לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל נתפס בקורים...תשאלו את העכבישים... על החיים בראי המוזיקה, וגם עינייני תרבות, ,תקשורת וספורט

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טטרואקטיבי- סיקור עיתוני סוף השבוע: מוסף הארץ, הומואים ולסביות, ומתכון שנשכח במגרה


טטרואקטיבי_

טור מתגלגל* על עיתונים ומה שבניהם

  מהדורה 2 ||  25 בדצמבר עד 1 בינואר 2010  __

 

 

>>>מרכז העניינים: "מוסף הארץ" מסכם עשור כמו שרק הוא יודע לעשות: מיטב האירועים והסיפורים המרכזיים שהתרחשו משנת 2000 ועד היום, בפרויקט עב כרס של המוסף. שווה במיוחד.

 

>>> אל דבר מקומם ומרגיז במיוחד (לפחות לטעמי), אנחנו נחשפים השבוע בגיליון המקומון "גפן" שיוצא בזכרון יעקב והסביבה.

לעיתון טור מכתבים למערכת, והשבוע, הוא פרסם את מכתבו של סיני גינת, שמקרה גם מפרסם טור קבוע במקומון מידי שבוע ("סיני מדבר"). הנושא עליו כתב סיני, מתייחס למכתב אנונימי מהשבוע שעבר שעסק בהומואים ולסביות ועל היחס הרע (לטענת הכותבת) שמקבלת הקהילה כולה בישראל. במכתב הביאה הכותבת דוגמאות שונות ובכללן מרקה הרצח המזעזע במרכז הנוער בת"א לפני מספר שבועות.

"מקווה שגם את/ה לא תשכח את ה-1 באוגוסט, היום ההוא בו נפגעו ונרצחו באכזריות אנשים תמימים. וזה לא רק למען הקהילה הלהט"ב (הומאים, לסביות, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), זה בשבילנו! אנחנו אומרים לא לאלימות, לא לרצח! ובטח לא לשנאת חינם" כתבה אותה בחורה.

ואולם, השבוע מפרסם "גפן" מכתב תגובה שנכתב על ידי סיני. כבר למן ההתחלה עולה טון המכתב ונימתו, אשר מעוררים בחילה, במקרה הטוב, על ידי הקוראים שלהם אין שנאה כלפי מגזר זה או אחר.

"דבר אחד חייב להיות ברור: הומואים ולסביות זה לא טוב, זה גרוע" כותב בנחרצות סיני וממשיך:  "אסור לתת לגיטימציה לתופעה זאת. היום הנושא פרץ את כל הגבולות. להיות הומו היום זה אין. אין תוכנית רדיו או טלוויזיה, שלא נמצא שם הומו אחד לפחות. אני חושב שצריך להוקיע את התופעה, צריך לאשפז את החולים הללו. הרי לפני כמה שנים ספורות הם נקראו סוטי מין. אני שואל מי לעזאזל נתן להם לגיטימציה כל כך חזקה שהם היום מעיזים בשיא חוצפתם לערוך את מצעד הגאווה בירושלים עיר הקודש? לך תבין על מה הגאווה, אני קורא לזה "מצעד הבושה וכלימה". לגבי השאלה מה עדיף בן הומו או בן מת, זאת שאלה קלה, כי כל אדם בר דעת, כל יצור אנושי מבין מיד ללא כל ספק שעדיף בן מת על בן הומו, זה כל כך ברור שהשאלה מיותרת גם אם השאלה היא ישירה אלי, התשובה לא משתנה".

זהו כמובן, רק קצה הקרחון מהמכתב, ואם אתם בכל זאת רוצים להמשיך ולקרוא את הדברים הרעים האלה, כנסו לפה. בכל אופן, ראו הוזהרתם.

 

>>> מעריב ממשיך בהתכתשות מול ישראל היום: "התערבות בבחירות המקדימות, התעלמות מתמונה מביכה, ביקור כושל שהוצג בהצלחה. כך מתנהל החינמון של שלדון אדלסון מקורבו המיליארדר של ראש הממשלה, שמציג את עצמו כ"עיתון הוגן, אובייקטיבי וישר", אבל פועל בצייתנות מדי יום לשימור שלטונו של בנימין נתניהו".

 

>>>מדור המוזיקה של "ישראל שישבת" עוסק השבוע בין היתר בתופעת הביטלס המסרבת להיגמר גם שנים רבות אחרי (יואב קוטנר), על הרכב הרוק "הפינגווין"  ועל סנופ דוגי דוג. החידוש: מעכשיו ניתן לראות את קליפים של מושאי המדור באתר של ישראל היום.

 

>>> ובאותו המוסף: ספק טור ספק סקירה על "אוואטר", החדש של ג'יימס קמרון, באיחור של שבוע לאחר הכתבה המעמיקה והמעולה בגלריה של "הארץ".

