11/2009
קור-מוזיקלי || רוז מלברג, דבנדרה בנהארט, נורה ג'ונס
גשם הזלעפות שנחת עלינו בסוף השבוע הזה, הוא אולי הסימן הטוב ביותר מבחינתי להחזיר לעונה חדשה וגדושה את "עונת הפולק", פינה שייסדתי בפברואר השנה, שלהי חורף 2008, במטרה לצאת למסע בעקבות אומני אינדי-פולק העכשווי, בעיקר בעולם.
שלוש פינות כאלה כבר היו – הראשונה עם Iron & Wine הבלתי נלאה, השנייה עם הבאוורבירדס, גרייט-לייק-סווימרס והגריזלי-בר, והשלישית עם סקוט מתיאוז וFינק. עכשיו "עונת הפולק" חוזרת עם אומנים חדשים, אני מקווה כאלה שתשמחו להכיר.
ואת פינת החזרה אני מקדיש לזמרת חדשה אליה נחשפתי לפני כשבועיים:
(את כל הפתיח הזה כתבתי לפני כחודש, אך לצערי נפקד ממני לפרסם את הפוסט. אז הנה, באיחור מה, אני מפרסם, בתקווה להמשיך ולכתוב פה לעיתים יותר קרובות)
Rose Melberg || מייספייס || האתר הרשמי || קנו אלבומים של רוז מלברג
"זו הייתה חמימות חולפת" שרה דנה ברגר באחד מלהיטה. אני כמעט משוכנע, שאם הגברת ברגר הייתה מכירה את הגברת מלברג, היא הייתה מקדישה לה את השיר הזה.
חמימות חולפת, זו בדיוק ההרגשה שעוברת בנימי הגוף כששומעים את רוז מלברג, נשמעת שבדית אבל מגיעה בעצם מקליפוניה, יונייטד-סטייטס-אוף-אמריקה.
היא נולדה איפשהו בין הסבנטיז לאייטיז, לא ממש ברור, והחלה את הקריירה המוזיקלית של בתחילת הניינטיז (1992 אם אתם רוצים להתעקש).
את הזמרת בעל הקול המלטף הזה, לא יצא לי לשמוע בין כל ערימות המוזיקה שאני בדרך כלל נחשף אליהן, אבל מסתבר שהיא ממש לא פריירית, או כמו שאומר הפתגם הנושן – מים שקטים חודרים עמוק (אל תוך האוזן).
היא הייתה פעילה בעברה בהרכבים שונים עם שמות כמו טייגר טראפ, דה-סופטיז, גוו סיילור ו-גאז, עד שפנתה בתחילת העשור לקריירת סולו משל עצמה. אם תשאלו ספציפית, אז היא מנגנת על אקוסטית ומתמחה בעיקר בווקאלז. ואם נשים את האצבע במדויק נגיד, שהמוזיקה שלה היא לא משהו שלא שמענו קודם, אבל אותו הווקאל המדובר, הוא הוא שעושה את ההבדל הגדול בין עוד זמרת פולק מתחנחנת לרוז מלברג. היא חתומה על הרבה אלבומים, בעיקר כאלה עם הרכביה השונים במרוצת השנים. ב-2006 הוציאה את אלבום הסולו האחרון שלה עד השנה וכך, השם אולי לא אומר הרבה, אבל המוזיקה כן. הרמוניה ומלודיה הוגדרו כהכרח באלבומה החדש "Homemade Ship" שיצא לפני מספר חודשים. שתי קולות נמצאים כאן כמעט בכל השירים, מה שהופך אותו לאלבום הפולק הכי טוב שאפשר למצוא כרגע בשטח. הרצועות החזקות באלבום הן "Things That We Do", "Look Skyward", "Outlaws", "The Whistle Calling You" ושיר הסיום- "Truly". הרשימה הזו מצטרפת לעוד שירים, 12 במספר, שכמקשה אחת יעשו את העבודה הרכה מתחת לפוך של חורף. "עונת הפולק" הוקמה בגלל יוצרים כאלה.
לעונת הפולק 1 || 2 || 3
The Swell Season - Strict Joy
האלבום החדש של גלן האנסרד ומרטיקה אירגלובה האירים, הזכורים לנו היטב מהסרט "Once". אז הם עשו גם את הפסקול לסרט (כמתבקש), עכשיו הם חוזרים עם 12 שירים לכשצמם, עושה רושם כאלה שניתן להתכרבל איתם בערב של חורף קר, אבל לא יותר מזה. סך הכל עושה רושם של נחמד.
Brett Anderson – Slow Attack
הסולן סווייד לשעבר, ברט אנדרסון, חוזר עם אלבום סולו שני. פסנתר ואווירה בריטית זה כאן, לפחות על פי הסאמפלס של האלבום. עד כמה הוא יצליח להתרומם מעלה? כדי לדעת את זה נאלץ להקשיב לאלבום כולו...מתישהו.
Devendra Banhart – What Will We Be
דבנדרה בנהארט הקפיד תמיד להיות אלטרנטיבי במלוא מובן המילה. הוא לא הסתפק רק במילה "אלטרנטיב", אלא גם דאג להישמע כך בכל הזדמנות. המוזיקה שלו לא תמיד קלה לעיכול, אבל את ההערכה שלו הוא כבר הספיק לקנות. עכשיו הוא חוזר עם אלבום חדש. אחרי שני שירים ממנו אני יכול להעיד שזה נשמע לא רע.
Norah Jones - The Fall
איזה קו מוזיקלי בחרה נורה ג'ונס באלבומה החדש? רב הנסתר על הגלוי בשעה זו, בכל זאת, האלבום החדש עתיד לצאת רק באמצע נובמבר, אך על פי הסינגל אותו שחררה למייספייס זה לא נשמע דומה לחומרים קודמים שלה שהתאפיינו בשלווה ומינוריות רבים. אולי זה רק הסינגל הזה, ואולי מגמה חדשה אצל הזמרת מניו-יורק, את זאת נדע בעוד פחות מחודש.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
