זה היה חופש, לא ממש חופש, אלא יותר בריחה מהחיים, ישר אל תוך העולם המערבי- אמריקה. לא היה יותר מדי מה לעשות, כי לא היה לנו הרבה כסף, או מקום לישון, אפילו לא תוכנית וכרטיס חזרה למציאות, זה היה פשוט חופש, צפנו בזמן, הלכנו לישון במכונית הקטנה שלנו בחמש בצהריים וקמנו בחצות, בישלנו בגזיה כל מיני פירות שמצאנו בחצרות הבתים בעיר שבה היינו, לא ממש ידענו איפה אנחנו כי גם במפה לא טרחנו להצטייד, פשוט היינו עולים על הכביש, ומשחקים אנדנדינו כדי להחליט על עיר מסוימת, או כיוון. היה לנו עוד משחק, כשהיינו על הכביש ולא ידענו לאן ללכת, היינו מתחילים בפנייה ימינה, ואז שמאלה וישר, ימינה שמאלה וישר, ימינה שמאלה וישר.

אחרי הפנייה השלישית שמאלה, נגלה אלינו צוק יפיפה שמתחתיו רק כחול טורקיז ותכלת. התיישבנו, סתם, כי התחשק לנו, מה יש לנו כבר לעשות..התיישבנו והסתכלנו איך עולה השמש ואיך היא שוקעת ושוב עולה, ושוב נופלת, ואיך היא כל פעם מחדש צובעת את המים בכתום אדום ורוד סגול. לא חזרנו אל האוטו, אף פעם. רק נשארנו והסתכלנו, שכחנו שאנחנו בורחים בעצם מהמציאות, רק צפנו, חשבנו, והסתכלנו.

כמה טוב לחזור !! (: