[1] להרגיש את העתיד
אתם מאמינים בגורל? ובאינטואיציה? האם היא קיימת וניתן להשתמש בא? האם אנחנו מובלים בחיים על ידי כח שלא בשליטתנו?
אני מודה- אצלי האינטואיציה לא הכי מפותחת וזה דיי חבל לי. אבל למרות זאת, אני נשבע שלפעמים אני מרגיש דברים שהולכים להתרחש (מה אני עושה עם זה? כלום בדר"כ). זה אולי נשמע קצת מופרך, או מקסימום לקוח מתוך פרק של "גיבורים", אבל זה קיים. אצלי זו בדרך כלל הרגשה לא מובנת כזאת לגבי משהו מסוים שמלווה אותי באותו רגע/תקופה.
זה קרה לי בנוגע לעבודה וזה קרה לי השבוע שוב בנוגע למשהו זניח שקרה באותו היום. ממש יכלתי להרגיש משהו מתקרב (לרוב שלילי).
בכל הזמן הזה לא יכולתי לחשוב איזה חמקמקים החיים. ברגע אחד אתה בסתם יום שמש שיגרתי בחיים. לעולם אינך יודע כי שעתיים אח"כ אתה תבכה/תסבול/תתבאס וכל דבר אחר שקורה לנו פתאום ומביא רעות.
וכאן אני חוזר לגורל. נושא שתמיד עולה בשיחות שונות. הרבה אנשים מאמינים כי אנו הם אלו שמובילים את חיינו. אך האם הדבר נכון? והאם אנחנו יודעים בוודאות שמה שאנחנו עושים בא מרצוננו? ובעצם, על מה אנחנו שולטים ומה לא? והאם מה שקורה לנו בחיים שלא בשליטתנו הוא הגורל בעצמו?
בשורה התחתונה, אם נדע להקשיב לאינטואיציות ולהרגשות פנימיות שלנו, אולי נוכל להפיק מכך הרבה תועלת ולהפוך את חיינו ליותר טובים. אולי....

[2] מפגשים מהסוג האישי
לפעמים- דברים זניחים בחיים מתפתחים לדברים ממש משמעותיים. ואת זה חוויתי השבוע בפעם המי יודע כמה בעקבות מפגש פורום שהיה לי, פורום אינטרנטי לכל דבר, שבימים אחרים הייתי מגיב אליו בזלזול משהו.
כי בכל זאת- מה לי ולגולשים שכותבים באינטרנט? לרוב – זה חסר חשיבות ונועד להעביר את הזמן בלי יותר מידי בילבולי מוח.
ואכן, ככה זה התחיל. פורום מוזיקה זניח בתפוז שנתן לי במה לכתוב על מוזיקה ולפרסם את מצעדי אותם אני אוהב. ובכלל- איפה עוד אוכל לכתוב על מוזיקה שאני שומע, להתעצבן על שיר גרוע או להחמיא לזמר נורבגי? רק בפורום.
הקטע הוא שממשהו שנועד במקרה הטוב להפיג לך את השעמום, נוצר דבר מדהים בכל קנה מידה. מאנשים שלא העלתי על דעתי שאי פעם אדבר איתם אפילו – אני לפעמים מספר את הדברים הכי אישיים שלי. מסתם עוד דרך להעביר את הזמן זה הפך לדבר המרכזי של היום.
מפגש הפורום שהיה השבוע הוכיח לי עד כמה זה נכון. פשוט ללכת ולפגוש אנשים שלא הכרת עד לפני כמה חודשים, לצחוק איתם, להחליף חוויות ולעשות כיף. הפורום זו אולי נקודת האור הכי משמעותית שנוצרה אצלי בשנתיים האחרונות בכלל והאנשים האלה עושים טוב על הנשמה כל פעם מחדש. אני לא יודע עוד כמה זמן תמשך תרבות המפגשים האלה אבל התקופה הזאת לא תשכח לעולם, ובכלל, כל מפגש הופך להיות הדבר הכי טוב של החודש (לרוב...).
אז גם מכאן אני אומר תודה לכל האנשים הנפלאים האלה שפגשתי בפורום מצעדים, שהגורל (?) הפגיש ביננו....
מה היה קורה אילולא לא הייתי נכנס לפורום באותו היום, אי שם בסתיו 2005....מה היה קורה....

[3] וברשותכם, כמה מציטוטי השבוע שעשו לי חיוכים גדולים במיוחד:
- "עברנו את שרית חדד, נעבור גם את זה". שרית חדד הופיעה אצלנו בקייטרינג אבל שרדתי. מי אמר שניסים לא קורים.
- "זאת לו את....זו היא" . חבר מהעבודה מסביר ל"חברה" שלו בטלפון למה הקשר שלהם לא יכול להימשך עקב כמות הברמניות המושכות (יותר עדין מ"כוסיות") שמסתובבות לידו בעבודה.
- "אני לא ציוני, אני גר בנס ציונה". גילו אדגר ממחיש לי שהוא הרבה יותר נס-ציוני מאשר ציוני (אבל העיקר הוא טוחן בנח"ל).

[4] ותודה לגילו בעצמו ששלח לי שיר חדש של לייפהאוס, הרכב הרוק מארה"ב, שיוצא עבור פרסומת ולא נכלל באלבום האחרון שלהם. השיר נקרא "From Where you are" [@להאזנה] והוא נמנה עם החלק היותר בלדתי של הלהקה. ג'ייסון נותן גם פה כמו גדול עם הוואקל המעולה שלו והשיר בהחלט מצויין.

[5] ותודה לאלעד שהביא לנו את החידוש הנחמד שעושה Lily Allen הבריטית לקלאסיקה של ELO הנושנה- "Mr. Blue Sky" [@להאזנה].
החידוש עצמו חביב (ואלן בעצמה זמרת טובה מאוד), אבל בכל זאת משהו חסר והוא לא סוחף, כמו בציינו כמה אנשים ששמעו אותו כבר. סה"כ- נחמד ולא יותר.

[6] מתקרבים לסוף שנת 2007 ומרגישים את ריח הסיכומים באוויר.טעים!

[7] והמלצה נחמדה אחרונה. רותם פטי' שלחה לי 3 שירים של הרכב הרוק האמריקאי Onerepublic (שקליפם לשיר עם טימבלנד "Apologize" מתנגן ללא הפסקה בכל מקום). אז שמעתי את שלושתם והם ממש נחמדים ובמיוחד מומלץ השיר "someone to save you" [שמיעה ביו טיוב]. מעולה ממש.