[1] להקפיא את הזמן

[מוקדש לקארין]. חוויות הן דבר עוצמתי בחיים ולרוב הן מתרחשות במפתיע, בלי שבכלל נתכונן אליהן, ויותר מזה-נעלמות כהרף עדיין עוד לפני שהספקנו בכלל לעכל אותן. ככה קרה לי השבוע בעבודה. אני עובד ליד הים כידוע, ולפתע, ביום ממש חם בשעות הערב המאוחרות, נראה הים כאילו צייר מפורסם פשוט ישב וצייר אותו במכחול. שטוח כמו משטח קרח ועם שלל צבעים עליו כשהאופק מנוגד לו- זה היה אחד המראות היפים ביותר שראיתי בחיים. עמדתי דקה ארוכה והסתכלתי עליו, וזה היה מרגיש כאילו כל הצרות בעולם לפתע נעלמו וזה רק אתה, הים והשמיים. ובאותם רגעים חזקים, לא יכלתי שלא לחשוב שהלוואי ויכולנו להקפיא את הזמן, ולו למעט. היינו יכולים להנות מרגעים קטנים של אושר אמיתי, בלי טרדות ומחשבות שבדר"כ הן נחלתנו ביום יום. להקפיא את הזמן ולצלול לתוך רגעים שהם דיי נדירים בחיינו... לפני כמה שבועות, כתבתי איפשהו ש"לפעמים הטבע יותר יפה מהבחורה הכי יפה בעולם"...ובכן....צדקתי....

[2] "מניסיוני, המאפיין העיקרי של אושר אמיתי הוא שלווה: שלווה פנימית. איני מתכוון בכך להרגשה 'מעופפת'. כמו כן, איני מדבר על היעדר הרגשה. נהפוך-הוא, שורשי השלווה שאני מתאר מצויים בדאגה לזולת וכרוכים ברמה גבוהה של רגישות ורגש, אף שאיני יכול לטעון שבאופן הצלחתי מאוד בכך. ליתר דיוק, אני זוקף את תחושת השלווה שלי למאמצים לפתח דאגה לשלום הזולת." [מתוך הספר "חוכמה עתיקה לעולם חדש" מאת טנזין גיאצו, המוכר יותר כדלאי-לאמה].

[3] היו שלום, בנות

[מוקדש לסדרת הטלוויזיה הכי טובה בעולם. לפחות לדעתי הצנועה]

להיקשר בחיים זה דבר נורא. אומנם הוא בא מהלב, והקשרות היא דבר טבעי המצוי בטבע האדם מיום היוולדו, אבל הוא באמת נורא. אנחנו נקשרים כמעט לכל דבר שאנחנו "אוהבים". הבעיה מתחילה כשהוא נגמר... והיא נגמרה. אומנם עוד לפני כמה חודשים, אבל מבחינתי היא נגמרה אתמול. בנות גילמור (Gilmore Girls), שהיתה על המסך 7 עונות- חתמה עם פרק אחרון ב-2007. ונראה כי בחיים הדברים מתגלגלים וקשורים בנסיבות רבות מאוד אשר גורמים לנו להרגיש הרגשה מסוימת באותו זמן נתון. כי את הגילמורס ראיתי כבר לפני כ-3 שנים אבל זנחתי את הסדרה הזו. רק השנה, כשחזרתי שוב לראות אותה (יבורכו בהולמרק), הבנתי שהסדרה הזאת היא בעצם אהבת אמת שכזו, אותה אהבה שאתה לא רואה וחוזרת אלייך בשלב מאוחר יותר, וזה ידידיי, נקרא בשפה פשוטה- גורל (כנראה). היא מצחיקה, שנונה, זורמת. היא עצובה, מכאיבה, עוקצת. היא חוויתית. היא נותנת לך הרגשה של חלום ושל מציאות ביחד, היא עשויה בצורה כ"כ יפה, שפשוט כל מה שנותר זה לעמוד ולמחוא כפיים. ואולי בכלל, זו התקופה. לכל אחד מאיתנו יש תקופות בהן הוא מתחבר למשהו אחד נרא אבל לא למשהו אחר. תקופה שמשהו פוגע לו בול בלב יותר מכל דבר אחר בסביבה.  וכזו היא הייתה לי בנות גילמור בשנים האחרונות, וזו הרגשה מצוינת. אומנם היא רק סדרת טלוויזיה, אבל היא בעצם, הרבה מעבר לזה.

