יותר הזוי - יותר טוב

הספורט הישראלי יזכור מהשבוע הזה את הטורניר המופלא של שחר פאר בדובאי ואת מסיבת העיתונאים של אייל ברקוביץ'. בעוד גברו השבוע הטענות כנגד "הקוסם" ואף יש מי שפיקפקו בכשירותו הנפשית, לירן טטרו יוצא להגנתו: ברקו חייב להיות מאמן הנבחרת הבא של נבחרת ישראל

/// לירן טטרו 

"לא יעזור לאף אחד שום דבר, אני אהיה המאמן הבא של הנבחרת" צעק אייל ברקוביץ' השבוע, במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס במלון הילטון בת"א. מיד אחריה, קולות הנפץ התקשורתיים החלו להשתחרר.

חלק אמרו שהשתגע. חלק אמרו שהשתן עלה לו לראש. מאמן אחד אפילו קרא לו פישר קטן ומורשע פלילים ופרשן צבעוני לא פחות ממנו אמר שמשפחתו צריכה לעצור אותו עכשיו ולשלוח אותו לטיפול.

זה היה שבוע שכל כולו אייל ברקוביץ'. שחקן העבר הגדול החליט שהוא לא שותק יותר, כינס מסיבת עיתונאים אמוציונאלית וירה לכל הכיוונים.

את המסיבה הזאת של יום רביעי לא ראיתי בלייב, חובות כמו מילואים מנעו ממני את התענוג. על מסיבת העיתונאים שמעתי דרך אמצעי התקשורת, או יותר נכון- העיתונים. גם בכירי הכתבים לא אהבו את המצגת של ברקוביץ'. לא אהבו? תיעבו. ככה זה. יש הרבה אנשים עם אגו (ממש כמו ברקוביץ' בעצמו, אגב) שלא אוהבים לראות עוד אנשים עם אגו. זה פוגע להם באגו. ומה עושים אנשים שפגעו להם באגו? יורים חזרה ולא סתם- יורים שבעתיים.

ביום חמישי פתחנו את כותרות העיתונים וחזינו במילים כמו "מגלומן", "שרף לעצמו את האפשרות לאמן" ועוד ועוד. גם אתרי האינטרנט לא נותרו אדישים ועסקו רבות בנושא. ב- NRG כתבו: "מדובר באקשן מהסוג הכי רע שיכול להיות כרגע לנבחרת - בסגנון השכונה". ב-YNET פחות הביעו דעה אבל הגיחו בסוף השבוע עם מאמר על קרב של פעם בין אלי (אוחנה) לאייל (ברקוביץ').

ועם מה נשארנו בסופו של יום? תחילה אשים את היד על הלב ואומר שגם לפני השבוע הזה, תמכתי בברקוביץ'. אחרי מסיבת העיתונאים אני כבר משוכנע: אייל ברקוביץ' חייב להיות המאמן הבא של נבחרת ישראל.

למה אתם שואלים? ובכן- אם נביא לכאן מאמן זר כמו דונדוני, פאתיח טרים, רונאלד קומאן או כל שם אחר שעולה לכם לראש, זה יהיה נחמד על הנייר- אבל זה עדיין יוביל אותנו לשום מקום. נבחרת ישראל נמצאת כיום בשפל המדרגה; השחקנים כבר לא מאמינים בעצמם; הקהל לא רוצה לשמוע את המילים 'נבחרת ישראל בכדורגל', הליגה מדשדשת והעתיד נראה כלוט בערפל אם בכלל. מאמן זר, גדול ככל שיהיה לא יוכל לעזור במצב הנוכחי. המנטליות שונה, הראייה שונה וההרגשה שלו תהיה שונה עבור כולם. מהלך כזה יהיה מיותר ויזרוק לפח עוד קמפיין אבל יותר חשוב- לא ייתן הזדמנות להוציא את העגלה מהבוץ, לפחות בכל הקשור לחדוות המשחק ולחיבור של הקהל עם הנבחרת. מאמן זר עולה הון תועפות וכמו שברקו כבר אמר השבוע לא אחת, עדיף להשקיע את הכסף בתשתיות ראויות ולא על שמות מפוצצים, שיפוצצו לנו את הבועה בעוד כמה חודשים.

