אז אחרי שנים, (באמת שנים), שאני עושה מצעד שבועי וסיכומים שבועיים החלטתי להפסיק עם העניין. מעט בעצב אומנם אבל הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. ואיך בכל זאת אעקוב אחרי מוזיקה? בעזרת מיקסטייפ כמובן. Drive Time יקרא המיקסטייפ החודשי שלי- לסיכום המוזיקה החדשה והדברים הנחמדים ששמעתי באותו החודש. אני מקווה שכולנו נהנה ממוזיקה טובה גם ב-2008. שתהיה לנו אחלה שנה.

(Drive Time 07- vol. 1 (the best of december

1. John Mayer - Say   (חדש!)
2. אלעד עוזרי - fall  (יוצר ישראלי חדש בשיר פולק)
3. Patrick Watson - The Storm  (מתוך "close to paradise", אחד האלבומים הטובים שיצאו ב-2006. לא יצא כסינגל)
4. Lifehouse - From Where you are  (חדש! לא נכלל באלבומם והוא לקוח מתוך פרסומת אמריקאית).
5. Jack Johnson - If I Had Eyes  (בקרוב- אלבום חדש לג'ונסון וזה הסינגל הראשון מתוכו)
6. Grey Holiday - Let Go  (חדש! רוק/פופ/אלקטרוני)
7. Orson - Broken Watch  (הסינגל החדש של הרכב האינדי-רוק הבריטי)
8. Ryan Star - Last Train Home  (חדש! השמעת בכורה! זמר מניו יורק נכנס למצעד האלטרנטיבי האמריקאי ממש עכשיו!)
9. Jimmy Eat World - Always Be  (חדש! סינגל חדש להרכב הרוק מארה"ב)
10. Mainstay - Become Who You Are (חדש! אלטרננטיבי מארה"ב)
11. Hedley - Dying To Live Again (חדש!)
12. Sissy Wish - Beauties Never Die (זמרת נורבגית- השיר הכי יפה מהאלבום המיוחד שלה. פופ/אלקטרוני)
13. Newton Faulkner - Ageing Superhero (מתוך האלבום החדש שלו. לא יצא כסינגל)
14. Athlete - Best Not To Think About It (מתוך האלבום החדש של אטליט. לא יצא כסינגל)
15. Amit Erez - Clever and strong (חדש! שיר מפתיע מתוך אלבום קרוב לעמית ארז הישראלי)
16. Kutiman - No Groove Where I Come From
17. The Cinematic Orchestra - To Build A Home  (חדש! קימיקל אורקסטרה מארחים את פטריק ווטסון)

@ המיקסטייפ [להאזנה] 

תגובות בעד ונגד יתקבלו בברכה

[1] העיקר הכוונה....

ביום דיי אביבי אחד לא מזמן, נסעתי באוטובוס לרכבת. הנסיעה היתה מעט איטית אבל זורמת. בחלוף 15 דקות הגעתי. הנהג עצר את האוטו ופתח את הדלתות. הבטתי בשעון...."12:48" אמרתי לעצמי..."שיט...עוד 2 דקות יש לי רכבת...אני חייב לרוץ".

ירדתי מהאוטובוס והתחלתי לפסוע במהירות לעבר המדרגות של הגשר בכדי לעבור בזריזות לצד השני. "האם אספיק?" שאלתי את עצמי שוב.... הגעתי למדרגות דיי מהר האמת. ממש מהר. שמתי את הרגל הימנית על המדרגה הראשונה כשלפתע שמעתי קול מאחורי.

"סליחה?.........בחור צעיר......סליחה...?". הסתובבתי. לידי היתה אישה עם עגלת תינוק ובתוכה תינוק (כן, כן מה חשבתם (: ). "בבקשה ממך.." המשיכה, "המעלית מקולקלת ואני לא יכולה לעלות את כל המדרגות עם העגלה לבד"..... שתקתי ובהיתי בה. כעבור 5 שניות התעשטתי. "מה אעשה?" חשבתי לעצמי...."אני חייב להספיק לרכבת ....שיט". אני לא יודע בוודאות, אך כנראה מתוך אינסטינט של רצון טוב חייכתי אליה ואמרתי "אין בעיה". תפסתי את העגלה והתחלתי לעלות איתה בצוותא במעלה המדרגות. זה הזמן לציין שיש הרבה מהן ושזה לקח בערך דקה ומשהו להעלות איתה את העגלה. כעבור דקה וקצת כאמור, הגענו למעלה. "תודה בחור צעיר" אמרה לי בקול לבבי, "מפה כבר אסתדר לבד". חייכתי והמשכתי ללכת. הסתכלתי על השעון......"12:51".....ברקע שמעתי את הרכבת חולפת....."דמט" סיננתי.....