 

>>> בשבוע שעבר החמאתי כאן נחרצות למקומון "מגזין המושבות" (זכרון יעקב והסביבה), שהביא אותה בגיליון ענק, וכנראה שפתחתי פה לשטן. הגיליון של השבוע סובל מאנמיה רצינית, משעמם ודל, ללא כתבה אחת מעניינת לרפואה (גם בגזרת הידיעונים אין איזשהו משהו ראוי לציון). או בקיצור: ירידה תלולה מטה וחבל.

 

>>> בדיחת השבוע: מישהו מוכן להסביר לנו למה במקומון "חדשות חדרה" החליטו להביא לנו דווקא עכשיו מתכון לספינג'?? ככל הידוע לנו, חג החנוכה כבר הסתיים. חבל למלא חורים בכל מיני פינות שלא קשורות. ואולי דווקא, אני המעבול, ויתכן שיש מי שרוצה להכין לביבות דווקא עכשיו....

 

 

לתגובות ושאר ירקות: [email protected]

 

=============================================================

*טטרואקטיבי הינו טור מתגלגל: הטור יימשך גם בהמשך השבוע עם סיקרת הדברים המעניינים במקומונים בשאר חלקי הארץ ובעיתונים הארציים.

[[הטור בחסות: וולווט טנדרגראונד! וגם: העין השביעית. האחים הגדולים והמודלים לחיקוי של טטרואקטיבי]]

נכתב על ידי , 25/12/2009 20:19   בקטגוריות מדיה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אורפז ב-25/12/2009 23:46
 



טטרואקטיבי || טור מתגלגל* על עיתונים ומה שבניהם || מהדורה 1


_טטרואקטיבי_

טור מתגלגל* על עיתונים ומה שבניהם

    18 בדצמבר עד 24 בדצמבר 2009  __

 

מה השבוע: המאבק על מונופול העיתונות הארצית הולך ומחריף ## ישראל היום נכנס בסערה לסוף השבוע ## הבעיות הספורטיביות של "חדשות חדרה" ## הסנדוויצ'ים של מכבי ברק נתניה ## מגזין המושבות ממשיך להביא דברים טובים

== סקירת העיתונים השבועית, מהארץ בכלל ומאזור חדרה בפרט ==

 

מאת: לירן טטרו

את הפיילוט על מקומוני חדרה והסביבה כבר עשיתי בצוותא עם אחי לפני מספר שבועות, אך הפינה לא ממש צברה תאוצה. עכשיו אני מחזיר אותה, בתקווה לתקופה פורה ומעניינת. בפינה אסקור את העיתונים בסוף השבוע, מהארציים ועד למקומונים, ואתן את הזרקורים לדברים מעניינים, מצחיקים, מביכים, תמוהים וכאלה שכדאי לשים אליהם לב. והנה הגילוי הנאות: אני, כמו שכתוב כאן משמאל, כותב בעצמי במקומון חדרתי, אך זה לא ימנע ממני מלסקור אותו, להעביר ביקורת ולהחמיא, במידת הצורך. קריאה נעימה, אשמח לפידבקים מכל אחד.

 

>>> מרכז העניינים >>>

ללא ספק, הדבר הבולט ביותר בעיתוני סוף השבוע הוא המאבק ההולך וגובר בין הותיקים מ"ידיעות אחרונות" ו-"מעריב" לבין הבחור החדש בביצת סוף השבוע – "ישראל היום". למי שלא מעודכן נספר כי הכול החל באמצע השבוע החולף בהצעת חוק חדשה שהועלתה, לפיה בעלי עיתונים יוכלו להיות רק אזרחי מדינת ישראל. לא קשה לנחש מי עומד מאחורי העניין: נוחי מוזס (מבעלי "ידיעות") ועופר נמרודי (מבעלי "מעריב"). על כפולת עמודים בגיליון הסופ"ש שלו, מפרסם עורך "ישראל היום" עמוס רגב, כתבה תוקפנית כנגד השניים (עיתון "הארץ", נחלץ לעת עתה מהמאבק המתהווה לנגד עיננו). תחת הכותרת "החוק למען מוזס ונמרודי", תוקף רגב בחריפות את מוזס ונמרודי. "שלטון החוק? רק זה היה חסר להם" שוטח רגב וממשיך בעוד מגוון אמירות: "ראו הצעת החוק בעניין העיתונות- מבישה, אינטרסנטית, חסרת תקדים במדינה דמוקרטית. הצעת חוק שנועדה לפגוע בעיתון אחד- "ישראל היום" ". על-פי רגב, מנסים "ידיעות" ו-"מעריב" "לכפות על הציבור אג'נדה שלפיה עיתונות משמעותה אחת: לפרסם מה שהם רוצים לפרסם, לקדם עמדות שהם רוצים לקדם, לרומם אישים שהם רוצים לרומם, לפגוע במי שהם רוצים לפגוע. תחרות הוגנת בכיכר השוק של חופש הביטוי? זה מעניין אותם כקליפת השום".

