כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 3/2009
נבחרת ישראל שוב סיימה בתיקו. והאמת? יוון יכולה לראות את עצמה מאוכזבת...
אנחנו עוד נצטער על זה (...כרגיל)
עוד תיקו בייתי, עוד פעם הר שהוליד עכבר ועוד פעם קלישאות חוזרות. ישראל מתרחקת מעוד מונדיאל.
מה שהכי מקומם בתיקו 1:1 (שכולו הפסד) מול יוון אמש, הוא שהיה נדמה לפרקים, שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנבחרת ישראל משחקת באיזשהו משחק -יחד. חוסר תיאום משבע בין השחקנים, חוסר ארגון, פריסה קלוקלת והרשימה יכולה למלא עמוד שלם. פשוט לא יאומן.
בועת יוסי בניון התפוצצה לכולנו בפרצוף, ולא שזה לא היה צפוי. נכון, יוסי הוא הבורג הכי מרכזי בישראל, אבל מי שעושה דברים כי הוא רוצה שהם יהיו נכונים ולא כי הם נכונים, שלא יתפלא שהוא נראה כמו קבוצת ליגת-על בינונית. בניון לא תרם כמעט במאום למשחק הנבחרת, ומה בעצם אנחנו מצפים משחקן שלא התאמן כמעט בכלל בשבועיים-שלושה האחרונים? הגיע הזמן שנבין שלשחק עם שחקן פצוע, כמה שיהיה חשוב, מביא רק לנזק במקום לתועלת.

(CC)
דרור קשטן עלה עם מערך נכון כפי הנראה, הבעיה היא שהחומר שרץ על הדשא לא ממש ענה על שום קצה של צפייה שהייתה לישראל טרום המשחק. דודו אוואט, השוער הבכיר שלנו ללא ספק, נראה כמו צל חיוור של עצמו. ההצלה שלו בדקות הסיום ממתיקה רק מעט גלולה מאוד מרה אליה נחשפנו (להפתעתנו) מהדקות הראשונות של המשחק. יוסי בניון בקושי הורגש (אך בכל זאת ניתן לזקוף לזכותו את הבישול הנהדר לגולן), אליניב ברדה הלך לחפש חיפושיות על הדשא ולא מצא את עצמו בין כל היוונים, תמיר כהן ועומר גולן היו צריכים להיות יותר דומיננטיים במרכז, אבל כמו כולם- פשוט הלכו לאיבוד אחד גדול. בחצי השני ציפינו אולי לשינוי-מה של ברק יצחקי, אבל התבדנו מהר מאוד, ליצחקי ידרשו עוד משחקים כדי להביא את היכולת שלו גם למדים הלאומיים. כל זה חשף את המשחק הלא מאורגן ולא מסודר של הנבחרת, כשבמחצית הראשונה יוון שולטת כמעט בצרה מוחלטת במרכז השדה.
היחידים שהגיעו לר"ג ועשו עבודה טובה הם ,בראש ובראשונה, החלוץ בן סהר, שאם יתמיד בעבודה קשה יכול להגיע לרמות הגבוהות באירופה. השחקן הזה בנוי לרמות גבוהות. פיזי, אתלטי, בעל כושר גופני טוב, נייד, מהיר, טכני. תענוג של שחקן. גם גל אלברמן עשה עבודה טובה, בעיקר שחורה, אבל היה בעצם הפליימייקר בהעדרו של בניון. הוא אחד השחקנים החשובים כיום בנבחרת. דדי בן דיין היה סביר אבל לא הצליח לשמור על רמה אחידה וחבל.
במצב כזה, הנבחרת באמת צריכה להגיד תודה (ואפילו פעמיים), שהמשחק הסתיים בתיקו. היוונים היו קרובים לניצחון ופשוט היו לא מדויקים.
ומילה אחרונה לצילום המשחק בערוץ 2: מה שטוב בספרד, לא בטוח שמצליח כ"כ בישראל, במיוחד כשאתם שולחים בחור מסכן לרוץ על הקו עם מצלמת גוף, כשהוא בקושי מצליח למצוא את הרגליים והידיים של השחקנים. נקווה שלהבא, יעשו את הדברים האלה קצת יותר במחשבה תחילה.
