 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 12/2009
להג לשבוע חדש פוסט אורח מאת: יעל שדות
מאת: יעל שדות
-איזה כיף היה לצאת מהבית בבוקר ולראות שמיים אפורים כאלה, של עוד שניה יורד גשם!! אני אוהבת חורף, רק שיבוא! ובלי הערות מיותרות בסגנון "מה זה שאת כל כך אוהבת חורף אומר על האישיות שלך". זה לא חדש לי או לכם שמדובר בבנאדם מריר ודכאוני להחריד ולהרגיז, ואני מוקפת באנשים שחושבים שלהגיד את המובן מאליו זה מגניב. זה לא. ואני אוהבת חורף. בואו נעבור הלאה.
-במסגרת פינתנו-"מציצנות בשקל וחצי"- הגעתי למסקנה שממש חסרה לי עינית בדלת של הדירה
-במסגרת פינתנו- "הפרובינציה מנסה להפוך למגניבה"- הייתכן שיש בבאר שבע ספורט לילי של הזזת רהיטים ממקום למקום ברחבי הדירה?
- במוסף "שבעה לילות" של הסופ"ש האחרון התפרסם ראיון עם מנהלת גלגל"צ, דלית עופר. לנושא עצמו יש לא מעט פוטנציאל, שלצערי לחלוטין לא מומש. לא ברור אם עופר היא אשפית תקשורת ממולחת, או שסתם מדובר בעוד מקרה של עצלנות עיתונאית גרידא, אבל התוצאה היתה משעממת למדי. שני דברים הטרידו אותי במיוחד: ראשית, עופר טענה לאורך כל הכתבה שקהל היעד של התחנה ועיקר המאזינים שלה מורכבים מחיילים, ובעיקר מנהגים צבאיים. אני לא ממש יודעת איך לספר לגברת עופר שהמוני ישראל שומעים את התחנה שלה, ולא רק חיילים, ושבפעם האחרונה שאני הייתי בצבא, הדבר האחרון ששמעו בגף רכב או ברכבים שיצאו ממנו היה גלגלצ.. שנית, עופר טוענת ששיפרה באופן ניכר את מצבה של התחנה, את הפליילסט וכו'. ואז שואלים אותה מה תדירות השידור של שיר פופולרי או משהו בסגנון, והיא אומרת שלוש פעמים בפריים טיים. שואלים מה היתה תדירות השידור לפני כן, והיא משיבה- ארבע, ארבע וחצי פעמים ביום. . גברת, את מזלזלת באינטליגנציה שלנו או שלך? ואיך לכל הרוחות אפשר להשמיע שיר חצי פעם? ובמידה ואכן קיימת אופציה כזו- תסדרי שחצי מהפלייליסט שלך ישודר חצי פעם, פעם אחת ביום. תודה. הערה נוספת- שניים (וחצי!) עמודים של ראיון, התייחסות למגמה המזרחית של ערוץ 24, ואף מילה על אותה מגמה ממש בגלגלצ. פרץ, מישהו?
- באותו המוסף ממש פורסם טור קצר שנכתב ע"י רונה קינן. בלי שום קשר למה שאני אישית חושבת על רונה (המדהימה!!!! הייתי חייבת :), אני ממליצה לכל מי שמטריד אותו במידה כזו או אחרת מה קורה לתרבות במדינה הזו, או יותר נכון לאן לכל הרוחות היא נעלמה, לקרוא את הטור הזה. יחי האליטיזם!!
- לא ראיתי את הסרט "קירות". אני גם ממש לא מתכוונת לראות אותו. עם זאת, ולמרות העובדה שהוא מוגבל מגיל 14, אין לי ספק שדני לרנר הולך לעשות על הסיפור הזה קופה יפה. האמת היא, שמדובר בחתיכת השקעה. אחרי הכל, הסיפור היה בהחלט יכול להגמר בצילום של נינט שרה שירים לאסלה במשך שעה וחצי. הקופה היתה אותה קופה. ואם תורשה לי קצת צדקנות (ברור שתורשה, מי שואל אותכם בכלל? :)- אני תקווה שאולי לפחות כמה מהילדות שיראו את הסרט הזה יפנימו משהו בנוגע למה מותר לגבר לעשות לך ומה אסור. אני תקווה שדני לרנר יתרום לפחות חלק מהכנסות הסרט למען הנשים שהיוו את "ההשראה" לסרט הזה, אלה שלא חוזרות הביתה ליודה לוי כל ערב, אלא למציאות הרבה יותר איומה.
-עוד לפני שעלתה לשידור, לא היה לי ספק שדעתי על "בדרך הביתה", הסדרה התיעודית החדשה של תומר הימן, תהיה חיובית. ובכל זאת, הצפיה בסדרה מרגשת אותי אפילו יותר ממה שחשבתי. הסדרה אנושית, חמה, מקסימה ומהוקצעת, ובנוסף לכל- רונה קינן עשתה לה את המוזיקה. מאד מאד מומלץ.אני מבטיחה לכם שבסיום תרצו לסוע הביתה לאמא, או לפחות לחבק ממש חזק את מי שיושב לידכם..
-נסיים בנימה אופטימית בלתי צפויה: השבוע יחול חג החנוכה, שהוא החג האהוב עלי מכל!! אני מאחלת לכולנו שהשבוע יעבור במהרה, כדי שנוכל לשוב הביתה אל חיקן האוהבות של סופגניות עם ריבת חלב ולביבות תירס של אמא :)
שבוע טוב שיהיה, וזכרו: אין שום טעם לנסות להתווכח עם רוסי שיכור שמפריע לכם לשבת עם חברות שלכן כי הוא פשוט חייב שהבלונדינית שיושבת ליד תזכיר לו מה היה הצ'ייסר המעולה שהוא שתה פעם קודמת ועשה לו "קר כזה בגרון". שום טעם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