רגב מציין כי לחוק שכזה אין אח ורע בעולם. קברניטי המתחרים והח"כים התומכים בהצעה טוענים כי אי אפשר לתת כלי תקשורת לאדם שגר בחו"ל, כיוון שזה משרת אינטרסים העלולים להזיק לישראל. "אם הם כל כך פטריוטים, למה הם לא דורשים לאסור על תושבי חו"ל ועל קרנות השקעות זרות לרכוש שליטה ב"בזק" או בבנקים, או בחברות הסלולר, עם תשתיות קריטיות למדינה? כנראה משום שמוזס ונמרודי לא מתחרים שם". על הטענה כאילו התחרות לא הוגנת מול עיתון המחלק עצמו בחינם אומר רגב: "בכל מדינה דמוקרטית יש עיתונים כאלה".

ובכן בשורה התחתונה, אם אביע כאן את עמדתי האישית (ולמרות שאני מועסק במקומון מרשת "מעריב") אומר שזהו יום עצוב לעיתונות בישראל. החוק פוגע בחופש הביטוי ובתחום העיתונות והתקשורת. אלה שהעלו אותו, צריכים להסתכל על עצמם טוב טוב במראה ולבדוק מדוע הם עושים זאת. האפשרות שיותר מתקבלת על הדעת היא שאולי עדיף שילכו לעשות עיתונות במיטבה, במקום להעלות רעיונות מופרחים.

@ גם חנוך מרמורי כותב על זה ב"העין השביעית"

 

>>> ח"ח ל-"ישראל היום"

ועם כבר אנו עוסקים בענייני "ישראל היום", חייבים לזרוק לו מילה טובה: המוספים המצורפים לעיתון בסוף השבוע ("ישראל שישבת" ו-"ישראל השבוע") – מצוינים. לעיתון יש כותבים טובים מאוד (כדוגמת עידו רוזנבלום שמפתיע לטובה, ג'קי לוי, שיר זיו, עינב גלילי וגורי אלפי, יואב קוטנר והילה אלפרט), כתבות מעניינות ואחלה חומרים.

רוצים דוגמה? "בישראל שישבת" של השבוע תוכלו למצוא כתבה מעניינת של עדי רובינשטיין ובה השאלה הפתוחה: כמה קשה צריך לעבוד כדי להתפרנס ממוזיקה בישראל. גם מדור המוזיקה של המוסף- מצוין. ובנוסף: רונן דורפן על פרשת טייגר וודס עם כמה תובנות מעניינות מאוד בנושא (אגב, גם רענן שקד הקדיש את הטור שלו ב-"7 לילות" לוודס, וכך גם בכתבה של זאב אברהמי ב"מוסף הארץ").

 

>>> ב"גלריה שישי" מביא ישי קיצ'לס כתבה מורחבת ומעניינת המכסה את כל הצדדים של סרטו החדש של ג'יימס קמרון - "אוואטר". בין היתר ראיון עם קמרון, על הפעלולים בסרט ואיך לעזאזל עשו אותו. פרויקט מצוין.

 

>> מוסף הארץ: כתבה מעניינת על תופעת האלימות המונצחת במצלמות, מועלות ליו-טיוב והכל בהסכמת הצדדים המשתתפים. מחריד (מאת יואש פלדש).

 

>>> The Marker Week לא מתפאר בדרך כלל בכתבות מעניינות אבל השבוע יש דווקא שלוש נחמדות: אחת של שרית מנחם על ההתקרחות האנושית (תחת הכותרת "רפי הבלורית"), "עלייתם של שוברי הקופות", כתבה מיובאת מאקונומיסט, עוסקת בסרטים הגדולים של התקופה שמגלגלים מיליונים, וכתבה של שרה מילר על כך שהפילנתרופים של ימינו דיי נעלמו והתורמים הפכו להיות הרבה יותר חשדנים.

 

>>> "סוף ציטוט" היא כותרת הראיון ב-"7 לילות" עם ג'קו אייזנברג מאת צחי כהן, באותו עיתון בו החל אייזנברג את צלילתו מטה בעקבות הראיון לפני שלוש שנים. סגירת מעגל יפה.

 

>>> מקומוני חדרה והסביבה: רובוטיקה, גיל שרון ועירוני חדרה מסתבכת בעלטה

במקומונים תמיד מעניין ובמיוחד במקומוני חדרה והסביבה, איזור לא גדול עם המון מקומונים. שווה מעקב לא?