עם כל המגרעות שלו, הפה הגדול והאגו הללא ספק מנופח- אייל ברקוביץ' הוא הדמות המתאימה ביותר לאמן את הנבחרת בשלב הזה ומסיבת העיתונאים ההזויה שלו הוכיחה זאת. ברקוביץ' ישר, חד כתער, אומר הכל בפנים. הוא אמוציונאלי, הוא תקיף ויש לו חדוות משחק וחדוות חיים. הוא ליצן, הוא חצוף והוא גם מבין כדורגל, כאחד שמגיע מהמגרש בעצמו.

ברקוביץ' יכניס דם חדש לנבחרת. האווירה איתו תהיה מרעננת. הוא לבטח לא יהיה חף מטעויות, אבל יכניס פלפל ויביא את השחקנים לראש צעיר. הוא יכול לגרום להם להבין שכדורגל זה משהו של כולם, שלנבחרת צריך לב ונשמה, ואם הוא על הקווים- הוא בהחלט יוכל להדביק את כל הבאים אחריו בחיידק ההתלהבות.

זוהי שעת האמת של אבי לוזון וחשוב שלא יפספס את ההזדמנות. אסור שייתן לכל מיני מוליכי שולל להשפיע עליו. הוא צריך לראות את התמונה האמיתית: הנבחרת מקרטעת וחייבים לזעזע אותה. ברקוביץ' הוא האדם הנכון במקום הנכון.

ברקוביץ לא יהיה מאמן הנבחרת

לבנת מגרש // אריה ליבנת

לא צריכים את גולסה

מכבי חיפה דואגת לעתיד הכלכלי...שלה # קברניטי אגייאר רצו שקט ועשו בלאגן # ערוץ הספורט לא מוכן להשלים עם עובדות  # וגם: השבוע הטוב של אופירה

כבר הרבה זמן טוענים שמכבי חיפה בכדורגל מתנהלת כמו מכבי ת"א בכדורסל והשבוע התקבלה עוד הוכחה לכך. אחרי שאייל גולסה ברח ללאציו, אמרו חלק מהשדרנים והפרשנים שגם אם הנער הסורר יתנצל ויתחנן לחזור, חיפה כבר לא תקבל אותו. הם לא לקחו בחשבון את האופורטוניזם של חיפה. האלופה אפילו שלחה את הקפטן יניב קטן כדי שיחזיר את גולסה. יש רק הבדל אחד בין המועדונים. מכבי בכדורסל עושה הכל בשביל הישגים ותארים. חיפה לא צריכה את גולסה בשביל לקחת אליפות. היא לקחה אותו בשביל להשיג ממנו כמה ג'ובות, לא כמה, הרבה בעתיד.

~~~~~~~~~~~~~~~

נציגיו של גומא אגייאר הודיעו השבוע כי איש העסקים שמאושפז מזה כמה שבועות בבית חולים פסיכיאטרי יפסיק לתמוך בבית"ר ירושלים כדורגל ובהפועל ירושלים כדורסל. עו"ד איתן גבאי הסביר: "הגענו למסקנה שגומא זקוק לחיים פרטיים ולריחוק מעין הציבור". מעניין למה גבאי לא חשב על זה שדווקא פרסום ההודעה מונעת את השקט שהמעסיק שלו זקוק בזמן שהוא עדיין נמצא באברבנל. אבל אותי מעניינות לא פחות התגובות של שתי הקבוצות. בעוד בית"ר איחלה לאגייאר החלמה מהירה, בהפועל דני קליין מיהר להבהיר שמבחינתם זו לא המילה האחרונה. מה לא עושים בשביל כסף. 