 ומה אני מנסה להגיד בזה? נראה כי לא באמת חשוב מה אתה עושה. חשובה יותר הכוונה. מאיפה זה מגיע. מה הלב אומר עמוק בפנים. כי כוונה טהורה וטובה שווה אלף מעשים טובים כשמאחוריהם עומדת כוונה זדונית או מתחמקת ועוקצנית. העיקר הכוונה...

[2]  המרדף....

בעולם המהיר של 2007, תמיד יש לנו מה לעשות. בכל דקה קורה משהו אחר איפשהו בארץ או בעולם. הכל ממוחשב, זמין, לא נותן מנוחה. בעולם המהיר של 2007 קל לנו למלא את החלל העמוק של השעמום הנפער בתוכנו לעיתים לא רחוקות. אבל האם אנחנו לא מפספסים משהו בין כל ההמון הזה? האם שקט, שלווה ובהייה יצאו מהאפשרויות שלנו לזמן שלפתע מתפנה לנו? נדמה כי כולם תמיד מצויים במרדף אחרי העשיה, ההצלחה, האתגר. לא להסתפק במועט אלא תמיד לעשות משהו. "זמן זה כסף" טוענת האימרה הידועה. ומה נשאר לנו מכל המרדף הזה בסופו של דבר? האם כל הזמן הזה שהיינו עסוקים בתכנונים ומחשבות וברצון למלא את זמננו בכמה שיותר פרטים, רצונות ועשייה, האם כל זה נותן לנו את ההרגשה הכי טובה שיש בחיים? האם זה מה שעושה אותנו באמת שמחים?  

[3] אמריקן בוי

היום: שלישי (כמדומני). השעה: 15:36. המקום: הסופר השכונתי.

קונה לי להנאתי מספר מצרכים בסיסיים (חלב סויה, פיתות וכד' למתעניינים). מסיים דיי מהר את הסיבובון וניגש לעמוד בתור באחת הקופות. מלפני עמדו שני בחורים....לאחר שנעמדתי בתור הגיעו עוד נערה ונער ונעמדו מאחורי. ראיתי שהקופאית מאוד איטית ואמרתי לעצמי שבטח אעמוד בתור מספר דקות. בין זה לבין עוד מחשבה של אחה"צ עצמתי עיניים באמצע התור וחיכיתי. כשלפתע....

- “this beer it's ok...”

- "yeah...i'm going to take another one...” 

בעודי מנסה לברר מוחית מה קורה פה שמעתי את הדבר הבא מגיע ממש מלידי: "?it’s a humus, yes”....

ועכשיו נקפיא לרגע את הזמן.

מאותם שניות של התברברויות באנגלית, ואני כזכור לכם עם עיניים עצומות, התגשם לי חלום קטן: לחיות בסרט! ולא סתם סרט- אמריקאי אורגינל, עם המבטא והכל! להיות מוקף באמריקאים ככה פתאום בסופר זו הרגשה של לחיות בסרט ואני מקווה שייצא לכם לחוות את זה בקרוב כי זו ממש הרגשה נהדרת (לאפקט מקסימלי יש לעצום את העיניים ברגעי ההתרחשות). ואחרי רגעי הסרט האלה אספר לכם שפקחתי את העיניים. מסביבי עמדו מכל הכיוונים אמריקאים חביבים, בני נוער כאלה שבאו במשלחת מארה"ב ונחתו בסופר השכונתי שלנו כדי לקנות כמה דברים.... זה מה שנקרא אחה"צ פצץ....

[4] אם למישהו היה ספק...

....שעידן אלתרמן הוא בדרן מהמעלה הראשונה אז שיצפה בדחיפות בקטע הבא [וידאו] מתוך סדרת המערכונים הקצרים החדשה של ערוץ 10 "לא לפני הילדים" [לדף התוכנית] שהתחילה בשושו בשבוע שעבר. התוכנית משודרת בכל יום שבת אחרי "הישרדות" ולאחר צפיה בפרק אחד (ובקטע הנ"ל בפרט) אני ממליץ בטירוף. נדמה שזאת תוכנית המערכונים (בדומה לקולגה "קצרים") הכי טובה שנעשתה עד היום. אל תפספסו את אלטרמן קורע מצחוק...

[5] פוקוס # 17:  קצת אווירה מטום הל....

