אני לא יודע אם אתם מכירים את ההרגשה אבל לדעת ששכחו אותך היא הרגשה מוזרה.

אני לא מדבר על אנשים שאמרתם להם שלום ברחוב ויום אחריי הם לא זיהו אותך.. אני מדבר על החברים הקרובים אליי.

אלה שבילית איתם הרבה זמן מחייך.. שעזרת להם והם לך ברגעים הקשים אלה שידעת שהם לא ישכחו.. אבל מסתבר שכן.

בקיצור הרגשה ממש לא נעימה.

באותה סיטואציה שאתה מגלה את זה אתה חושב  אם פגעת בהם אם עשית משהו אבל לא.

חבל מאוד שאנשים שקרובים אליך יכולים לאכזב אותך.

נכון לא מרגישים נעים אבל יודעים מה... לא אכפת לי.

אז שכחו אותי.. אז אכזבו אותי.

זה קרה בעבר וזה יקרה.

חבל מאוד שאני מרגיש ככה בשגרה.

אם אתם שואלים מה קרה אז זה פשוט.

לאחד האנשים היקרים לי היה יומולדת והוא שכח להזמין אותי.

לא ביג דיל אבל עדיין.

היום ניתחנו לב של עוף. (זה היה אמור להיות לב של  הודו אבל משום מה קנו את זה).

היה מאוד מסריח כי הלבורנטית שלנו קנתה את הלבבות ביום רביעי ושמה במקרר ולא במקפיא וזה היה ממש ממש ממש ממש מסריח.

הלבבות להפתעתי היו דיי גדולים. וממש פירקתי אותם לגורמים.(אני לא מה שאתם חושבים :P).

יום טוב