~~~~~~~~~~~~~~~

בטבלת בית 6 ביורוליג שערוץ הספורט הראה ביום חמישי, מכבי ת"א דורגה במקום השני וריאל במקום השלישי. המגיש אלי אילדיס אפילו הדגיש את המיקומים תוך כדי שיחה עם הפרשן ארז אדלשטיין. מי שהכין את הטבלה בטח חשב שמכבי הרי ניצחה את ריאל אז היא צריכה להיות לפניה בטבלה. מה לעשות שלכל הקבוצות בבית מאזן זהה והמיקום נקבע כרגע על פי יחס סלים. לפיכך, בטבלה הנכונה ריאל מדורגת שנייה, מכבי שלישית. לכאורה זו טעות קטנה, בפועל למרות שערוץ הספורט עושה לרוב עבודה טובה, הוא עדיין לוקה בפרובינציאליות.

~~~~~~~~~~~~~~~

אופירה אסייג סופגת אש יותר מכל איש תקשורת אחר בספורט, אבל זה היה השבוע שלה. הסרט שלה על מוני פנאן בערוץ 2 עלה בכמה דרגות על הסרט שעשה ערוץ 10 שבוע לפני כן. חוץ מזה לאסייג, יש פרשן מבריק בתוכנית הספורט היומית ב-103 FM.. מותר לבקר ואפילו לשנוא את איל ברקוביץ', אבל הבן אדם שואל בראיונות את השאלות הנכונות בלי כחל ובלי שרק.

אופירה מעצבנת? חיפוש "אופירה" בגוגל

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עסק שחור

באמצע המשחק מול מארוסי, במכבי ת"א היו עסוקים יותר בלבדוק מה עושה צסק"א ושכחו לשחק בעצמם # פיני גרשון לא יפוטר # וגם: הבור של הכדורגל הישראלי # אריה לבנת מביא לכם טור ספורטיבי ראשון

מאת: אריה לבנת

הרבה ביקורת נאמרה על פיני גרשון בעקבות הראיון בסיום ההפסד למארוסי ביום חמישי בו טען שמלכתחילה הצהיר שמכבי ת"א לא בנויה העונה להגיע לפיינל-פור. אותי הדאיג משהו אחר לגמרי. כדי לתרץ את הריצה 0-14 שביצעה מארוסי בתחילת הרבע הרביעי אמר מאמן מכבי שבאותן דקות הגיע מידע על התוצאה במשחק בין צסק"א לקאחה לבורל. נעזוב את זה שצסק"א איבדה בהמשך יתרון 11 הפרש ואלמלא שלשה של טרז'אן לאנגדון 7 שניות לסיום, מכבי עוד הייתה מרגישה שפיספסה אפשרות לסיים במקום השני ולקבל בית קל יותר בטופ 16.

האם יעלה על הדעת שבמועדון עשיר בנסיון על מנהליו, מאמניו וקפטן עונה 14 במועדון, יתעניינו במהלך המשחק מה עושה צסק"א?! האם מכבי לא מחוייבת לנצח במארוסי גם אם זה לא יקדם אותה בדירוג?! האם ההתעסקות במשחק המקביל הוציאה את שחקני מכבי מהפוקוס או שמא זו התוצאה המאכזבת שגרמה להם לתת את המשחק למארוסי?!

גרשון המשיח

הסיפור הזה מזכיר לי משחק אחר, לפני 11 שנה, גם אז זה היה במחזור האחרון של השלב הבתים וגם אז גרשון היה על הקוים. מכבי שיחקה מול ציבונה בזאגרב, המטרה הראשונה היתה לנצח כדי לשפר את המאזן לקראת שלב הבתים הבא, אבל ברגע שהבינה שהמשחק אבוד ניסתה מכבי לעשות הכל כדי להפסיד ביותר מ-20 הפרש וליפול לבית שהיא חשבה שהוא יותר נוח עבורה. זכורה במיוחד זריקה של דריק שארפ מחצי מגרש ולא בשנייה האחרונה של המשחק. אתמול שארפ דווקא יצא מהקפאה עונתית וקלע 2 שלשות בדקה האחרונה שלא עזרו למכבי לנצח, אבל האם שאר חבריו לא רצו לנצח בתחילת הרבע הרביעי?