 

> "חדשות חדרה" מפרסם בשערו הפניה לכתבה על ארגון 'הבונים החופשיים' הסודי מחדרה, ומתגאה כי הכתבת שלו, שרון עזריה, הצליחה להיכנס ולהביא את הסיפור.

# בספורט של הכתב מיכאל וייסרמן, חרג העיתון ממנהגו והביא עמוד שלם על מאורעות המשחק האחרון של עירוני חדרה (בדרך-כלל מדובר על חצאי עמודים בלבד), שלא הגיע לסיומו עקב קריסת התאורה בו שבע דקות לסיום. שני עמודים אחר כך ישנו חצי עמוד של ידיעות על הקבוצה. בעוד הידיעה על המשחק הקרוב מול צפרירים והעובדה כי שחקן הקבוצה יוני אוחיון שנפצע השבוע – מחדשות לנו הקוראים, הידיעה על השעייתו של הבלם וואסים אגברייה היא בבחינת חטא על פשע. תחילה, חוזר וייסרמן על עצמו ומגולל את הסיפור עם אגברייה בשנית, לאחר ששני עמודים קודם לכן עשה את אותו הדבר בדיוק. הדבר התמוה יותר הוא בעיות בעריכה (או שמה עצלנות בעריכה): כותרת המשנה מבשרת כי "הבלם ואסים אגבריה קיבל כרטיס אדום ויורחק מארבעה משחקים". הכל טוב ויפה ואולם מיד עם תחילת הידיעה אנו מתוודעים לדברים הבאים: "חשש כבד באגודת עירוני ערן חדרה מוועדת המשמעת הצפויה להתקיים בעניינו של בלם הקבוצה, וואסים אגבריה, שהורחק במחצית הראשונה במשחק מול השקמה חן". חשש, או שזה כבר הספיק להתחלף בידיעה על עונשו? אל תהיו מבולבלים. רק בסוף הידיעה טורחים ב"חדשות חדרה" לציין כי "ועדת המשפט של ההתאחדות לכדורגל קבעה ביום רביעי כי אגבריה יורחק מארבעה משחקים". ויש גם חידוש בעיתון: המדור "שפיצים" – שלומי גבאי מביא רכילות ספורט. האמת? מיותר.     

 

> ב-"זמן חדרה" מובאת כתבת שער (של עבדכם הנאמן) עם גיל שרון, חולה סרטן הריאות מאור עקיבא, שבנוסף למאבק במחלה הקשה, נאלץ להיאבק גם בחברת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון בכדי שיענו לבקשתו ויעבירו אותו לדירת קרקע מהדירה בקומה השלישית בה הוא מתגורר כיום ביחד עם אימו. חוות הדעת הרפואית שסיפק שרון לא הועילו, ועל אף שמצפות לו עוד שנה וחצי של טיפולים כימותרפיים קשים, לא עושים רושם על עמידר. חלם במדינת ישראל זה כנראה כבר משהו לא כל כך מרעיש.

"אם הם שלחו לי מכתב דחייה אחרי חוות דעת רפואית שכזאת, אז מדובר ללא ספק ברשעות ואטימות. הם עוזרים למי שבא להם ודווקא אנשים שכן מגיע להם נשארים בלי כלום".

ומה הייתה תגובת משרד השיכון? "הוועדה דחתה את בקשתו לקבלת דירה בשיכון ציבורי מאחר שאינו עונה למספר נפשות מזכה". הדבר היותר תמוה כאן הוא חוסר הבהירות שבהחלטות המשרד. באתר עמידר כתוב במפורש: "תינתן דירה במקרה של הכרח רפואי, משפחות ויחידים הגרים בשכירות מסובסדת וקיים הכרח רפואי להחלפת דירתם". הלו? לא מדובר פה במקרה קלאסי העונה להגדרה?

# התושבים בשכונת בית אליעזר בחדרה מתלוננים על מטרדי ריח קשים מהשדות הסמוכים, ומשום מה, בעיריית חדרה מעדיפים לזרוק את האשמה על מפעל "גרנות", הממוקם בסמוך לקיבוץ גן שמואל. 

# אלעד הופר הלך לראיין את ד"ר מוריס טופז מהלל יפה, שזכה לאחרונה בעיטור כבוד משלטונות סין.

# בספורט: ראיון על כפולה של קרן שרוני עם תמר מעוז מאליצור מכבי נתניה בכדורסל נשים.  פרשת העלטה במשחק בין עירוני חדרה לשקמה מובא גם כאן (שוב, עבדכם הנאמן) על עמוד, כולל המסמכים המראים בברור: השקמה הסכימה למשחק במוצ"ש על אף שידעה כי עלולות להיווצר בעיות חשמל. עם זאת, בשקמה מפציצים בתלונות: חדרי ההלבשה בחדרה קטסטרופה!