|| פסקול הסדרה: בנות גילמור OTS || סיסמה: uppedbyschlumpf ||

[4] מג-ה-פולק

פוקוס # 33

נראה שרק אחרי חודש ומשהו של גדילה, אני יכול לכתוב בצורה הטובה ביותר על Meg Hutchinson. אצ'ינסון היא זמרת פולק מארה"ב, שלמדה בסימונס רוק קולג'. במשך שנים (הוציאה את האלבום הראשון ב-1996) היא מופיעה בפסטיבלי פולק. מתחילת העשור הוציאה שני אלבומים, אחד ב-2001 והשני ב-2004 בשם "The Crossing". ממש השנה היא מוציאה אלבום חדש, החמישי במספר, ושיקרא "Come Up Full". להאצ'ינסון קול צרוד כזה שנשמע מעט "מבוגר", שללא ספק מוסיף הרבה נופך לשיריה (אם כי ישנם אנשים שלא ממש יאהבו את גוון הקול הזה). ובכל מקרה- פולק היא יודעת לעשות בצורה מצויינת, וזה נשקף בשיריה. הכי מומלצים מדה קרוסינג הם “everything familiar" וכמובן "vanishing points" שתפור לכל סצינת סרטים אחרונה דרמטית-עצובה ושתעלו בדעתכם. היא ללא ספק אחת הזמרות שהכי אהבתי לאחרונה, ובהחלט הייתי לוקח אותה לאי בודד. מתאים לי. || מייספייס ||  

[5] מהדורה קצרה

### קווין מקליטים אלבום חדש. וזו בשורה דיי מרעישה מאחת הלהקות המפורסמות ביותר בעולם המוזיקה. בלי פרדי מרקורי כמובן ועם פול רוג'רס בעמדת הסולן, התכנסה החבורה לאחר 13 שנה והחלה בהקלטות שנמצאות בעיצומן. האלבום צפוי לצאת בספטמבר וילווה בסיבוב הופעות [NRG].

### ביורק להופעה נוספת בישראל. הזמרת האיסלנדית תגיע בקרוב שוב לישראל ותופיע ב-31 ליולי במקום שטרם נקבע [Ynet]

### אסף כהן, ממגזין הרדיו האינטרנטי קליקFM, דווקא בעד העונה ה-6 של כוכב נולד שצפוייה לחזור בקרוב (clickFM)

### עקפו את קישקשתה בסיבוב. סקר שערך המרכז לתיאטרון בובות בחולון קבע כי החרצופים דווקא, הם הבובות האהובות ביותר בישראל. מי מקום שני ושלישי? מתוך NFC.

### טקס סרטוני השנה של יו-טיוב. יש דבר כזה. ידעתם? [נענע10]

### מי שאוהב את סוניק, הקיפוד הכחול מסדרת משחקי המחשב המפורסמת, בטח ישמח (או שלא) לדעת שסגה החליטה להחזירו בגרסת דו-מיימד בקרוב [נענע10]

### גברים יקריבו הרבה דברים כולל חיי משפחה למען הסטטוס האישי שלהם. נשים מעדיפות יותר נינוחות ורוגע. האם זהו דבר ביולוגי? [Ynet]

### לחוצים? גם הם. אילנה דיין אספה חפציה ונסעה לבקר במשרדי גוגל. [NRG]

### לא להאמין מה בקורה על פסגת הר האוורסט...[NRG]

[6] פוקוס 34: Alexi Murdoch  

אלכסי מרדוך הוא זמר טוב. כי מה שמאפיין זמר טוב זה בראש ובראשונה הקול שלו. זה נכון, שכל חובב מוזיקה מתחבר לקול שונה, אבל כשנתקלים בקול צלול אך עם נוכחות, ובסופו של דבר מדוייק ונעים לאוזן- אין ספק שמדובר בזמר טוב. אלכסי מרדוך הוא זמר פולק/רוק אלטרנטיבי שנולד בסקוטלנד ב-1973 וכיום פעיל בארה"ב. הוא החל בקריירה המוזיקלית שלו לא מזמן, ב-2002 ליתר דיוק ולזכותו שני אלבומים (אחד יותר EP) עד כה- האחרון יצא ב-2006 ונקרא "Time Without Consequence". המוזיקה שלו בהחלט פולקית, אבל העיבודים ממש לא פשוטים ונותנים הרבה אוויריה. בזכות הקול שלו- המוזיקה שלו נשמעת ממש כמו ריחוף בשמיים. זה עלול להשמע מוכר, אבל האמת שאחרי שמיעת האלבום שלו אומרת שחסרים לנו זמרים כאלה. זמרים במלוא מובן המילה, כאלה שהקול שלהם נועד לשיר. ואלכסי עושה את זה בדיוק בסגנון הנכון, והתוצאה- מאוד מאוד מרשימה. || מייספייס || האלבום "Time Without Consequence" [להאזנה] ||סיסמה: ssmusic ||