במקום רומא הייתי אולי מבקש מהיורוליג לבדוק מדוע מכבי הפסיקה לשחק ברגע שהיא שמעה שצסק"א מתקרבת לניצחון. בכל מקרה, זה סתם תירוץ דחוק של גרשון ליכולת העלובה שהקבוצה שלו מגלה מתחילת העונה ביורוליג. והאמת שזו לא ממש הקבוצה שלו, בטח אחרי שהזר היחידי שהוא הביא לקבוצה כבר עזב לקאזאן. מכבי לא משחקת העונה את הכדורסל של גרשון. גם הניצחונות הושגו בזכות ההגנה, שזה לא בדיוק כוס התה של גרשון, אלא הרבה יותר של עוזרו שרון דרוקר.

מכבי לא תפטר את גרשון, הוא הרי המשיח שכולם חיכו לו במשך שנתיים וחצי בהם הועסקו והועזבו ארבעה מאמנים, שלושה עוזרי מאמנים וסקאוטר אחד. השאלה רק מתי גרשון יתייאש בעצמו או שמא שזכייה בדאבל, אם תהיה, תספק אותו.

הבור השחור של הכדורגל הישראלי

כאחד שגדל על הכדורגל הישראלי של שנות ה-80' זכורה לי במיוחד היריבות בין שני מועדונים גדולים בהתהוות, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. כאוהד הצהובים-שחורים, אני מאוכזב שחיפה זכתה מאז ועד היום בהרבה יותר תארים, הגיעה לכמה הישגים באירופה, מקום בו בית"ר בעיקר התבזתה. אבל דווקא ביום בו בית"ר ניצחה את מכבי ת"א בחצי גמר גביע הטוטו וחיפה הופתעה בידי רעננה האלמונית, נפער הבור הגדול ביותר בין שני המועדונים. בעוד לחיפה יש בעלים רציני ומתמיד כבר 17 שנה, בבית"ר הוחלפו אינספור בעלים ומנהלים, והיום היא נמצאת במצב שהבעלים שלה, ארקדי גיידמק נמלט והספונסר הראשי, גומא אגייאר מאושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי.

_טטרואקטיבי_

טור מתגלגל* על עיתונים ומה שבניהם

    18 בדצמבר עד 24 בדצמבר 2009  __

מה השבוע: המאבק על מונופול העיתונות הארצית הולך ומחריף ## ישראל היום נכנס בסערה לסוף השבוע ## הבעיות הספורטיביות של "חדשות חדרה" ## הסנדוויצ'ים של מכבי ברק נתניה ## מגזין המושבות ממשיך להביא דברים טובים

== סקירת העיתונים השבועית, מהארץ בכלל ומאזור חדרה בפרט ==

מאת: לירן טטרו

את הפיילוט על מקומוני חדרה והסביבה כבר עשיתי בצוותא עם אחי לפני מספר שבועות, אך הפינה לא ממש צברה תאוצה. עכשיו אני מחזיר אותה, בתקווה לתקופה פורה ומעניינת. בפינה אסקור את העיתונים בסוף השבוע, מהארציים ועד למקומונים, ואתן את הזרקורים לדברים מעניינים, מצחיקים, מביכים, תמוהים וכאלה שכדאי לשים אליהם לב. והנה הגילוי הנאות: אני, כמו שכתוב כאן משמאל, כותב בעצמי במקומון חדרתי, אך זה לא ימנע ממני מלסקור אותו, להעביר ביקורת ולהחמיא, במידת הצורך. קריאה נעימה, אשמח לפידבקים מכל אחד.

>>> מרכז העניינים >>>