והנה אומן אמצע הדרך כזה, או אם תרצו – אומן אחה"צ שנופל עליכם ככה פתאום כי הקלקתם במקום הנכון. זה מה שקרה כשלחצתי על השם שלו ונורא אהבתי את שיר מספר 2 ו-3 בדף הלאסט FM שלו.

וקצת על הזמר: הוא סינגר-סונגרייטר ומגיע מנורבגיה. עד היום הוציא שני EP ושני אלבומים: אחד ב-2004 שנקרא "I love you” ואחד ב-2006 בעל השם " Every Little Piece". הסגנון שלו נע בין אקוסטי לסופט-רוק עם אווירה ועושה רושם שיש מה לשמוע ממנו. לא נשכח שמנורבגיה יוצאים כמה וכמה מוכשרים כדוגמת Magnet המצויינים.

[6] שיר חדש לעמית ארז

(ותודה לגיאחה ולבלוג שלו "עונג שבת" על השיר הזה). עמית ארז, היוצר הישראלי ששר באנגלית, חוזר עם אלבום חדש ומתוכו סינגל ראשון שנשמע פשוט מצויין. הייתי חייב להמליץ על השיר הזה כי הוא באמת טוב, ולפי דעתי, טוב הרבה יותר מהשירים שהוציא ארז בEP הקודם שלו "Black Light". מומלץ לנסות.

@ Clever and strong  [להאזנה]

[7] והנה כמה מציטוטי השבוע שבהם נתקלתי והעלו לי חיוך/תהיה:

- "אנשים שמתכננים את עתידם בדרך-כלל נכשלים, וגם אם הם מצליחים זה נורא משעמם" (יאיר לפיד נותן לנו חומר למחשבה במיני-ראיון ב-7 לילות).

- "אנחנו תמיד נאחזים בדברים, ובסוף אנחנו מאבדים את כולם" (דנזל וושינגטון בציטוט מחץ בסרט "דה-ז'ה-וו"). - "אתה עדיין חייב לי נס-קפה ועיתון" (ליעד- אחד שהיה איתי בצבא, שלח לי SMS אחרי מלא זמן שלא דיברתי איתו והזכיר לי נשכחות מהצבא...מדהים איך המוח נזכר פתאום בדברים שכבר חשבת ששכחת...).

[8] סיכום 2007.

הסיכום השנתי מגיע לישורת האחרונה ובעוד כשבוע אפרסם גם אני את השירים שהכי עשו לי את זה ב-2007 וכמובן- מה האלבומים שהכי אהבתי. יש למה לצפות (נראה לי...).

[9] המלצה קטנה השבוע – שיר של מיי מורנינג ז'קט

ונקנח בהמלצה קטנה. מה שקרה לי עם My Morning Jacket מוגדר כהתפתחותי במלוא מובן המילה. כששמעתי אותם לראשונה הם לא ממש עשו לי משהו. אחר כך, כעבור תקופה מסויימת, המליצה לי עליהם ידידה אבל גם אחרי זה לא המשכתי לשמוע אותם יותר מידי. כנראה שבחיים זה באמת עניין של תזמון. השבוע שמעתי ממש במקרה את השיר שלהם "Lowdown" והתאהבתי. אני לא ממש יודע במה אבל הסאונד של השיר משך אותי. אולדייס כזה, אווירת פאב עם הרבה נשמה. ולכן החלטתי להמליץ עליו. נשמע מצויין.

@ Lowdown [להאזנה]

[10] ושיהיה לכולם שבוע רגוע ומהנה.

את השיר הראשון של Athlete [מייספייס] הכרתי דרך תחנת רדיו אינטרנט ב-2005. שמעתי שני שירים שלהם עד שהחלטתי לשמוע גם את האלבום ולא הצטערתי. מדובר בהחלט בהאכב מעולה. אז האתליטים מגיעים מלונדון (נשמע גם בסאונד שלהם) וכוללים 4 חברים: הסולן Joel Pott, Carey Willets , Steve Roberts ו- Tim Wanstall. הם התחילו בפעילות מוזיקלית עוד ב-1999, אך רק ב-2002 הוציאו את הסינגל הראשון שלהם. ב-2003 הוציאו את האלבום הראשון שנקרא " Vehicles and Animals" וכלל את הסינגלים "El Salvador" ו- Beautiful"". ב-2005 הוציאו את " Tourist", אלבומם השני, שגרם להם לפרוץ לתודעה. גם בעיני האישיות מדובר באלבום אינדי-רוק, בריטפופי, מומלץ מאוד להאזנה. כמעט כל הרצועות טובות באלבום ואוהבי הסגנון יהנו ממנו במיוחד. בין היתר ניתן למצוא בו את השירים Wires"", ""Half Light המעולה ו-"24 Hours". ממש השנה, 2007, הוציאו חברי הלהקה אלבום נוסף, שהיה נראה כי יתקשה לעמוד בציפיות שקודמו עורר. ההפתעה היא גדולה: האלבום החדש " Beyond the Neighbourhood" לא נופל מקודמו כמעט במאום ומביא לנו רצועות חדשות ומצוינות לפחות כמו זה שלפני שנתיים. בין הרצועות הבולטות בחדש: " Tokyo", " Best Not To Think About It" ו-" The Outsiders" [קליפ לייב]. ללא ספק- אחת מהלהקות האינדי היותר טובות שהגיעו אלינו ב-3 השנים האחרונות. מומלצים מאוד. לאוהבי: Stereophonics, Snow Patrol, Doves, Embrace, Magnet,A-Ha 