התמודדות.
נדמה כי צורת החיים המערבית שלנו לימדה אותנו את כל הדברים בעולם מלבד דבר אחד- כיצד להתמודד.
איך להתמודד עם אכזבות, בעיות שנוחתות עלינו, חוסר סיפוק, חוסר שביעות רצון ועוד דברים שהחיים מביאים איתם.
ואף יותר מזה- צורת החיים שלנו אינה אלא בריחה אחת גדולה מעצמנו. פשוט אין לנו כח או יכולת להתמודד עם בעיות.
ובסופו של דבר, התמודדות היא כלום אלא עניין פנימי נטו. הבעיות שמגיעות אלינו בחיים אינן אלא מבחנים. ובכן- למה מבחנים? בכדי שנלמד. בכדי שנתפתח מבחינה עמוקה.
אז איך מתמודדים? ככל הנראה, הדרך הבלעדית לכך היא הצדקה וקבלה. הבעיה היא, שאנחנו לפעמים באמת לא מקבלים את מה שקורה לנו בחיים. אז הנה הפתרון: אם נעבוד (ביננו לבין עצמנו) על קבלת הדברים כפי שהם והצדקתם (כך צריך לקרות והחיים מזמינים לנו אירועים ותרחישים בדרכם שלהם), ייתכן ועם הזמן (שהוא לא ידוע), העבודה היומיומית הזאת עם עצמנו, תשנה את עולמנו וצורת ראייתנו. ממחשבות- הדבר יהפוך להרגשות פנימיות.
ואז כשנרגיש- ההתמודדות תבוא מאליה. נרגיש אחרת.

"מהי אהבה?  זהו יחס לאחר כמו לעצמך, כאשר הרצונות שלו ידועים ומורגשים לך כמו שלך, ובהתאם לזה אתה עושה הכול כדי למלאם"
[מתוך הבלוג של רב הקבלה- מיכאל לייטמן]

[3]Samamidon כבש אותי. באמת נו. למעשה קוראים לו סאם אמידון, אבל הוא כותב מחובר. מה לעשות.
בכל אופן, זה לא מה שמשנה. מה שמשנה זה השיר שלו- שמשנה לך את הפיוזים במוח כשאתה שומע אותו (עדיף לפנות ערב). זה שיר אווירה קלאסי מהסוג שדמיאן רייס למשל יודע להביא. זה קול שמכה כמו גלים כמו ש-שרה מכלכלן מביאה. אלה צלילים של שמיים כמו שפטריק ווטסון יודע לעשות. אבל הכל זה סאם אמידון והשיר הזה- "Saro".
ובכלל, אולי כל המילים הטובות מגיעות לבלוג "מורנינג קנדי" שבלעדיו לא הייתי מכיר בכלל את אמידון.
|| saro [יו-טיוב] || @ להאזנת האלבום || מייספייס ||

[4] מהדורה קצרה
### שרון מולדאבי יגיש תוכנית חדשה ברדיו ת"א. התוכנית החדשה תקרא "המוזיקה בפנים" ותשודר בימים ראשון עד שלישי בשעה 22:00. התוכנית תנגן מגוון סגנונות ממגוון תקופות [nfc.co.il].

### מנכ"ל האתר 'תפוז', גיא אליאב, פורש מתפקידו. התפקיד יעבור לסמנכ"ל האתר- דן חן. אליאב יעבור לנהל באופן בלעדי את הבלוג-TV וישווקו בחו"ל [Ynet].