ללא ספק, הדבר הבולט ביותר בעיתוני סוף השבוע הוא המאבק ההולך וגובר בין הותיקים מ"ידיעות אחרונות" ו-"מעריב" לבין הבחור החדש בביצת סוף השבוע – "ישראל היום". למי שלא מעודכן נספר כי הכול החל באמצע השבוע החולף בהצעת חוק חדשה שהועלתה, לפיה בעלי עיתונים יוכלו להיות רק אזרחי מדינת ישראל. לא קשה לנחש מי עומד מאחורי העניין: נוחי מוזס (מבעלי "ידיעות") ועופר נמרודי (מבעלי "מעריב"). על כפולת עמודים בגיליון הסופ"ש שלו, מפרסם עורך "ישראל היום" עמוס רגב, כתבה תוקפנית כנגד השניים (עיתון "הארץ", נחלץ לעת עתה מהמאבק המתהווה לנגד עיננו). תחת הכותרת "החוק למען מוזס ונמרודי", תוקף רגב בחריפות את מוזס ונמרודי. "שלטון החוק? רק זה היה חסר להם" שוטח רגב וממשיך בעוד מגוון אמירות: "ראו הצעת החוק בעניין העיתונות- מבישה, אינטרסנטית, חסרת תקדים במדינה דמוקרטית. הצעת חוק שנועדה לפגוע בעיתון אחד- "ישראל היום" ". על-פי רגב, מנסים "ידיעות" ו-"מעריב" "לכפות על הציבור אג'נדה שלפיה עיתונות משמעותה אחת: לפרסם מה שהם רוצים לפרסם, לקדם עמדות שהם רוצים לקדם, לרומם אישים שהם רוצים לרומם, לפגוע במי שהם רוצים לפגוע. תחרות הוגנת בכיכר השוק של חופש הביטוי? זה מעניין אותם כקליפת השום".

רגב מציין כי לחוק שכזה אין אח ורע בעולם. קברניטי המתחרים והח"כים התומכים בהצעה טוענים כי אי אפשר לתת כלי תקשורת לאדם שגר בחו"ל, כיוון שזה משרת אינטרסים העלולים להזיק לישראל. "אם הם כל כך פטריוטים, למה הם לא דורשים לאסור על תושבי חו"ל ועל קרנות השקעות זרות לרכוש שליטה ב"בזק" או בבנקים, או בחברות הסלולר, עם תשתיות קריטיות למדינה? כנראה משום שמוזס ונמרודי לא מתחרים שם". על הטענה כאילו התחרות לא הוגנת מול עיתון המחלק עצמו בחינם אומר רגב: "בכל מדינה דמוקרטית יש עיתונים כאלה".

ובכן בשורה התחתונה, אם אביע כאן את עמדתי האישית (ולמרות שאני מועסק במקומון מרשת "מעריב") אומר שזהו יום עצוב לעיתונות בישראל. החוק פוגע בחופש הביטוי ובתחום העיתונות והתקשורת. אלה שהעלו אותו, צריכים להסתכל על עצמם טוב טוב במראה ולבדוק מדוע הם עושים זאת. האפשרות שיותר מתקבלת על הדעת היא שאולי עדיף שילכו לעשות עיתונות במיטבה, במקום להעלות רעיונות מופרחים.

@ גם חנוך מרמורי כותב על זה ב"העין השביעית"

>>> ח"ח ל-"ישראל היום"

ועם כבר אנו עוסקים בענייני "ישראל היום", חייבים לזרוק לו מילה טובה: המוספים המצורפים לעיתון בסוף השבוע ("ישראל שישבת" ו-"ישראל השבוע") – מצוינים. לעיתון יש כותבים טובים מאוד (כדוגמת עידו רוזנבלום שמפתיע לטובה, ג'קי לוי, שיר זיו, עינב גלילי וגורי אלפי, יואב קוטנר והילה אלפרט), כתבות מעניינות ואחלה חומרים.

רוצים דוגמה? "בישראל שישבת" של השבוע תוכלו למצוא כתבה מעניינת של עדי רובינשטיין ובה השאלה הפתוחה: כמה קשה צריך לעבוד כדי להתפרנס ממוזיקה בישראל. גם מדור המוזיקה של המוסף- מצוין. ובנוסף: רונן דורפן על פרשת טייגר וודס עם כמה תובנות מעניינות מאוד בנושא (אגב, גם רענן שקד הקדיש את הטור שלו ב-"7 לילות" לוודס, וכך גם בכתבה של זאב אברהמי ב"מוסף הארץ").

