הערותיו של בחור רציונלי על המצב

בעקבות בלבול מסוים, אבקש להבהיר מדוע טענתי בפוסט הקודם כי "ההוצאה הממשלתית על תלמיד בישראל גדולה (ביחס לתל"ג לנפש) מברוב מדינות המערב".

את הדברים אמרתי כשאני רואה לנגד עיניי כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ לפני כחודשיים ושזאת הייתה השורה התחתונה שלה. את הכתבה לא מצאתי (למען האמת, גם לא חיפשתי). מה שמצאתי הוא אוסף נתונים המתגבשים לכדי תמונה מרשימה פחות, אבל עדיין מרשימה דיה כדי להראות שלא היעדר תקציב מספיק הוא בעייתה של מערכת החינוך בישראל (אלא אם סבורים שבכל העולם יש בעיה דומה ושגם במדינות אחרות היא נובעת מהיעדר תקציב מספיק).

הודעה לעיתונות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיטיקה בשנת 2002 מלמדת שבשנת 1998 ההוצאה על תלמיד בישראל (לא ברור אם ההוצאה הממשלתית או הכללית) הייתה מעט גבוהה יותר מההוצאה הממוצעת בארגון לשיתוף פעלה כלכלי ולפיתוח (השקול, פחות או יותר, לצורך העניין ל"מדינות המערב") בחינוך היסודי ומעט נמוכה יותר בחינוך העל-יסודי. כאן מדובר בהוצאה באופן מוחלט, לפני שקלול כוחה הכלכלי של המדינה, והרי כוחה הכלכלי של ישראל נחות משל רוב חברות הארגון. יתר על כן, בישראל השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במדינות החברות בארגון, לכן הוצאה דומה שווה יותר.

מכאן נסיק שהתלמיד הישראלי אינו מקופח, בוודאי שלא במידה משמעותית, ביחס לעמיתיו מאירופה או מצפון אמריקה, אפילו במונחים אבסולוטיים, לא כל שכן ביחס לכוחה הכלכלי של המדינה.