ביום רביעי אנחנו שוב נגד יוון בחוץ, ומהנקודה הזו, זה לא נראה טוב בכלל. הלוואי שנתבדה.
| |
קור-מוזיקלי 28/3/09: לאורה עשתה לי את זה (שוב)
קור-מוזיקלי || חדשות והמלצות מוזיקה
[והכותרת מתייחסת דווקא לשיר-טו-די-אנד, בסוף הפוסט. ועוד בסוף המגזין: קבצי MP נבחרים מהאלבומים והאומנים המופיעים בפוסט. תהנו + תגיבו]

נפתח עם פוסט התגובה של הבלוגר – קוראים לי שפיל, בבלוג שלו – "צפנת פענח", שהחליט להביע את דעתו בצורה נרחבת לכתבת "עידן הדיסקים" שפרסמתי ממש כאן לפני כשבועיים.
וזה הזמן גם להזכיר את הביקורת על האלבום האחרון של דיידו, שפורסם כאן גם כן, לפני כשבועיים.
==========================================
דניאל מאריוואת'ר מציג: אלבום בכורה מחוספס
את “stop me" המחודש מהאלבום של מארק רונסון מהשנה שעברה אנחנו זוכרים בעיקר בגלל דניאל מאריוואת'ר הצעיר (27), סינגר-סונגרייטר שמגיע מאוסטרליה. שנה אחרי, למאריוואת'ר יש אלבום בכורה, שכולו הופק ע"י רונסון בעצמו, שמצידו, מוסיף עוד "וי" אחד מוצלח לרזומה הגדול שלו, שעם הכישרון הגדול של מאריווית'ר – נשמע מוצלח מאוד מאוד.
" Love & War" נקרא האלבום הנ"ל, וניתן להגדירו כסוג של אלבום בכורה, מכיוון שמפיק כמו רונסון חתום עליו. במצב הזה- אין ספק שהבחור הצעיר מקבל חשיפה רק מעצם היקשרותו עם המפיק, דבר שלא של מה בכך.
ועם כל המסביב, גם העבק עצמו לא נופל בין הכיסאות: רונסון והזמר הצעיר מגישים אלבום Fאנק/פופ/היפ-הופ משובח, עם הניחוח המזוהה כ"כ עם רונסון (ע"ע איימי וויינהאוס). 14 רצועות מתוקתקות ויפות, דבר שצריך להעריכו יותר ויותר ככל שנוקפות השנים בתעשיית המוזיקה העולה על גדותיה.

EP חדש למורנינג באנדרס: עוד לא הספקנו לעכל את החומרים האחרונים של האינדים האלה בסוף 2008, והם לא נחים על זרי הדפנה ומביאים לנו אי.פי נוסף וחדש. האיפי כולל 6 שירים חדשים, עם הניחוח האינדי המוכר וחלקם גם בסגנון אקוסטי יותר. אין מה להוסיף, פשוט צריך לשמוע.
The Alternate Routes, הרכב האינדי-רוק-פופ האמריקאי, מוציא בימים אלה אלבום חדש. זהו אלבומם השני של החמישיה בראשות אריק דונלי. האלבום נקרא " A Sucker's Dream" ומתוכו כבר יצא הסינגל הראשון " The Future's Nothing New".
הרוטס לא פרצו לתודעה בצורה נרחבת, והצליחו במידת מה רק בתחומי ארה"ב. הם החלו דרכם ב-2002 ובשנת 2005 הוציאו את אלבומם הראשון. באלבום החדש 11 שירים חדשים שלהם והוא מתאפיין ברוק-פופ מוכר, אם כי לא רע. באלבום מתארחת לשיר אחד הזמרת פטי גריפין.
ניין-אינצ'-ניילס יופיעו פעם נוספת בישראל, כנראה ביולי. ידיעה מתוך 'וואלה'
והאינדי-עמית ארז, מוציא אלבום בינלאומי ראשון שנקרא " Summer Conquered By Rain", ובו אסופה של עשרה שירים מזמנים שונים בקריירה שלו. ידיעה מתוך 'וואלה'
תימורה לסינגר היתה בהופעת ההשקה של האלבום השני והחדש של קובי אפללו, והיא כותבת על זה ב-YNET.
רפי ברבירו כותב על המהפכה של קותימן, בעקבות הפרוייקט השאפתני שלו מהעת האחרונה – "thru you” , פרוייקט היו טיוב הגדול שזכה לחשיפה והדים בכל העולם. מתוך "השוק השחור" ב-YNET.
פיי פור לאסט
אחרי ששיבחתי כאן בקורים, באופן אישי, יותר מפעם אחת, את אחד מאתרי המוזיקה הכי טובים ברשת- LastFM, מגיעה עכשיו בשורה מרה ונקודה שחורה: תחנות הרדיו של האתר, שהיו נכס לכל משתמשיו, הופך לשירות בתשלום מלבד בארה"ב, אנגליה וגרמניה (למה דווקא שם?)