>>> ב"גלריה שישי" מביא ישי קיצ'לס כתבה מורחבת ומעניינת המכסה את כל הצדדים של סרטו החדש של ג'יימס קמרון - "אוואטר". בין היתר ראיון עם קמרון, על הפעלולים בסרט ואיך לעזאזל עשו אותו. פרויקט מצוין.

>> מוסף הארץ: כתבה מעניינת על תופעת האלימות המונצחת במצלמות, מועלות ליו-טיוב והכל בהסכמת הצדדים המשתתפים. מחריד (מאת יואש פלדש).

>>> The Marker Week לא מתפאר בדרך כלל בכתבות מעניינות אבל השבוע יש דווקא שלוש נחמדות: אחת של שרית מנחם על ההתקרחות האנושית (תחת הכותרת "רפי הבלורית"), "עלייתם של שוברי הקופות", כתבה מיובאת מאקונומיסט, עוסקת בסרטים הגדולים של התקופה שמגלגלים מיליונים, וכתבה של שרה מילר על כך שהפילנתרופים של ימינו דיי נעלמו והתורמים הפכו להיות הרבה יותר חשדנים.

>>> "סוף ציטוט" היא כותרת הראיון ב-"7 לילות" עם ג'קו אייזנברג מאת צחי כהן, באותו עיתון בו החל אייזנברג את צלילתו מטה בעקבות הראיון לפני שלוש שנים. סגירת מעגל יפה.

>>> מקומוני חדרה והסביבה: רובוטיקה, גיל שרון ועירוני חדרה מסתבכת בעלטה

במקומונים תמיד מעניין ובמיוחד במקומוני חדרה והסביבה, איזור לא גדול עם המון מקומונים. שווה מעקב לא?

> "חדשות חדרה" מפרסם בשערו הפניה לכתבה על ארגון 'הבונים החופשיים' הסודי מחדרה, ומתגאה כי הכתבת שלו, שרון עזריה, הצליחה להיכנס ולהביא את הסיפור.

# בספורט של הכתב מיכאל וייסרמן, חרג העיתון ממנהגו והביא עמוד שלם על מאורעות המשחק האחרון של עירוני חדרה (בדרך-כלל מדובר על חצאי עמודים בלבד), שלא הגיע לסיומו עקב קריסת התאורה בו שבע דקות לסיום. שני עמודים אחר כך ישנו חצי עמוד של ידיעות על הקבוצה. בעוד הידיעה על המשחק הקרוב מול צפרירים והעובדה כי שחקן הקבוצה יוני אוחיון שנפצע השבוע – מחדשות לנו הקוראים, הידיעה על השעייתו של הבלם וואסים אגברייה היא בבחינת חטא על פשע. תחילה, חוזר וייסרמן על עצמו ומגולל את הסיפור עם אגברייה בשנית, לאחר ששני עמודים קודם לכן עשה את אותו הדבר בדיוק. הדבר התמוה יותר הוא בעיות בעריכה (או שמה עצלנות בעריכה): כותרת המשנה מבשרת כי "הבלם ואסים אגבריה קיבל כרטיס אדום ויורחק מארבעה משחקים". הכל טוב ויפה ואולם מיד עם תחילת הידיעה אנו מתוודעים לדברים הבאים: "חשש כבד באגודת עירוני ערן חדרה מוועדת המשמעת הצפויה להתקיים בעניינו של בלם הקבוצה, וואסים אגבריה, שהורחק במחצית הראשונה במשחק מול השקמה חן". חשש, או שזה כבר הספיק להתחלף בידיעה על עונשו? אל תהיו מבולבלים. רק בסוף הידיעה טורחים ב"חדשות חדרה" לציין כי "ועדת המשפט של ההתאחדות לכדורגל קבעה ביום רביעי כי אגבריה יורחק מארבעה משחקים". ויש גם חידוש בעיתון: המדור "שפיצים" – שלומי גבאי מביא רכילות ספורט. האמת? מיותר.     