### גם פייסבוק רוצה מסרים מידיים: תשיק פורמט מסנג'ר משל עצמה [נענע10].

### ניר ממון יצא קצת פחות מרוצה מהאלבום החדש של אריקה באדו [Ynet]

### ליח"צנים נמאס מגלגל"צ? כנראה. והם נפגשו עם קברניטי התחנה ודנו עימם על הפלייליסט ומה שמסביב  [NRG].

### המצב בחבל טיבט קשה מנשוא בשבוע הזה, ועכשיו החליטו בסין לפעול גם בגזרת האינטרנט, או במילים אחרות: להחשיך את המסך [NRG].

### מעריצי המוזיקה השחורה זועמים על ההחלטה להוריד בישראל את ערוץ MTV Base, אך עכשיו נודע כי הדבר נובע מהפרת זכויות יוצרים והחלטה שמגיעה מMTV העולמית. הערוץ שהחליף את הבייס הוא MTV Dance. [Ynet].

### מחקר חדש מגלה את השפעת האינטרנט על העיתונות דווקא [ponline]

### ועכשיו גם המשטרה בעקבות שומעי המוזיקה ברחובות באמצעות MP3: שוטרים החלו לקנוס ולעקוב יותר אחר אלה ששומעים מוזיקה בזמן חציית כביש. מחיר הקנס: 100 שקל [NRG]

[5] המיינור בגדולתו

(פוקוס 31)
מדינות סקנדינביה הוציאו לנו במרוצת השנים דיי הרבה להקות וזמרים טובים- במיוחד בתחום הפופ והרוק. מי שמתחבר לפולק/רוק לא יכול לפספס את ההרכב הנורבגי Minor Majority.
המיינור החל כפרוייקט מוזיקלי של פול אנגסקאר (סולן הלהקה) ואנדראס ברסצ'לי ב-2001. אלבומם הראשון "Walking Home From Nicole's" יצא ב-2001 אך לא זכה לחשיפה גדולה. אלבומם השני של הלהקה –"If I Told You, You Were Beautiful " הוקלט בקיץ 2002 ויצא כמה חודשים מאוחר יותר. במסע ההופעות בעקבות האלבום, חבר לשני החברים (עד כה) גם הארלד סומרסטאד וההרכב גדל.
לאחר כמה חודשים הצטרפו להרכב עוד שניים- הלבר ווינסנס המתופף, והבסיסט הנריק ווידרוו. הלהקה מונה כיום 5 חברים. ב-2004 צברה תאוצה עם האלבום "Up For You & I " וב-2006 הוציאה אלבום נוסף שנקרא "Reasons To Hang Around" וכולל את השיר 'סופרגירל' המוצלח, והלהיט "Come Back To Me". הם התפרסמו בנורבגיה וברשת בשנים האחרונות.
מה שיפה במיינור מג'ורטי הם בעיקר הלחנים הכובשים וההרמוניה שהם יוצרים, הרבה בזכות גוון הקול המיוחד של אלגסקאר. שווה האזנה לפחות פעמיים בשבוע.
|| מייספייס ||

[6] פוקוס: Alejandro Fuentes  (מס' 32)
אתם זוכרים את כריסטיאנו לייטנו? אם לא- לא נורא. אם כן, אז הרשו לי להכריז כי נמצא אחיו התאום והם יכולים להפגש בזמנם החופשי. קוראים לו Alejandro Fuentes והוא זמר פופ/רוק ממוצא צ'ילאני דווקא, והוא הגיע לתודעה בזכות המקום ה-3 בו זכה בכוכב נולד הנורבגי ב-2005.
לאחר אותו גמר הוא שיחרר את אלבום הבכורה שלו " Diamonds and Pearls". ב-2006 יצא למסע הופעות עם עוד שני זמרים- אסקיל הולם ו-קורט נילסן, מי שזכה בבכורה בכוכב נולד הראשון בנורבגיה.
בספטמבר 2007 שחרר אלחנדרו את אלבומו השני שנקרא " Tomorrow Only Knows".
הקול שלו אומנם לא צלול, אבל מה שהוא מעביר בהחלט טוב למדיי, ואם אהבתם זמרים כמו כריסטיאנו כאמור, אתם עשויים לאהוב גם את הפופ רוק שלו.
|| מייספייס || @ להאזנת האלבום ||

[7] זמן.
"אנו מניחים שקיימת ישות העומדת בפני עצמה, שאותה אנו מכנים "זמן". אנו מדברים על זמן עבר, זמן הווה וזמן עתיד. אך מבחינה מדוקדקת אנו רואים שוב, שמושג זה אינו אלא מוסכמה. המושג "זמן הווה" אינו אלא תווית המציינת את המעבר שבין זמן "עבר" לזמן "עתיד". איננו יכולים לזהות את ההווה במדויק משום שהוא שבריר של שניה. כאשר אנו מתחילים לנתח את חווית הזמן שלנו, אנו מוצאים שעכשיו העבר נעלם והעתיד עדיין לא הגיע. אנו חווים אך ורק את ההווה."
[מתוך הספר "חוכמה עתיקה לעולם חדש" מאת טנזין גיאצו, המוכר יותר כדלאי-לאמה].