אריק סוויסה מדווח מגזרת מכבי "ברק" נתניה בכדורסל הגברים ועל כך שהסנדוויצ'ים שמקבלים השחקנים לאחר משחקים "סובלים מחוסר טריות ומריח נוראי. אפילו כלב לא יוכל לאכול את זה".

 

> "ידיעות חדרה". כתבת השער של נטע לי-בינשטוק עוסקת בטל צנגן, צעירה מגבעת חיים-איחוד, שרצתה להיות שחקנית מפורסמת אבל הגיעה דווקא לתחום הרובוטיקה, ואף השיגה מימון של הענקית גוגל. יש כבוד.

# מילה טובה מגיעה לכתבת אפרת פוגל, שהצטרפה לא מכבר למקומון, ועושה עבודה שחבל על הזמן. השבוע היא מביאה את הידיעה על מועדון הברל'ה, שאתר האינטרנט שלו נפגע מהאקר והתמלא בכתובות נאצה. ובנוסף: ידיעה טובה על סגירתה של עמותת "הבית להצלת החתולים" בחדרה. יש פירגון.

# לעומת זאת: מה יהיה עם הכתב יניב דהרי? הנ"ל ממשיך לפרסם ידיעות קומוניקט שאבד עליהן הקלח, כמו למשל הידיעה על הפגנת החקלאים בחוף הכרמל מלפני שבועיים.

# מי שנשלח לסקר את משחק הצמרת בין עירוני חדרה לשקמה חן היה דווקא אלי שטרן (איפה אביתר לאנג?), שסיפר על מה שקרה מזווית אישית וסיפורית. שטרן מביא את הסיפור בצורה נחמדת, רק חבל שאין שום איזכור למה שקרה ביום רביעי בועדת המשמעת של ההתאחדות בפרשה (3000 שקל קנס לחדרה, משחק חוזר והרחקה לארבעה משחקים לבלם אגבריה). זהו עוד שבוע אנמי למדור הספורט של העיתון שמחזיק מעצמו כמקומון שאותו קוראים רוב קוראי עיתוני הסופ"ש באזור.

 

> בעיתון "גפן", כתבה על הארנונה בישובי זכרון יעקב והסביבה שמתפרסת על עמוד מאת שמעון שגיא ואיתי טטרו.

# "פייסבוק? לא בבית סיפרנו": ראיון של איתי טטרו עם יובל הוד בן ה-18, תושב זיכרון יעקב שעבר לשנת שירות בבאר-שבע מטעם הנוער העובד והלומד.

# תחת הכותרת "נפיחה גדולה" מציין שמעון שגיא כי מערכת ה"גפן" הוצפה בעשרות רעיונות חלופיים למתקן הגז בחוף הכרמל, מתקן לו קמה התנגדות מקיר לקיר בכל ישובי הסביבה.

# דוד בר-יוסף כותב על גבעת הפסולת בשמורה בזיכרון יעקב, ועל כך שאף אחד לא ממש רוצה להתעסק איתה.

# מעניין: אלון גל, המולטי-קואוצ'ר, כותב טור קבוע במגזין המושבות, המתחרה העיקרי של ה"גפן". בנוסף, לאדון גל יש את משרד "תות" שמפרסם גם ב"גפן", עם דיוקנו של גל. מה שנקרא- יש דברים שאפשריים רק אם אתה פרסומת...

 

> "מגזין המושבות" ממשיך לעשות עבודה טובה. אומנם החדשות בעיתון דומות יותר למבזקונים מאשר לידיעות (ברוב המקרים), אבל הכתבות מעניינות: כתבה של נטע פלג עם טל בן דוד מקיסריה, שהשתתף השנה בהישרדות הפיליפינים.

# סגנית העורך והכתבת מירי בספמילנאה, מראיינת את צביקה קליסר, מאסטר שיאצו מבנימינה.

# כתבת התרבות של העיתון, מיכל בן ארי מפציצה השבוע: ראיון עם ההרכב איטליז לכבוד הופעה בחיפה, כתבה קטנה על בירה וביקורת הופעה בפאב האינדיקה בבנימינה על עלמה זהר מהשבוע. הספק נאה ומענין.

# כתבת העיתון נטע פלג סיימה לא מכבר שנה של זוגיות. איך אני יודע? כי היא כותבת על זה ועל דברים שמסביב בטור חדש שנקרא "הקטע של נטע".

 

>"כל זכרון" מרשת מקומוני "העיר" של שוקן, סובל כבר זמן רב מאנמיות רבתי. עם זאת, לפעמים אפשר למצוא שם כמה פנינים, כמו העמוד של אלון עידן השבוע, על למה איל ברקוביץ' צריך לאמן את נבחרת ישראל בכדורגל. השתכנעתי.

