עונג שבת חגג (בערך) חמש שנות לינקים במוצ"ש באוזןבר התל אביבי. קורי עכביש היה שם ומביא דיווח מהשטח (בגוון טייני פינגרזי מובהק) שכולל כמה תמונות ואפילו אייטם בלעדי (תמיד אהבתי להגיד את זה!): שיחה אקראית לה נחשפתי באוזןבר ושופכת אור – כיצד מסבירה מישהי שמכירה את העונג למישהו שלא מכיר את העונג, למה כדי לו לבוא ולהצטרף אל העונג. תענוג.

נתחיל בזה שאני משוחד.

כשבא אליי טל (המתופף של טייני פינגרז, חבר מהעבודה השניה) ואמר לי שבראשון באוגוסט העונג מתכנן ערב הופעות, העיניים שלי נפתחו בהתלהבות. קודם כל, כי אני לא מרבה ללכת להופעות לצערי (נא לא לזרוק עגבניות בבקשה, זה הרבה לנקות). דבר שני – אני נמנה עם קוראי העונג על בסיס (בערך) קבוע! שלישית- טל והטייני פינגרז יופיעו בערב. חגיגה משולשת (או מרובעת, כבר איבדתי את הספירה).

אני יכול לגלות לכולם שמאוד רציתי לערוך ראיון עם שלישיית הפינגרז, ככה לקראת המופע. לצערי, למרות הפצרותיי בטל (ולמרות שלכאורה יש לי פרוטקציה רצינית), לא היה להם זמן והם לא נענו לבקשתי (או שפשוט לא היה להם כח והם ניפנפו אותי, גם זו אפשרות).

אך זהו לא עניננו. אל העונג שבת לייב כן הגעתי, אומנם קצת באיחור אבל אלה דברים שלא היו תלויים רק בי (תשאלו את ארבעת החבר'ה איתם הצטופפתי ברכב) אבל להופעות הטובות דווקא הגענו.

טל בדיוק התראיין לאיזה בחור עם מצלמה וקיבל את פנינו. עלינו קומה או שניים, קנינו כרטיס (זה באמת זול! סחתיין עלייך גיאחה) ונכנסנו.

נכנסנו? אה לא ממש. צפיפות האוכלוסין ששררה במקום באותם דקות הייתה שוות ערך למחוז כלשהו בסין.

אבל! כמו שציינתי באחת התגובות שלי בעונג לפני שבועיים, אני והמרפקים הגענו, לא נתתי לפחד הראשוני שלי לעשות לי רגליים קרות (כי גם היה ממש חם) ונכנסתי אל ההמון הסואן. למזלנו – אזור הבר היה הרבה יותר מאוורר מהרחבה המרכזית ככה שאת דקות הפתיחה (וההופעה של נדב אזולאי) העברנו שם.

אחרי חצי ליטר גולסטאר התבשרנו שהפינגרז עולים אוטוטו על הבמה. הספקתי להגיד שלום לגיא (עם כובע מצחיק על הראש. יש קולקציית עונג גם לזה?) שהרגיש בהחלט כמו חתן בר מצווה שהוריו הכינו לו מסיבה באולם מפואר באזור השרון (רק שהפעם האולם היה פאב צפוף ועל העבודה היה אמון גיא בעצמו).