באור הזר-קורים: 3 כתבות

~~~"כששלומי בראל הגיע לגמר 'כוכב נולד 5' הוא היה על גג העולם # אבל כשהוא נעצר באשמת שימוש בסמים כחייל הכל התפרק, וגם הזיכוי לא עזר # היום הוא עובד בחנות כלי נגינה, מוציא סינגל ראשון בעצמו ולא מבין מה קרה למארינה מקסימיליאן בלומין: 'שתתחרמן עם אנחל, אבל איפה המוזיקה?' "

יופי של אייטם מצאו בסוף השבוע בישראל היום, והכתב יובל אברמוביץ' מביא ראיון ראשון עם שלומי בראל, פיינליסט כוכב נולד 5, שהיה על גג העולם לפני שנתיים וחצי אבל אז החלו הבעיות. הראיון מעניין, קולח [עם פתיח מצוין: "שנתיים וחצי עברו מאז 'כוכב נולד 5'. שלומי בראל, שקטף אז את המקום השלישי אחרי בועז מעודה ומארינה מקסימיליאן בלומין, הספיק ללמוד מאז דבר או שניים על תהילה ועל התרסקות..."] וכזה שמביא את ההרגשה של בראל, תקופה לא ארוכה אחרי הפרשיות שהסעירו את חייו וטופלו בתקשורת בצורה הכי כאובה שיש, כרגיל ["מה המסר שהיית רוצה להעביר לקוראים? 'שאני לא בן אדם רע כמו שציירו אותי. לא עשיתי רע לאף אחד, ואם עשיתי- אז זה בטח לא היה במודע. אני רוצה עוד הזדמנות. אני מרגיש שדוחים אותי על הסף כי אני 'נרקומן' ו'הומופוב'. תנו לי צ'אנס להוציא את המוזיקה שלי. רק עוד צ'אנס אחד"].

>>> "תנו לי צ'אנס"; 'ישראל שישבת', 'ישראל היום'; 5/2/2010

~~~"חשבתם שאף אחד לא רוצה להיות יו"ר ועד הבית? יש בניינים שבהם יש מלחמות של ממש על התפקיד # בבת ים הודח יו"ר שכיבה מידי ערב את האור בחדר המדרגות # בנתניה הגיעה משטרה כדי להפריד בין מועמדים # ובגבעת שמואל הושכר אולם לצורך בחירות # כך הפכה ראשות הוועד בבניין המשותף לתפקיד הכי מבוקש בעיר"

אתמול ישבתי עם חברים בפאב/בית קפה וסיפרתי להם על הכתבה המעולה הזו (ותודה לאחי), דווקא במוסף "ממון" של 'ידיעות אחרונות'— על ועדי בתים. כן, כן, אותם אנשים הזויים שמחליטים להיות ועד הבית של הבניין, של השכונה, של דירת המגורים וכל מבנה אחר שבו חיים אנשים במשותף. הכתב עופר פטרסבורג, עשה עבודת תחקיר במסגרתה הגיע למקומות שונים בארץ, ושמע על הדברים ההזויים, הרציניים והמצחיקים שקורים בין כותלי וועד הבית. הנה דוגמה מתוך הכתבה: "והנה מודעה שנתלתה בבניין בתל אביב, כל הזכויות שמורות ליו"ר: 'לדייר שתלש פעמיים הודעות שאני תולה. כדי לנהל בצורה תקינה את הוועד, בבקשה תפסיקו. אם זה לא ייפסק, הוועד יתקין לוח מודעות ננעל שעלותו 450 שקל, כולל הרכבה. אם גם זה לא יעזור, הוועד יתקין מצלמה נסתרת כדי לצלם את התולש ולהגיש נגדו תלונה במשטרה". אין מה לומר, כתבה ע-נ-ק-ית!