 

 

לתגובות ושאר ירקות: [email protected]

 

=============================================================

*טטרואקטיבי הינו טור מתגלגל: הטור יימשך גם בהמשך השבוע עם סיקרת הדברים המעניינים במקומונים בשאר חלקי הארץ ובעיתונים הארציים.

[[הטור בחסות: וולווט טנדרגראונד! וגם: העין השביעית. האחים הגדולים והמודלים לחיקוי של טטרואקטיבי]]

נכתב על ידי , 18/12/2009 21:55   בקטגוריות מדיה, ספורטיבי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Billy ב-18/12/2009 22:29
 



מדיה: כמה גולש הישראלי הממוצע בפייסבוק?



כמה וכמה כתבות מעניינות פורסמו לאחרונה, אך מפאת חוסר זמן לא הצלחתי לכתוב עליהם בזמן אמת. זה הזמן להשלמת חוסרים.

 

 

כזכור, בתחילת השנה עסקתי כאן בקורי עכביש במהות מדיום הדיסק בכתבה "סופט-דיסק: האם עידן הדיסקים בסכנת הכחדה?" ובה ניסיתי להתחקות אחר מצבו של הדיסק בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000. ספיח מעניין בנושא נרשם בגיליון של עיתון "הארץ" מה-29 באוקטובר, בו פורסמה כתבה של נויה כוכבי על הדיסק, וקבעה כי "השמועות על מותו של הדיסק היו מוקדמות".

 

סקר רשתות הקפה: הישראלים ממשיכים להעדיף את ארומה

את הרצון שלי להקדיש פוסט שלם על קפה לא הסתרתי מעולם (והוא עוד יגיע בבוא היום), ובינתיים, אני ואתם נסתפק בכתבה שפורסמה בדה-מארקר בחודש אוגוסט האחרון על סקר בתי הקפה שנערך גם השנה בקרב צרכנים וקבע כי ארומה עדיין מובילה. לא חדש הרבה, אבל בכל זאת מעניין.

CC

העיתון "ישראל היום" החל לאחרונה לצאת גם במהדורת השישי (ועל פי מקורות- מדובר בעיתון טוב למדי), ובדה-מארקר מיום ה-22 בנובמבר עסקו בסוגיה: האם כניסתו של "ישראל היום" לשוק ביום שישי תביא מיתה על העיתונים האחרים. כנראה שכל עוד לא קוראים לך "ידיעות אחרונות" התשובה היא חיובית.

 

ובנושא אחר: כמה גולש הישראלי הממוצע בפייסבוק? בכתבה שפורסמה בדה-מארקר מיום ה-23 לנובמבר עולה תמונה מדאיגה: ישראל במקום הרביעי בעולם בשיעור הגלישה הממוצע בפייסבוק. אפילו ארה"ב אחרינו.

 

ומילה על ידיעות אחרונות: בסופ"ש הנוכחי חוגג העיתון 70 שנה להיווסדו. שיהיה במזל. העיתון מתהדר במוספים חגיגיים ונוצצים שבהם כותבים מיטב כותביו. יפה לא? בערך. הבעיה הגדולה בידיעות היא אובר בהאדרה עצמית. מילא חוגגים, מילא מתגאים, אבל יש גבול לא? כנראה שלא כשמדובר ב"עיתון של המדינה". כל מי שיפתח בשישבת את ידיעות ימצא בו ציטוטים פומפוזיים כמו "הדרך שעשה העיתון עד שהפך ל'עיתון של המדינה'", "מוסף למזכרת", "השער הכי חשוב", "ידיעות ואני" "הספורט הלאומי, "עיתון עם לב" ועוד ועוד. עכשיו נותר לראות כמה זמן ימשכו החגיגות, ואם להסתמך על הכתוב, יעבור עוד הרבה הרבה זמן.

נכתב על ידי , 11/12/2009 19:59   בקטגוריות מדיה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אורפז ב-12/12/2009 06:46
 



להג לשבוע חדש פוסט אורח מאת: יעל שדות


מאת: יעל שדות

-איזה כיף היה לצאת מהבית בבוקר ולראות שמיים אפורים כאלה, של עוד שניה יורד גשם!! אני אוהבת חורף, רק שיבוא! ובלי הערות מיותרות בסגנון "מה זה שאת כל כך אוהבת חורף אומר על האישיות שלך". זה לא חדש לי או לכם שמדובר בבנאדם מריר ודכאוני להחריד ולהרגיז, ואני מוקפת באנשים שחושבים שלהגיד את המובן מאליו זה מגניב. זה לא. ואני אוהבת חורף. בואו נעבור הלאה.