> ב-"זמן חדרה" מובאת כתבת שער (של עבדכם הנאמן) עם גיל שרון, חולה סרטן הריאות מאור עקיבא, שבנוסף למאבק במחלה הקשה, נאלץ להיאבק גם בחברת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון בכדי שיענו לבקשתו ויעבירו אותו לדירת קרקע מהדירה בקומה השלישית בה הוא מתגורר כיום ביחד עם אימו. חוות הדעת הרפואית שסיפק שרון לא הועילו, ועל אף שמצפות לו עוד שנה וחצי של טיפולים כימותרפיים קשים, לא עושים רושם על עמידר. חלם במדינת ישראל זה כנראה כבר משהו לא כל כך מרעיש.

"אם הם שלחו לי מכתב דחייה אחרי חוות דעת רפואית שכזאת, אז מדובר ללא ספק ברשעות ואטימות. הם עוזרים למי שבא להם ודווקא אנשים שכן מגיע להם נשארים בלי כלום".

ומה הייתה תגובת משרד השיכון? "הוועדה דחתה את בקשתו לקבלת דירה בשיכון ציבורי מאחר שאינו עונה למספר נפשות מזכה". הדבר היותר תמוה כאן הוא חוסר הבהירות שבהחלטות המשרד. באתר עמידר כתוב במפורש: "תינתן דירה במקרה של הכרח רפואי, משפחות ויחידים הגרים בשכירות מסובסדת וקיים הכרח רפואי להחלפת דירתם". הלו? לא מדובר פה במקרה קלאסי העונה להגדרה?

# התושבים בשכונת בית אליעזר בחדרה מתלוננים על מטרדי ריח קשים מהשדות הסמוכים, ומשום מה, בעיריית חדרה מעדיפים לזרוק את האשמה על מפעל "גרנות", הממוקם בסמוך לקיבוץ גן שמואל. 

# אלעד הופר הלך לראיין את ד"ר מוריס טופז מהלל יפה, שזכה לאחרונה בעיטור כבוד משלטונות סין.

# בספורט: ראיון על כפולה של קרן שרוני עם תמר מעוז מאליצור מכבי נתניה בכדורסל נשים.  פרשת העלטה במשחק בין עירוני חדרה לשקמה מובא גם כאן (שוב, עבדכם הנאמן) על עמוד, כולל המסמכים המראים בברור: השקמה הסכימה למשחק במוצ"ש על אף שידעה כי עלולות להיווצר בעיות חשמל. עם זאת, בשקמה מפציצים בתלונות: חדרי ההלבשה בחדרה קטסטרופה!

אריק סוויסה מדווח מגזרת מכבי "ברק" נתניה בכדורסל הגברים ועל כך שהסנדוויצ'ים שמקבלים השחקנים לאחר משחקים "סובלים מחוסר טריות ומריח נוראי. אפילו כלב לא יוכל לאכול את זה".

> "ידיעות חדרה". כתבת השער של נטע לי-בינשטוק עוסקת בטל צנגן, צעירה מגבעת חיים-איחוד, שרצתה להיות שחקנית מפורסמת אבל הגיעה דווקא לתחום הרובוטיקה, ואף השיגה מימון של הענקית גוגל. יש כבוד.

# מילה טובה מגיעה לכתבת אפרת פוגל, שהצטרפה לא מכבר למקומון, ועושה עבודה שחבל על הזמן. השבוע היא מביאה את הידיעה על מועדון הברל'ה, שאתר האינטרנט שלו נפגע מהאקר והתמלא בכתובות נאצה. ובנוסף: ידיעה טובה על סגירתה של עמותת "הבית להצלת החתולים" בחדרה. יש פירגון.

# לעומת זאת: מה יהיה עם הכתב יניב דהרי? הנ"ל ממשיך לפרסם ידיעות קומוניקט שאבד עליהן הקלח, כמו למשל הידיעה על הפגנת החקלאים בחוף הכרמל מלפני שבועיים.

# מי שנשלח לסקר את משחק הצמרת בין עירוני חדרה לשקמה חן היה דווקא אלי שטרן (איפה אביתר לאנג?), שסיפר על מה שקרה מזווית אישית וסיפורית. שטרן מביא את הסיפור בצורה נחמדת, רק חבל שאין שום איזכור למה שקרה ביום רביעי בועדת המשמעת של ההתאחדות בפרשה (3000 שקל קנס לחדרה, משחק חוזר והרחקה לארבעה משחקים לבלם אגבריה). זהו עוד שבוע אנמי למדור הספורט של העיתון שמחזיק מעצמו כמקומון שאותו קוראים רוב קוראי עיתוני הסופ"ש באזור.

> בעיתון "גפן", כתבה על הארנונה בישובי זכרון יעקב והסביבה שמתפרסת על עמוד מאת שמעון שגיא ואיתי טטרו.