@ אטליט - 3 האלבומים [להאזנה]

[1] להרגיש את העתיד
אתם מאמינים בגורל? ובאינטואיציה? האם היא קיימת וניתן להשתמש בא? האם אנחנו מובלים בחיים על ידי כח שלא בשליטתנו?
אני מודה- אצלי האינטואיציה לא הכי מפותחת וזה דיי חבל לי. אבל למרות זאת, אני נשבע שלפעמים אני מרגיש דברים שהולכים להתרחש (מה אני עושה עם זה? כלום בדר"כ). זה אולי נשמע קצת מופרך, או מקסימום לקוח מתוך פרק של "גיבורים", אבל זה קיים. אצלי זו בדרך כלל הרגשה לא מובנת כזאת לגבי משהו מסוים שמלווה אותי באותו רגע/תקופה.
זה קרה לי בנוגע לעבודה וזה קרה לי השבוע שוב בנוגע למשהו זניח שקרה באותו היום. ממש יכלתי להרגיש משהו מתקרב (לרוב שלילי).
בכל הזמן הזה לא יכולתי לחשוב איזה חמקמקים החיים. ברגע אחד אתה בסתם יום שמש שיגרתי בחיים. לעולם אינך יודע כי שעתיים אח"כ אתה תבכה/תסבול/תתבאס וכל דבר אחר שקורה לנו פתאום ומביא רעות.
וכאן אני חוזר לגורל. נושא שתמיד עולה בשיחות שונות. הרבה אנשים מאמינים כי אנו הם אלו שמובילים את חיינו. אך האם הדבר נכון? והאם אנחנו יודעים בוודאות שמה שאנחנו עושים בא מרצוננו? ובעצם, על מה אנחנו שולטים ומה לא? והאם מה שקורה לנו בחיים שלא בשליטתנו הוא הגורל בעצמו?
בשורה התחתונה, אם נדע להקשיב לאינטואיציות ולהרגשות פנימיות שלנו, אולי נוכל להפיק מכך הרבה תועלת ולהפוך את חיינו ליותר טובים. אולי....

[2] מפגשים מהסוג האישי
לפעמים- דברים זניחים בחיים מתפתחים לדברים ממש משמעותיים. ואת זה חוויתי השבוע בפעם המי יודע כמה בעקבות מפגש פורום שהיה לי, פורום אינטרנטי לכל דבר, שבימים אחרים הייתי מגיב אליו בזלזול משהו.
כי בכל זאת- מה לי ולגולשים שכותבים באינטרנט? לרוב – זה חסר חשיבות ונועד להעביר את הזמן בלי יותר מידי בילבולי מוח.
ואכן, ככה זה התחיל. פורום מוזיקה זניח בתפוז שנתן לי במה לכתוב על מוזיקה ולפרסם את מצעדי אותם אני אוהב. ובכלל- איפה עוד אוכל לכתוב על מוזיקה שאני שומע, להתעצבן על שיר גרוע או להחמיא לזמר נורבגי? רק בפורום.
הקטע הוא שממשהו שנועד במקרה הטוב להפיג לך את השעמום, נוצר דבר מדהים בכל קנה מידה. מאנשים שלא העלתי על דעתי שאי פעם אדבר איתם אפילו – אני לפעמים מספר את הדברים הכי אישיים שלי. מסתם עוד דרך להעביר את הזמן זה הפך לדבר המרכזי של היום.
מפגש הפורום שהיה השבוע הוכיח לי עד כמה זה נכון. פשוט ללכת ולפגוש אנשים שלא הכרת עד לפני כמה חודשים, לצחוק איתם, להחליף חוויות ולעשות כיף. הפורום זו אולי נקודת האור הכי משמעותית שנוצרה אצלי בשנתיים האחרונות בכלל והאנשים האלה עושים טוב על הנשמה כל פעם מחדש. אני לא יודע עוד כמה זמן תמשך תרבות המפגשים האלה אבל התקופה הזאת לא תשכח לעולם, ובכלל, כל מפגש הופך להיות הדבר הכי טוב של החודש (לרוב...).
אז גם מכאן אני אומר תודה לכל האנשים הנפלאים האלה שפגשתי בפורום מצעדים, שהגורל (?) הפגיש ביננו....
מה היה קורה אילולא לא הייתי נכנס לפורום באותו היום, אי שם בסתיו 2005....מה היה קורה....