-במסגרת פינתנו-"מציצנות בשקל וחצי"- הגעתי למסקנה שממש חסרה לי עינית בדלת של הדירה

-במסגרת פינתנו- "הפרובינציה מנסה להפוך למגניבה"- הייתכן שיש בבאר שבע ספורט לילי של הזזת רהיטים ממקום למקום ברחבי הדירה?

- במוסף "שבעה לילות" של הסופ"ש האחרון התפרסם ראיון עם מנהלת גלגל"צ, דלית עופר. לנושא עצמו יש לא מעט פוטנציאל, שלצערי לחלוטין לא מומש. לא ברור אם עופר היא אשפית תקשורת ממולחת, או שסתם מדובר בעוד מקרה של עצלנות עיתונאית גרידא, אבל התוצאה היתה משעממת למדי. שני דברים הטרידו אותי במיוחד: ראשית, עופר טענה לאורך כל הכתבה שקהל היעד של התחנה ועיקר המאזינים שלה מורכבים מחיילים, ובעיקר מנהגים צבאיים. אני לא ממש יודעת איך לספר לגברת עופר שהמוני ישראל שומעים את התחנה שלה, ולא רק חיילים, ושבפעם האחרונה שאני הייתי בצבא, הדבר האחרון ששמעו בגף רכב או ברכבים שיצאו ממנו היה גלגלצ.. שנית, עופר טוענת ששיפרה באופן ניכר את מצבה של התחנה, את הפליילסט וכו'. ואז שואלים אותה מה תדירות השידור של שיר פופולרי או משהו בסגנון, והיא אומרת שלוש פעמים בפריים טיים. שואלים מה היתה תדירות השידור לפני כן, והיא משיבה- ארבע, ארבע וחצי פעמים ביום. . גברת, את מזלזלת באינטליגנציה שלנו או שלך? ואיך לכל הרוחות אפשר להשמיע שיר חצי פעם? ובמידה ואכן קיימת אופציה כזו- תסדרי שחצי מהפלייליסט שלך ישודר חצי פעם, פעם אחת ביום. תודה. הערה נוספת- שניים (וחצי!) עמודים של ראיון, התייחסות למגמה המזרחית של ערוץ 24, ואף מילה על אותה מגמה ממש בגלגלצ. פרץ, מישהו?

- באותו המוסף ממש פורסם טור קצר שנכתב ע"י רונה קינן. בלי שום קשר למה שאני אישית חושבת על רונה (המדהימה!!!! הייתי חייבת :), אני ממליצה לכל מי שמטריד אותו במידה כזו או אחרת מה קורה לתרבות במדינה הזו, או יותר נכון לאן לכל הרוחות היא נעלמה, לקרוא את הטור הזה. יחי האליטיזם!!

- לא ראיתי את הסרט "קירות". אני גם ממש לא מתכוונת לראות אותו. עם זאת, ולמרות העובדה שהוא מוגבל מגיל 14, אין לי ספק שדני לרנר הולך לעשות על הסיפור הזה קופה יפה. האמת היא, שמדובר בחתיכת השקעה. אחרי הכל, הסיפור היה בהחלט יכול להגמר בצילום של נינט שרה שירים לאסלה במשך שעה וחצי. הקופה היתה אותה קופה. ואם תורשה לי קצת צדקנות (ברור שתורשה, מי שואל אותכם בכלל? :)- אני תקווה שאולי לפחות כמה מהילדות שיראו את הסרט הזה יפנימו משהו בנוגע למה מותר לגבר לעשות לך ומה אסור. אני תקווה שדני לרנר יתרום לפחות חלק מהכנסות הסרט למען הנשים שהיוו את "ההשראה" לסרט הזה, אלה שלא חוזרות הביתה ליודה לוי כל ערב, אלא למציאות הרבה יותר איומה.

-עוד לפני שעלתה לשידור, לא היה לי ספק שדעתי על "בדרך הביתה", הסדרה התיעודית החדשה של תומר הימן, תהיה חיובית. ובכל זאת, הצפיה בסדרה מרגשת אותי אפילו יותר ממה שחשבתי. הסדרה אנושית, חמה, מקסימה ומהוקצעת, ובנוסף לכל- רונה קינן עשתה לה את המוזיקה. מאד מאד מומלץ.אני מבטיחה לכם שבסיום תרצו לסוע הביתה לאמא, או לפחות לחבק ממש חזק את מי שיושב לידכם..

