הערותיו של בחור רציונלי על המצב

עמיר פרץ. המוסף הכלכלי של עיתון הארץ מפרסם היום ריאיון עם עמיר פרץ. התשובות ברובן סתומות, נטולות קשר רב לשאלות (ועוד פחות מכך - למציאות) וריקות מתוכן. אותם הדברים בעלי המובן שפרץ בכל זאת אומר, מאשרים את מה שכבר ידענו, שמדובר בציניקן חסר תקנה שהמאפיין העיקרי של הפילוסופיה שלו היא ניתוק הקשר שבין מעשים לתוצאות. אבל נקודה אחת מעניינת עולה שם בכל זאת: אחד המראיינים מעמת אותו עם העובדה שאינו מציע מנין לקחת את הכסף לממן את כל תוכניותיו החברתיות. המראייין מציין שפרץ אינו מתכוון להעלות מסים, אבל אחרי שלוחצים עליו עוד קצת מבהיר שלא נורא להגדיל קצת את הגירעון. חבל ששרון לא בחר בסופו של דבר בשם "אחריות לאומית" למפלגתו; פרץ היה יכול אז בשקט לשנות את שם מפלגתו שלו ל"חוסר אחריות לאומית".

עמי איילון. האיש הזה מסתמן כאחד היצורים הגועליים ביותר בסביבה. ראו כמה רפש יצא מפיו בשיחה אחת שערך עם סטודנטים בבאר שבע: "אין לי בעיה עם זה שהקניונים יהיו סגורים בשבת, שהעם יידע לבלות גם במקומות אחרים ולא רק בקניונים" (לי, אגב, אין בעיה עם זה שהכוס של אשתו יהיה סגור בשבת, שעמי איילון יידע לבלות גם במקומות אחרים). דוחים יותר דבריו בנוגע לתפישת מוסד המדינה שלו: "כאשר מדברים על מדינה יהודית דמוקרטית אני רואה בעיני רוחי מצב שביום כיפור מדינת ישראל יותר יהודית מדמוקרטית, בשבת היא עדיין יותר יהודית מדמוקרטית ובימי חול אני רואה מדינה יותר דמוקרטית מיהודית שנותנת שוויון זכויות" (ואני רואה בעיני רוחי מדינת ישראל שבימי רביעי דוחפת לעמי איילון מקלות של מטאטא לתחת, אבל בימי שני הראשונים בכל חודש מעניקה לו שוויון זכויות). אלא שמגעילים באמת הם הציטוטים החותמים את הכתבה: "[...] המתיישבים הם השליחים ואנחנו שלחנו אותם, בין שהם יודעים ובין שלא. שליחותם הסתיימה, אנחנו צריכים להחזיר אותם על כל המשתמע מהחזרת שליחים" (וכאן אחטא לחומרת העניין אם אתלוצץ; שימו לב: "ואנחנו שלחנו אותם, בין שהם יודעים ובין שלא". מצד אחד ואנחנו ומצד שני בין שהם יודעים ובין שלא. הפטרוניות הקולקטיביסטית בצורתה המזוקקת ביותר).