חבל שלא אמרת לי להפסיק. אם היית אומר הייתי מנשקת לך את הריסים ולא נוגעת בך אפילו לא עם האצבע, או שאולי הייתי נותנת לך חיבוק כזה של סחבקים, ואולי אחר כך היינו יושבים עם גינס ובייגלה בגן מאיר וצוחקים ואולי הייתי מתקשרת אליך היום, כמו שאנשים נורמליים עושים, והכל היה יכול להיות שונה ונורמלי, כל כך נורמלי