בשורה חשובה מבשר לנו ויי-נט בשעות אלה: הנח"ל חוזר להיאחזויות! שמונה שנים לאחר הקמת היאחזות הנח"ל האחרונה, מספרת הכתבה, מתכוונים בנח"ל להקים שתי היאחזויות חדשות בנגב, ובהמשך עוד היאחזויות נוספות.
בכך ממשלת ישראל גם מרחיבה את תחום פעילותה על חשבון המסים, גם מעמיקה את מעורבות צה"ל בתחומים שאינם קשורים לביטחון המדינה וגם חוזרת על שגיאות העבר ועוסקת בהנדסה חברתית.
ממשלת ישראל, השמנה כנראה מכל ממשלות המדינות המערביות, צריכה לצמצם את פעילותה, ולא להרחיבה. אם במשך שמונה שנים הסתדרנו בלי היאחזויות נח"ל, ייתכן מאוד שנוכל להסתדר בלעדיהן שמונה שנים נוספות, ואם כן משמע שההוצאות הכרוכות בתכנית החדשה אינן הכרחיות ויש להימנע מהן. עיקרון זה כוחו יפה תמיד, ובייחוד בעת שמקצצים בתקציב.
בנוסף, גם אם יש איזה טעם בהקמת היישובים הללו, לא צה"ל צריך להקימם. מעורבות צה"ל בתחומים שאינם קשורים לביטחון, כמו במקרה זה, היא דבר מגונה ביותר, ולכך כמה טעמים. מהם אבקש לציין שניים.
ראשית, מתגנב ללב החשש שהדבר נועד בין היתר כדי לזרות חול בעיני האזרחים כך שלא יוכל להתקיים דיון רציני בשאלה אם אפשר לקצץ בתקציב הביטחון, לאמור: אם התקציב מורכב ומסועף כל כך, איש אינו יכול להיות בטוח שאמנם אפשר לקצץ ממנו. אבל לאמתו של דבר, התכנית החדשה דווקא מוכיחה שאפשר בהחלט לקצץ מתקציב הביטחון. אם יש כסף להקים יישובים, ודאי שיש יותר כסף ממה שבאמת צריך, ואפשר לקצץ. דבריהם של פקידי משרד הביטחון הטוענים שכל קיצוץ יוביל בהכרח לסגירת יחידות הנושאות בנטל הביטחוני מתבררים אפוא כדברי להג וכזב.
שנית, התפישה, המניעה את התכנית, הרואה בצה"ל מכונן חברתי היא תפישה מסוכנת מאין כמותה. אם אפשר - בדוחק רב ותוך כדי התעלמות מכמה עניינים עקרוניים הקשורים בחירות הפרט - להבין איך ביטחון המדינה עשוי להצדיק גזילת חייו של אדם ממנו למשך שלוש שנים (ובפוטנציה - לעד), הרי שגזילתם ממנו כדי להשתמש בו לבנות חברה לפי טעמה של הממשלה היא פשע חמור ביותר. שום אדם נורמלי אינו יכול להסכים שהאזרחים ימשיכו וישמשו חומר ביד היוצר של הממשלה.
לבסוף, ממשלת ישראל חוזרת על שגיאות העבר ומקימה יישובים שספק רב אם יש הצדקה כלכלית לקיומם. העליבות השוררת בכל אותן עיירות פיתוח שהקימו ממשלות מפא"י - שדרות, נתיבות, מגדל העמק וכן הלאה - היא תוצאה ישירה של חוסר תוחלת כלכלית. יש לשער שגורל דומה צפוי גם ליישובים החדשים. כדי להימנע מכך, יש להימנע באופן גורף מהנדסה חברתית. על הממשלה למשוך ידה מעיסוק בתחומים אלה ולתת לכוחות השוק לתעל כל אדם למקום שבו יש לו סיכוי טוב להתפרנס בכבוד ולהביא את כישוריו למיצוי. בכל הכבוד לחזונו של בן גוריון, איש אינו צריך לתת עצמו קרבן כדי לממשו...