הצעד נובע, ככל הנראה, ממצב כלכלי לא כדאי שמקשה על מפעילי האתר לשלם תמלוגים לחברות המשתתפות בו (יותר מ-200 אלף לייבלים). אכן בשורה מאכזבת אך צפויה, בעולם הכלכלי של היום. עוד בנושא במחשביםYNET
מילה טובה מגיעה גם לאלבומים החדשים של : פיניקס, Antje Duvekot ו- Royksopp, כל אחד בתחומו, שמביאים אלבומים טובים מאוד. פיניקס הצרפתיים חוזרים לעשות לנו שמח כמו שהם יודעים. אנטיה דובקוט חוזרת עם אלבום פולק שני ומאוד מוצלח, שלא נופל מאלבום הבכורה היפה שלה. רויקסופ גורפים שבחים ברשת בעקבות האלבום הדאנס אלקטרו הזה- הרכב שלא נס ליחו גם כיום.
אביתר בנאי חוזר עם סינגל חדש – "אותיות פורחות באוויר" שמו, וכמה שזה נשמע מוכר, וכמה שזה נשמע ישן, זה עדיין נשמע טוב כ"כ. אביתר בנאי גדול היה וגדול נשאר.
==========================================
שיר טו די אנד
לאורה מרלינג עשתה לי את זה. שוב. האלבום שלה -" Alas I Cannot Swim" הוא מאותם האלבומים, שכל פעם שאתה חוזר אליהם אתה נקסם במשהו חדש. ככה קרה לי הפעם עם "You're No God” [MP]– חינני, קופצני, מדוייק. הכל של מרלינג הוא משהו מיוחד והסגנון שלה, על אף שנשמע נפוץ, לא בדיוק כזה. בחורה שעושה טוב.
MP'S:
@ Daniel Merriweather - Getting Out
@ (The Alternate Routes - Desdemona (feat. Patty Griffin
@ Phoenix - Fences
@ אביתר בנאי - אותיות פורחות באוויר
| |
|| דרך המוזיקה || תוכנית מספר 11 || 23/3/2009

תוכנית מספר 11: שעה של מוזיקה באוויריה אחרת. והשבוע עם ,Andrew Bird , דיידו, פיטר רוט, טורי איימוס ,טרייסי צ'פמן, עידן רייכל ועוד. האזנה נעימה.
@ להאזנה לתוכנית, ולתוכניות קודומות: הכל ב-ICAST
פלייליסט:
1. Jack Johnson - Moonshine
2. Andrew Bird - Oh No
3. Dido - Don't Believe In Love
4. פיטר רוט – צחוק הגורל
5. Tori Amos - Welcome To England
6. SOUL ASYLUM - Runaway Train
7. Matchbox Twenty -Hand Me Down
8. יובל – היא רוצה
9. Laura Marling - You're No God
10. Craig david - booty man
11. Tracy chapman - Talkin' bout a revoloution
12. Daniel Merriweather - Red
13. הפרוייקט של עידן רייכל – שאריות של החיים
14. John Mayer - Clarity
15. Rosi Golan - Slide
16. Thirteen Senses - A Lot of Silence Here
| |
קורים # 032: שעת האור
יש רק שעה אחת כזאת במהלך היום.
שעת הדימדומים, אותה שעה שבאה לפני השקיעה היא זו שעושה את כל היום למיוחד.
למי שמתמזל מזלו, ונמצא בחוץ באותה שעה, בטבע, על איזה דשא או אולי על שפת הים, יכול להרגיש הכי טוב את שעת האור.
אותה שעה שבה השמיים הופכים להיות סגולים וצהובים. כמו ההרגשה שזה נמצא שם מולך אבל אתה לא מצליח לתפוס אותו. חמקמק ויפה, משאיר טעם של עוד, עוצר את הזמן, תופס את הגרון. שעת האור היא השעה הכי מיוחדת ביום. שימו לב אליה, היא כמעט תמיד מגיעה במלוא יופיה...

"מתי שאין יותר שקרים להסתיר
ואין יותר דמעות לבכי
אני יודע שיהיה בסדר
כי אפילו המחשבה שהשמיים מעלינו קרים ואפורים
אני בטוח שמחר נראה את האור של היום..."