"לדעתי, יצרנו חברה שבה אנשים מתקשים יותר ויותר להביע חיבה זה לזה. במקום תחושת קהילה ושייכות, שהיא מאפיין כה מרגיע של חברות עשירות פחות (כפריות לרוב), אנו מוצאים מידה רבה של בדידות וניכור. אמנם מיליוני אנשים חיים בשכנות, אך נראה שלרבים מהם, בעיקר לזקנים, אין עם מי לדבר, זולת חיית המחמד שלהם. החברה המודרנית המתועשת נראת לי כמו מן מכונה ענקית, המתקדמת מכוח עצמה. במקום שבני-אדם ישלטו בה, כל יחיד הוא רכיב זעיר, נטול חשיבות שאין לו ברירה אלא לנוע כאשר המכונה נעה".

[מתוך הספר "חוכמה עתיקה לעולם חדש" של טנזין גיאצו, המוכר יותר כדלאי-לאמה].

[2] האושר נמצא בפרטים הקטנים

באמת. עזבו את כל אותם חכמי חלם כמו שארמה או כותב ה"סוד". האושר נמצא כאן- צריך רק לדעת לתפוס אותו ולהבחין בו. כמו שקרה לי ביום שישי של לפני שבוע. אותו שישי היה יום העבודה האחרון שלי לאותו שבוע, שבוע בו עבדתי ימים כלילות, בקושי ישנתי והייתי ברוב שעות השבוע על הרגליים (ואפילו מרים דברים, לעיתים כבדים). באותו הרגע ההוא, שבו התיישבתי על הכסא באוטו של חבר לעבודה, באותו הרגע שכל השבוע הזה נגמר באותה ישיבה חטופה על הכסא המרופד, באותו הרגע ההוא שהבנתי שעכשיו יש מנוחה ומחר אני כבר לא ארים דברים כבדים, באותו הרגע הקטן ההוא ממש של זהו, נגמר השבוע....באותו הרגע חוויתי אושר....ולו לכמה שניות בודדות....

[3] קצת קין, קצת גילמוטס

מה קיבלתם?! Arid. [ותודה גדולה לאלעד ראסמוס כמובן על ההבאה לתודעה]. ככה קוראים להרכב הנהדר הזה שמגיע הפעם מבלגיה דווקא וקיים כבר יותר מעשור. אלה 4 חברים שעושים סופט-רוק/אלקטרוניקה-רכה בצורה ממש יפה, וככל ששומעים אותם יותר אוהבים אותם יותר. הם הוציאו שני אלבומי אולפן ואלבום הופעה חיה אחת עד היום, כשממש עכשיו יוצא להם אלבום חדש ובהחלט מלא השראה שנקרא "All Things Come in Waves". הפסנתר נמצא כאן במינונים נכונים, התופים מוסיפים את הקצב הנכון והם בהחלט יכולים להיות החברים החדשים בפלייליסט שלכם, אם רק תתנו להם קצת תשומת לב.

|| מייספייס ||

[4] איך אתם מרגישים?