# "פייסבוק? לא בבית סיפרנו": ראיון של איתי טטרו עם יובל הוד בן ה-18, תושב זיכרון יעקב שעבר לשנת שירות בבאר-שבע מטעם הנוער העובד והלומד.

# תחת הכותרת "נפיחה גדולה" מציין שמעון שגיא כי מערכת ה"גפן" הוצפה בעשרות רעיונות חלופיים למתקן הגז בחוף הכרמל, מתקן לו קמה התנגדות מקיר לקיר בכל ישובי הסביבה.

# דוד בר-יוסף כותב על גבעת הפסולת בשמורה בזיכרון יעקב, ועל כך שאף אחד לא ממש רוצה להתעסק איתה.

# מעניין: אלון גל, המולטי-קואוצ'ר, כותב טור קבוע במגזין המושבות, המתחרה העיקרי של ה"גפן". בנוסף, לאדון גל יש את משרד "תות" שמפרסם גם ב"גפן", עם דיוקנו של גל. מה שנקרא- יש דברים שאפשריים רק אם אתה פרסומת...

> "מגזין המושבות" ממשיך לעשות עבודה טובה. אומנם החדשות בעיתון דומות יותר למבזקונים מאשר לידיעות (ברוב המקרים), אבל הכתבות מעניינות: כתבה של נטע פלג עם טל בן דוד מקיסריה, שהשתתף השנה בהישרדות הפיליפינים.

# סגנית העורך והכתבת מירי בספמילנאה, מראיינת את צביקה קליסר, מאסטר שיאצו מבנימינה.

# כתבת התרבות של העיתון, מיכל בן ארי מפציצה השבוע: ראיון עם ההרכב איטליז לכבוד הופעה בחיפה, כתבה קטנה על בירה וביקורת הופעה בפאב האינדיקה בבנימינה על עלמה זהר מהשבוע. הספק נאה ומענין.

# כתבת העיתון נטע פלג סיימה לא מכבר שנה של זוגיות. איך אני יודע? כי היא כותבת על זה ועל דברים שמסביב בטור חדש שנקרא "הקטע של נטע".

>"כל זכרון" מרשת מקומוני "העיר" של שוקן, סובל כבר זמן רב מאנמיות רבתי. עם זאת, לפעמים אפשר למצוא שם כמה פנינים, כמו העמוד של אלון עידן השבוע, על למה איל ברקוביץ' צריך לאמן את נבחרת ישראל בכדורגל. השתכנעתי.

לתגובות ושאר ירקות: [email protected]

=============================================================

*טטרואקטיבי הינו טור מתגלגל: הטור יימשך גם בהמשך השבוע עם סיקרת הדברים המעניינים במקומונים בשאר חלקי הארץ ובעיתונים הארציים.

[[הטור בחסות: וולווט טנדרגראונד! וגם: העין השביעית. האחים הגדולים והמודלים לחיקוי של טטרואקטיבי]]

# "כילד גם אני מצאתי בפרפרים את היופי והחופש. בתחילה רק הבטתי, אך מאוחר יותר קיבלתי במתנה רשת פרפרים והתחלתי במלאכת איסופם. בשנות ה-80, בעיר הולדתי קריית מוצקין, עדיין נותרו איים ירוקים שקיימו אוכלוסיות בעלי חיים אשר נכלאו בין רחוב אחד לאחר. בין שבויי בטון אלה התעופפו כמובן פרפרים. "

[אלון מאיר כותב על פרפרים בynet]