-נסיים בנימה אופטימית בלתי צפויה: השבוע יחול חג החנוכה, שהוא החג האהוב עלי מכל!! אני מאחלת לכולנו שהשבוע יעבור במהרה, כדי שנוכל לשוב הביתה אל חיקן האוהבות של סופגניות עם ריבת חלב ולביבות תירס של אמא :)

שבוע טוב שיהיה, וזכרו: אין שום טעם לנסות להתווכח עם רוסי שיכור שמפריע לכם לשבת עם חברות שלכן כי הוא פשוט חייב שהבלונדינית שיושבת ליד תזכיר לו מה היה הצ'ייסר המעולה שהוא שתה פעם קודמת ועשה לו "קר כזה בגרון". שום טעם.
נכתב על ידי , 9/12/2009 16:11   בקטגוריות החיים, מדיה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של orpaz ב-10/12/2009 22:14
 



קורים # 42 /// פרפרים, דווייט יורק, סבלנות, רדיו ירושלים החדש


# "כילד גם אני מצאתי בפרפרים את היופי והחופש. בתחילה רק הבטתי, אך מאוחר יותר קיבלתי במתנה רשת פרפרים והתחלתי במלאכת איסופם. בשנות ה-80, בעיר הולדתי קריית מוצקין, עדיין נותרו איים ירוקים שקיימו אוכלוסיות בעלי חיים אשר נכלאו בין רחוב אחד לאחר. בין שבויי בטון אלה התעופפו כמובן פרפרים. "

[אלון מאיר כותב על פרפרים בynet]


 

# "הגיע הזמן לתלות את הנעליים, אני לא הופך צעיר יותר. אני מחשיב עצמי כבר מזל. כילד שגדל על איזה חוף בקריביים זכיתי להגשים את כל חלומותיי - קטפתי תארים ברמה הגבוהה ביותר והשתתפתי יחד עם נבחרתי במונדיאל הראשון בתולדותיה. נהניתי במהלך הקריירה ואני מקווה שאנשים יזכרו אותי כאחד ששיחק את המשחק בצורה הנכונה ותמיד עם חיוך על הפנים".

[דווייט יורק, הכדורגלן המעולה מטרנידד וטובגו, תולה את הנעליים בגיל 37]


 

# "הרוחניות החדשה של דורנו היא, רובה ככולה, אישית ורגשית. כמעט בלתי אפשרי למצוא בה התמודדות רצינית עם סוגיות חברתיות ומדיניות, וכשכבר מוצאים, רואים שלא הלכו עד הסוף אלא קיבלו כמובנות מאליהן וכבלתי ניתנות לערעור את הנחות היסוד של התפיסה השלטת, זו של הדמוקרטיה הליברלית (עם נטייה ברורה לאגף השמאלי שלה).
אפשר לבחון את הדברים על סמך רעיון הסובלנות, או הפלורליזם, לפיו אחד מערכי היסוד של החברה הנאורה צריך להיות קבלתן של כל הדעות והגישות, ובלבד שאינן פוגעות במישרין בזולת."

[ניר מנוסי מחפש את הסבלנות במדור הניו-אייג' של מעריב]


 

# "רדיו ירושלים" – רדיו חדש שמפעילה חברת "רדיו הבירה" – החל לשדר מיום שלישי השבוע ה-1 בספטמבר. הרדיו מחליף את רדיו ירושלים הותיק שאיבד את הזיכיון בחודשים האחרונים לרדיו הבירה. ובתוך כך: אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' יגישו תוכנית כדורגל שבועית בתחנה [ice]

 

# "לדיכאון החגים סיבה מודרנית יותר. החופש שנכפה על האנשים. חופש ובצידו שממה רוחנית. הם חיים בתוכה כל הזמן, אבל בחגים החול מתפזר ואפשר לראות. אנשים נבהלים מפנאי, כי הם צריכים לספק לעצמם עניין. ומי שאין לו חוסן תרבותי, מי שכל הקיץ חי על הכלום של ריאליטי בערוץ 2, הולך לאיבוד. אפשר לראות את זה למשל, בטיולים לחו"ל, עדרים של ישראלים נבובים שחייבים 'לעשות משהו' סתמי, אחרת יישארו לרגע עם עצמם ועם המוח המצומצם שלהם".

[יהודה נוריאל בטורו "חבורת הסבל" בסופ"ש הנוכחי במוסף "7 לילות", ידיעות אחרונות]

 

# "והשנה, בתחרות 'קוף הזהב' למיזמי אינטרנט מיותרים וקופיים לחלוטין, שאם נחבר את מיליוני השעות שאוכלוסיית המערב בכל זאת יושבת מולם נתחיל להבין מאיפה מתחיל המיתון העולמי ובעיקר מה עושה אחותכם הקטנה זו השעה השלישית ברציפות בחדר – הפרס הולך ל...אין הפתעות: טוויטר."

[רענן שקד בטורו "140 תווי קנייה" בסופ"ש הנוכחי במוסף 7 לילות" של ידיעות אחרונות]

נכתב על ידי , 5/9/2009 14:56   בקטגוריות החיים, דרך, מדיה, ספורטיבי, קורים, רדיו  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
13,027
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל# העכביש # אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על # העכביש # ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)