האמת, שהשם פילינג לא מסגיר את הסגנון של הלהקה העונה לשם the feeling. עם שם כזה היינו מצפים לשירי פולק או מקסימום סופט רוק. אבל כנראה שלהרגשה אין הגדרות, ועוד באלבום הבכורה של ההרכב הבריטי שמענו צלילי מסיבת אייטיז עליזים לצד שירי אינדי רוק לא רעים בכלל. ובסה"כ- הפילינג בנו לעצמם חבורה של מעריצים, בעיקר בריטיים, וחיו בשלווה ובניחותה. ועכשיו מגיע "Join With Us", אלבומם השני של הבריטים החביבים האלה. תסמונת האלבום השני מתבטאת בדר"כ או בשינוי מסויים (חיובי או שלילי), או בהצמדות לקו של אלבום הבכורה בתקווה שייצא שוב בליל טוב. האלבום הזה שייך לזן השני שציינתי. אווירת הקלילות האינדית הזאת, שאפיינה את דן ג'ילספי וחבורתו באלבום הראשון, מגיעה גם כאן. הפילינג לא מנסים לשנות יותר מידי את העולם, אלה מביאים בדיוק את מה שהם יודעים, בלי לנסות להיות מה שהם לא. יש לזה יתרונות וחסרונות כמובן. ואם נתמקד בכל זאת ביתרונות נספר שיש פה כמה דברים שכיף לשמוע. כמו למשל הרצועה השניה- "Without You" שמעובדת היטב. השיר השלישי- שיר הנושא של האלבום, מתיימר לעשות לנו את אותה מסיבה שציינתי בהתחלה, וכך הוא נשמע- קופצני ותזזיתי. השיר שאחריו-"Spare Me" הוא סוג של בלדה עם ניחוח אייטיזי שמחזיר לנו את קצב הלב למצב רגוע יותר. בשורה התחתונה, האלבום דיי שומר על הסטטוס שבנו לעצמם חברי הלהקה מרגע צאת אותו אלבום בכורה. יש הרבה צלילים כיפיים וסה"כ האווירה טובה. יש גם חסרונות, אבל בואו נסיים עם טעם טוב בפה (או צליל טוב באוזן, איך שתרצו...).

@ להאזנה (סיסמה:www.evolutionized.co.uk) || מייספייס || אין כמו דיסק על המדף || ויש גם קליפ ||

[5] והנה קטע קטן שמראה לנו מה היה קורה בעולמנו כמו שהוא היום עם תוספת קטנה של דינוזאורים [NRG]

[6] פרחים בקנה

אני לא יודע עד כמה אתם מאמינים בגורל, או במוזיקה שמאפיינת עונה כלשהי בשנה, אבל שני האלמנטים האלה התחברו ממש כבמטה קסם השבוע כששמעתי את Brett Dennen. דנון נחת עלי כמו פרפר שנוחת על פרח (ברוח האביב), אבל אם נהיה רציניים לרגע- הוא בהחלט זמר יותר מראוי שכיף לשמוע את מה שיש לו להציע. הוא נולד ב-1979 בקליפורניה והושפע מאומנים כמו בוב דילן וטרייסי צ'פמן, מה שבהחלט ניתן להרגיש בשירים שלו. יש לו קול מחוספס כזה, כמו גזע עץ, שאו שאתה אוהב או שלא, אבל מה שבטוח- העטיפה הכללית מכפה על הכל. הרמוניה, קצב וצלילים משתלבים יחד בצורה מעוררת הערכה, והכל בא ליידי ביטוי בסופו של דבר באלבום נהדר אחד שבאמת חובה לשמוע, במיוחד לחובבי הפולק/אקוסטי. כי האביב אוטוטו כבר כאן, ודנון הוא באמת הפרפר שאפשר לראות עכשיו בכל שדה פורח. מומלץ.

|| מייספייס || אין כמו דיסק על המדף || ויש גם קליפ ||

[7] בפורום מצעדים וביקורת מוזיקה ב'תפוז' (פורומי האהוב עלי אדמות), סיימו השבוע את "מצעד כל הזמנים"- פרוייקט שלקח שנה שלמה ובסופו נבחר השיר הכי טוב בכל הזמנים. טוב נו, לא בטוח, אבל הפרוייקט שווה הצצה, וקרדיט ענק מגיע מכאן גם לאריה – שהוציא את הכל אל הפועל.

[8] והנה בשורה מעולם הממתקים/הספורט/השיווק והפרסום (מיחקו את המיותר): מכבי ת"א בכדורסל תאלץ לחפש לעצמה ספונסר חדש לאחר שעלית הודיעה כי תפסיק את חוזה האימוץ בתום העונה [YNET]

[9] ונסיים בברכת שבוע טוב לכלל העולם בכלל ולקוראי הבלוג בפרט.

לא חוש, הטעם

טעם. לכל אחד בעולם יש טעם שונה. בכל דבר. טעם הוא כ"כ אינדיבידואלי עד שלעיתים אפילו בעל הטעם עצמו לא יכול להגדירו. אל תגנו על טעמכם אלא חיו אותו. תהנו ממנו בלי שום קשר לשום דבר. רק משום שהוא שם...

