לשלוט בהם ולשמור אותם לזמן הנכון." אמרתי בלי לחשוב. למה אני משקרת?! יש לי צרכים?! אני בכלל לא יודעת איך מרגישים כשיש את זה!

חיוך התפשט על פניו.

"אני נותן לך את הזמן שלך." אמר איתי "אני מוכן לחכות לך, כי הציצי היחיד שאני רוצה לראות בתקופה זו, זה שלך" חייך איתי, אבל המשפט הזה צרם לי.

" 'בתקופה זו'? חזרתי על דברו. מה זאת אומרת? שראית ציצי של מישהי אחרת?" שאלתי. הוא נהיה אדום.

"כן... זאת אומרת... כשנפרדנו בחופש הקודם..." אמר איתי.

"אתה אף פעם לא סיפרת לי מה היה שם. אני רוצה לדעת." אמרתי.

התיישבנו על הספסל והוא התחיל לספר "נפגשנו בבריכה של המלון שהייתי בו, היינו ביחד קצת... והתנשקנו..." אמר איתי "ו...?" בלעתי את רוקי "היה עוד?" שאלתי

"הלכנו לחדר, ו.... שכבנו" אמר איתי. קפאתי במקומי. לא תיארתי לעצמי שהם... שכבו.

"אתה... זאת אומרת ש... אתה לא בתול?" שאלתי.

"לא." אמר איתי. "אני מצטער." אמר איתי

"בסדר, אני יכולה להשלים עם זה..." אמרתי, למרות שידעתי שלא. אבל אני אוהבת אותו. אני לא רוצה לאבד אותו.

"איך קוראים לה?" שאלתי "יערה" אמר איתי

"אתם עדיין בקשר? כי... כי עם זה אני כבר לא יכולה להשלים כי אתם לא יכולים להיות בקשר אחרי ש..." התחלתי לדבר והוא עצר אותי.

"לא, לא אנחנו לא בקשר." אמר איתי.

"את רוצה ארטיק?" הבחין איתי פתאום באוטו גלידה שעצר לידינו.

"לימון." אמרתי והוא הלך לקנות. שמתי לב שהוא השאיר את הפלאפון שלו על הספסל.

כל כך רציתי להציץ, לחפש שם את השם "יערה" אבל לא. אני סומכת עליו.

פתאום הפלאפון צלצל. הוא צעק לי "תבדקי מי זה" הסתכלתי על הצג "יערה הכוסית" היה רשום על הצג.

"יערה הכוסית" צעקתי. הוא הסתובב. הוא צעק לי "אל תעני" לא הספקתי לענות, אבל אחרי שנייה הייתה הודעה קוליית. הוא כבר חזר לספסל, אבל ההודעה כבר התחילה להישמע על רמקול:

"הלו איתי? זאת יערה מהמלון באילת... פשוט לא דיברנו כבר יומיים, ואני רוצה אותך שוב במיטה שלי... דבר איתי כפרה. הפעם אני יבוא לעיר שלך." ההודעה הסתיימה.

"אמרת שאתם לא בקשר" אמרתי תוך כדי התבוננות במסטיק יבש על הרצפה.

"זאת לא יערה הזאת..." אמר איתי

"היא אמרה" 'יערה מהמלון באילת' אתה חושב שאני מפגרת? איתי, לפני יומיים?! זה אומר שבגדת בי שוב!" אמרתי ודמעות עמדו בעיני.

"ניצן אני מצטער" אמר איתי.

"הפעם זה לא עוזר. צריך לחשב מעשים לפני שמצטערים. גמרנו. והפעם זה סופי."