# "הגיע הזמן לתלות את הנעליים, אני לא הופך צעיר יותר. אני מחשיב עצמי כבר מזל. כילד שגדל על איזה חוף בקריביים זכיתי להגשים את כל חלומותיי - קטפתי תארים ברמה הגבוהה ביותר והשתתפתי יחד עם נבחרתי במונדיאל הראשון בתולדותיה. נהניתי במהלך הקריירה ואני מקווה שאנשים יזכרו אותי כאחד ששיחק את המשחק בצורה הנכונה ותמיד עם חיוך על הפנים".

[דווייט יורק, הכדורגלן המעולה מטרנידד וטובגו, תולה את הנעליים בגיל 37]

# "הרוחניות החדשה של דורנו היא, רובה ככולה, אישית ורגשית. כמעט בלתי אפשרי למצוא בה התמודדות רצינית עם סוגיות חברתיות ומדיניות, וכשכבר מוצאים, רואים שלא הלכו עד הסוף אלא קיבלו כמובנות מאליהן וכבלתי ניתנות לערעור את הנחות היסוד של התפיסה השלטת, זו של הדמוקרטיה הליברלית (עם נטייה ברורה לאגף השמאלי שלה).
אפשר לבחון את הדברים על סמך רעיון הסובלנות, או הפלורליזם, לפיו אחד מערכי היסוד של החברה הנאורה צריך להיות קבלתן של כל הדעות והגישות, ובלבד שאינן פוגעות במישרין בזולת."

[ניר מנוסי מחפש את הסבלנות במדור הניו-אייג' של מעריב]

# "רדיו ירושלים" – רדיו חדש שמפעילה חברת "רדיו הבירה" – החל לשדר מיום שלישי השבוע ה-1 בספטמבר. הרדיו מחליף את רדיו ירושלים הותיק שאיבד את הזיכיון בחודשים האחרונים לרדיו הבירה. ובתוך כך: אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' יגישו תוכנית כדורגל שבועית בתחנה [ice]

# "לדיכאון החגים סיבה מודרנית יותר. החופש שנכפה על האנשים. חופש ובצידו שממה רוחנית. הם חיים בתוכה כל הזמן, אבל בחגים החול מתפזר ואפשר לראות. אנשים נבהלים מפנאי, כי הם צריכים לספק לעצמם עניין. ומי שאין לו חוסן תרבותי, מי שכל הקיץ חי על הכלום של ריאליטי בערוץ 2, הולך לאיבוד. אפשר לראות את זה למשל, בטיולים לחו"ל, עדרים של ישראלים נבובים שחייבים 'לעשות משהו' סתמי, אחרת יישארו לרגע עם עצמם ועם המוח המצומצם שלהם".

[יהודה נוריאל בטורו "חבורת הסבל" בסופ"ש הנוכחי במוסף "7 לילות", ידיעות אחרונות]

# "והשנה, בתחרות 'קוף הזהב' למיזמי אינטרנט מיותרים וקופיים לחלוטין, שאם נחבר את מיליוני השעות שאוכלוסיית המערב בכל זאת יושבת מולם נתחיל להבין מאיפה מתחיל המיתון העולמי ובעיקר מה עושה אחותכם הקטנה זו השעה השלישית ברציפות בחדר – הפרס הולך ל...אין הפתעות: טוויטר."

[רענן שקד בטורו "140 תווי קנייה" בסופ"ש הנוכחי במוסף 7 לילות" של ידיעות אחרונות]