הערותיו של בחור רציונלי על המצב

אחד הצידוקים לפינוי מתנחלים מהשטחים שמשמיעים תומכי הפינוי - בעיקר אלה מקרבם שנוטים שמאלה, אך לא רק הם - הוא שהמתנחלים מכריחים אותם להגן עליהם ואילו הם אינם מעוניינים לשלוח את ילדיהם להיהרג על מזבחה של האידיאולוגיה המשיחית של המתנחלים, כדבריהם.

בצידוק הזה טמונה חוצפה שלא תיאמן, כמעט. בקולות אותו ציבור שתומך בפינוי כופה מדינת ישראל על צעירים וצעירות בני שמונה עשרה שנה להתגייס לצבא, והם אלה שנדרשים להגן על ההתנחלויות בעל כורחם. נמצא שאותו ציבור מכריח את עצמו להתגייס לצבא, אז הוא טוען שבמסגרת השירות הצבאי הוא נתבע להגן על המתנחלים, את זה אי-אפשר לחייב אותו לעשות, לדבריו, ומכאן הוא מסיק שיש לפנות את המתנחלים.

הדרישה שהציבור הזה צריך להשמיע היא הדרישה לבטל את הגיוס הכפוי לצה"ל. בלא גיוס כפוי, איש לא יהיה חייב להגן על המתנחלים.

שמא תרימו גבה ותאמרו שזאת דרישה לא מציאותית, יהא עליי להזכיר שבשנים האחרונות הרעיון עולה מדי פעם אפילו מצד קציני צבא בכירים. ואם הם - האמורים להיות האחרונים לתמוך בו - כבר אינם פוסלים את האפשרות, נדמה שרק קיבעון מחשבתי חריף או תמיכה מיסטית בהנדסה חברתית יכולים עוד להוביל מישהו לתמוך בהמשך הסדר הקיים.