[2] אלבום חדש ל-Shawn Mullins

ולמי שלא יצא לשמוע פסי קול של סדרות נעורים (כמו "דוסון קריק") נספר, שמולינס [מייספייס] הוא זמר בן 39 מג'ורג'יה, ארה"ב שהחל את דרכו המוזיקלית בתחילת שנות ה-90. הוא התפרסם בעיקר בגלל להיטו "Lullaby"

[יו-טיוב] שיצא ב-1998. הוא הופיע כאמור גם בפסקול הסדרה "דוסון קריק" עם שיר מוצלח אחר בשם "shimmer" [יו-טיוב]. מלבד זאת, הוא עבד עם כמה הרכבים ובינהם האינדיגו-גירלס. עכשיו הוא חוזר עם אלבום אולפן חדש ועשירי במספר (!) בשם "Honeydew", דבר מכובד לכשעצמו. הסגנון שלו נע בין סופט רוק לרוק. הקול שלו טוב מאוד לסגנון ולא אחת אפשר למצוא אצלו שירים טובים., שאף הופיעו בסרטים שונים.

@ האלבום "Honeydew" [להאזנה]

[3] הפתעה בגזרת הסארף

למי שלא ידע, לאחרונה יצא אלבום חדש להרכב הרוק הניו-יורקי- Nada Surf.  הוא נקרא "Lucky" והוא מגיע 3 שנים אחרי אלבומם הקודם. מה שעוד יותר מפתיע כאן הוא איכות האלבום, בו ניתן למצוא הרבה שירים טובים מבין 11 שיריו, כולל סינגל הבכורה ממנו- "See These Bones", שהיא גם הרצועה הפותחת את האלבום. הם הלכו הפעם על דיי פשוט – שירי סופט רוק עם שני קולות ולרוב קליטים, מה שגורם לאלבום להצטלצל טוב באוזן. מומלץ.

האחזות.

או רכושנות. נראה כי כל עוד לא תהיה לנו "האחזות" פסיכולוגית בדבר מסוים, לא ניקח ללב דברים שקורים לו, והכוונה היא בעיקר לדברים "רעים". ופה טמון העניין: ככל שאנחנו נקשרים לדברים אנחנו מתחילים לשפוט אותם כאילו הם שייכים לנו. איך אנחנו מסתדרים עם מה שהדבר עושה, אומר או חושב. איך מה שהוא מציג מתאים לאג'נדה שלנו. ואם זה לא מתאים לנו? ובכן, אם לא נאחז כל הזמן, ולא נספח לעצמנו דברים בעולם, נקבל אותם ואת התנהגותם טוב יותר, לא ניקח ללב והדברים יסתדרו מאליהם...

[5] בחזרה לשנות ה-60

לזמרת הוולשית דאפי ייצא ב-3 למרץ אלבום חדש כשזהו אלבום הבכורה שלה. ממש לפני כשעה שמעתי חלקים מהאלבום ונשארתי דיי המום. ולמה? כי למרות שהסינגל נורא יפה, לא ציפיתי למשהו מיוחד בשירים האחרים, אבל לא כך המצב. האלבום מביא צלילי סול, רוק יפים מאוד, ובשילוב הקול המיוחד והמעט צרוד-סיקסטיזי שלה, הוא אחד הדברים היפים ביותר שיצאו לאחרונה. במיוחד תפס אותי השיר הנועל את האלבום "Distant dreamer" - פשוט מופלא.

כמו שזה נראה עכשיו- היא הבטחה מאוד גדולה עם צאת האלבום הזה והרבה אנשים יכולים להתחבר אליו. היא חוברת לחבורת איימי ווינהאוס-אדל ושות', ההשוואה פשוט בלתי נמנעת, למרות שהיא בהחלט מביאה נופך מעט שונה.

@ האלבום "Rockferry" [להאזנה]

[6] המג מהסטייט

מישהו שמע על Meg Hutchinson [מייספייס]? כן? אם כן אז למה לא אמרתם כלום? ואם לא- אז הנה: אצ'ינסון היא זמרת פולק מארה"ב, כשבמייספייס שלה יש אומנם "רק" 3 שירים- אבל כל אחד הוא בול פגיעה, כאילו לקוח מתוך סצינת אהבת נעורים או משהו. קול מעט מחוספס, לחנים מלודיים. ככה שרים עם מוזה.