מכירים את ההרגשה שאתם יושבים בלילה ומרגישים ריק בפנים? שאתם שמים את היד על החולצה בצד הלב ומרגישים את הפעימות הלא שלמות.

טוב זאת ההרגשה שלי עכשיו.

הפעם האחרונה שזה קרה זה היה בחופש הגדול.... למה זה קורה עכשיו?

אולי בגלל ההחלטה שלי ושלה.. זאת שאני לא שלם איתה.

פשוט לא יודע כבר מה להרגיש.

לסיום קטע קטן שכתבתי לפני כמה שבועות

בפנים

למה כל מה שאני יודע זה ליפול

למה הסוף של משהו ישן

הופך להתחלה חוזרת של משהו ישן יותר

רגשות שחשבתי שישנים עמוק בפנים

מתעוררים לחיים.

הדמעות שלי כבר קפואות ממזמן

בתוך הלב שלא הומס ממזמן

ורק הריקנות משתלטת בכל מקום

הורגת אותי מבפנים.

הנהר שלי נעצר כבר ממזמן

מנסה לפרוץ את החומות

ונעצר.

אבל זרמי החיים ממשיכים להם.

פשוט צריכים להמשיך לנשום.