>>>"גברת תפתחי, זה היו"ר"; 'ממון שישי'; 'ידיעות אחרונות'; 5/2/2010

~~~"לפטופ לכל ילד? בית הספר היסודי "נעמי שמר" בפתח תקווה הוא כמעט היחיד בארץ שמנסה לממש את חזון החינוך הטכנולוגי # בלי עידוד מצד משרד החינוך – ועם מאבקים קשים על רוחב פס – 900 תלמידים כבר לא זקוקים למחברת ועיפרון"

טל שניידר בכתבה על החזון הטכנולוגי הפושט בארצנו הקטנטונת ומגיע עד לשיעורי ההיסטוריה. זהו, שאם נלך אחורה בהיסטוריה נגלה שמעולם לא ניצבנו במעמד שכזה- לא עוד מחברות, לא עוד דפדפות ודפים, ולא עוד עיפרון שפיצים ועט כחול. מעתה אימרו: לפטופ.

אנו חיים בעולם טכנולוגי ומהיר, ועל העניין נכתבו כבר עשרות אלפי מילים. ובכל זאת, המחשבה כי תום הנעורים (שגם ככה הולך ונעלם) יעלם כליל מהעולם – צובטת את הלב בחוזקה. מילא האינטרנט נכנס לחיינו בסערה, מילא ילדים כבר לא יוצאים לשחק בשכונה, מילא בנות 13 נחשפות לפדופילים מידי יום (טוב, זה לא מילא...אבל הבנתם), אבל- להכניס את הלפטופים המנוכרים גם לבית הספר? טוב נו, גם ככה מערכת החינוך בישראל קורסת. זה כבר לא ממש משנה.

>>>"בית הספר למדעי המחשב"; 'עסקים'; 'מעריב'; 5/2/2010

משהו מקומי

ישובי חוף הכרמל כמרקחה. מה קרה? שיטת המיפוי החדשה שמנסה להנהיג המועצה האזורית בשטחה גוררת סערה עזה בקרב הורים, תלמידים, מורים וטף. הכל החל כאשר המועצה החליטה לשנות את שיטת המיפוי ולשלוח את כל התלמידים מעין אילה צפונה לבית הספר כפר גלים, ואילו את כל החברה הדרומיים יותר לבית הספר המשותף. בנוסף לכך, החליטו במועצה לפטר בסוף השנה את מנהל המשותף חזי שגיב בטענות שונות ומשונות כשבשורה התחתונה: לא ברור מדוע הוחלט לפטר את שגיב.

עניינים אלה, כמו שכבר הבנתם, לא עוברים בשקט. השבוע הושבתו הלימודים במשותף ליום אחד, הוצגו דגים מסריחים לראווה ("לא נשתוק כמו דגים") ונשלחו מכתבים- מוועד ההורים למועצה, מהמורים למועצה, מהתלמידים למועצה וממי לא.

ומה הכי הפליא בכל הסיפור הזה? תגובתה של המועצה האזורית חוף הכרמל לפרשיות השבוע, כפי שהוצגו בתקשורת המקומית. "המועצה מצרה על כך שוועד ההורים מצא לנכון להשתמש בתלמידים כנשק למאבק כנגד ההחלטה ולהשבית את הלימודים בניגוד לחוק".

זה הרי הזוי פשוט. כל פעם אותה תשובה רדודה ששמה ללעג את העונים עליה. מה זאת אומרת "להשתמש בתלמידים כנשק"? מה זאת התגובה הזאת? מה רוצים- שלא יאבקו? שלא ישביתו? שיעברו לסדר היום?

תשובות מסוג זה ממחישות פעם נוספת, שהרבה פעמים, גופי שלטון למינהן חושבים שמותר להם הכל. מותר להם להחליט לבד, לקבוע לבד ולעשות כל העולה על רוחם מבלי לשמוע את דעת האזרחים, אותם הם אמורים לשרת. ובכן, תתעוררו. נשק או לא, אף אחד לא מוכן ללכת כעיוור על פי תכתיבים של אנשים שחושבים שהם יודעים מה טוב בשביל האחר. תתחילו לשתף פעולה ואף אחד לא יצטרך להוציא את "הנשק". בינתיים, מי שמפעילים פה כוח זה דווקא מועצות למינהן. על זה אמרו חכמנו- "כל הפוסל...".