[3] וברשותכם, כמה מציטוטי השבוע שעשו לי חיוכים גדולים במיוחד:
- "עברנו את שרית חדד, נעבור גם את זה". שרית חדד הופיעה אצלנו בקייטרינג אבל שרדתי. מי אמר שניסים לא קורים.
- "זאת לו את....זו היא" . חבר מהעבודה מסביר ל"חברה" שלו בטלפון למה הקשר שלהם לא יכול להימשך עקב כמות הברמניות המושכות (יותר עדין מ"כוסיות") שמסתובבות לידו בעבודה.
- "אני לא ציוני, אני גר בנס ציונה". גילו אדגר ממחיש לי שהוא הרבה יותר נס-ציוני מאשר ציוני (אבל העיקר הוא טוחן בנח"ל).

[4] ותודה לגילו בעצמו ששלח לי שיר חדש של לייפהאוס, הרכב הרוק מארה"ב, שיוצא עבור פרסומת ולא נכלל באלבום האחרון שלהם. השיר נקרא "From Where you are" [@להאזנה] והוא נמנה עם החלק היותר בלדתי של הלהקה. ג'ייסון נותן גם פה כמו גדול עם הוואקל המעולה שלו והשיר בהחלט מצויין.

[5] ותודה לאלעד שהביא לנו את החידוש הנחמד שעושה Lily Allen הבריטית לקלאסיקה של ELO הנושנה- "Mr. Blue Sky" [@להאזנה].
החידוש עצמו חביב (ואלן בעצמה זמרת טובה מאוד), אבל בכל זאת משהו חסר והוא לא סוחף, כמו בציינו כמה אנשים ששמעו אותו כבר. סה"כ- נחמד ולא יותר.

[6] מתקרבים לסוף שנת 2007 ומרגישים את ריח הסיכומים באוויר.טעים!

[7] והמלצה נחמדה אחרונה. רותם פטי' שלחה לי 3 שירים של הרכב הרוק האמריקאי Onerepublic (שקליפם לשיר עם טימבלנד "Apologize" מתנגן ללא הפסקה בכל מקום). אז שמעתי את שלושתם והם ממש נחמדים ובמיוחד מומלץ השיר "someone to save you" [שמיעה ביו טיוב]. מעולה ממש.

פוקוס # 12: Newton Faulkner

כמו הרבה אומנים טובים, גם את Newton Faulkner  [מייספייס] הכרתי דיי במקרה. סביר להניח שהייתי נתקל בו בהמשך אבל לפני כחודשיים הוא בהחלט עדיין היה אנונימי לגמרי, עם סינגל וחצי ואלבום שחדשדש. בינתיים האלבום יצא ופולקנר מופיע וממשיך להוציא סינגלים מהחדש. מה שכן, כך או כך- הוא זמר מעולה.
את אז אותו פולקנר, זמר בן 22 מאנגליה (בחודש הבא יהיה בן 23), הכרתי לעומק הרבה בזכות סקירת הסינגלים שאני מקפיד לעשות, אז נחשפתי ל"all I got" [קליפ] המעולה שתפס אותי לחלוטין. הנגינה המיוחדת שלו על הגיטרה, הפריטה המדויקת והצליל המאוד צלול גורמים לתהות מאיפה הוא למד לנגן ככה. תוסיפו לזה קול יפה, לחנים מצוינים ושילוב של שני קולות במרבית שיריו ותקבלו אלבום למופת.
אלבומו " Hand Built By Robots" יצא כאמור בסוף יולי השנה. רציתי מאוד לקנות אותו אבל אז הסתבר לי שהוא עולה 31 דולר (באמאזון ארה"ב). ממש לפני שויתרתי סופית שלח לי ותו אליקו למחשב ואחרי ששמעתי הבנתי שלא תהיה ברירה אלה לקנות אותו. אלבום פשוט נהדר עם שירים קיצביים, שקטים ואקוסטים כאחד. תאווה לאוזניים.
@ Hand Built By Robots [להאזנת האלבום]