The Light Of Day by The Divine Comedy
| |
סופט-דיסק: האם עידן הדיסקים בסכנת הכחדה?

עד אז, צורות הפצת המוזיקה נעשו ע"י תקליטי הויניל המפורסמים וקלטות השמע, אך איכותן לא הייתה משביעת רצון, ונגישות השירים היוותה בעיה לכל מאזין פוטנציאלי.
כל זה הביא למסקנה כי צריך ליצור כלי חדש ונוח, קטן ונגיש שיאפשר לעבור משיר לשיר בקלות ושאיכות השירים וההקלטות שעליו לא תיפגע. קרן הלייזר עשתה את העבודה והדיסק יצא אל הדרך.
המהלך פגע, כצפוי, בויניל האהוב מהשנים שלפני וגרם להתמרמרות-מה בקרב חובבי המוזיקה, אך הנגישות והתועלת שהביא הדיסק, גרם לו להפוך לכלי המוזיקה מספר אחת בשנות ה-80 המאוחרות ובניינטיז.
בתחילת העשור הנוכחי, חלה התרחבות האינטרנט ברחבי העולם. מה שהיה נחלת מעטים בלבד בסוף שנות ה-90, הפך במספר שנים מאוד מועט לנחלת הכלל, או נחלת הרוב, זה כבר לא ממש משנה. בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים עומד העולם בסיטואציה בה כמעט לכל אחד יש אינטרנט בביתו, שלא לדבר על מקום עבודתו ואפילו לחלק ממדינות העולם השלישי הצליח האינטרנט להגיע. מהפכה.
אולם למרות כל יתרונותיו בתחום המוזיקה, מאיים האינטרנט להעלים בסוף העשור הנוכחי גם את הדיסק מהמפה, מפעל שמחזיק כבר יותר מ-20 שנה.
ב-2008 ירדו מכירות הדיסקים בארץ ב-10 אחוזים. הדיווח נמסר מאקו"ם שמעריך כי מדובר בירידה עקב ההורדות הפיראטיות באינטרנט. זו השנה הראשונה שההכנסות ממוזיקה בסלולר למשל, היו גבוהות יותר מההכנסות ממכירות אלבומים. שינוי מגמה בולט שמומחש פעם נוספת בתקופה האחרונה עם הקמת 'בית המוזיקה' של חברת הסלולר "סלקום". סמנכ"ל השיווק של החברה, עדי כהן, התייחס לנושא המוזיקה והשינויים החלים עליה כיום באתר ביזפורטל כשאמר:" עולם המוסיקה עובר תהליכים מבניים משמעותיים במהלך השנים האחרונות. ההפצה הפכה להיות דיגיטלית וזה משפיע על כל התעשייה. הסלולר הוא אחד הערוצים היחידים שנותן תמורה לאמנים על התוצרת שלהם. מצד אחד זה יוצר לאמנים יכולת להתפרנס ומצד שני המוסיקה הופכת להיות מוסיקה של סינגלים. אם פעם היינו קונים דיסקים בשל שיר או שניים שבזכותו הדיסק התפרסם ולאחר מכן היינו מגלים את שאר השירים, היום המוסיקה היא יותר של להיטים ופחות התעמקות בכל אמן ".
והנתונים של אקו"ם רק מצטרפים לנתונים בשטח: בחודש ינואר "נחרדו" חובבי המוזיקה לגלות כי חנויות הדגל של "טאוור רקורדס" – במרכז עזריאלי ובמגדל האופרה, שניהן בת"א, נסגרו בזו אחר זו. על מחירי הרשת יש מקום לדיון נפרד, אך בפן המוזיקלי- מדובר ללא ספק בפגיעה משמעותית למוסד המוזיקה וחוויית הקניה.
ושתי החנויות הללו הן רק הראשונות: חנות הרשת בקניון-השרון בנתניה נסגרה אף היא לא מכבר, כמו גם החנות שבצומת ירקונים בפ"ת ובשפיים. חנות הרשת בקניון הגדול בפ"ת הצטמצמה באופן משמעותי בחודשיים האחרונים, והמבצע החם שם נכון לכתיבת שורות אלו הוא דיסק מוזיקה שני בחצי המחיר מכל הז'אנרים.
זוהי המגמה כרגע גם ביתר הרשתות, שרואות כי מכירות הדיסקים יורדות באופן משמעותי והופכות להיות ללא כדאיות. ניתן להשליך זאת גם על המצב הכלכלי הרעוע הפוקד את העולם כולו, אולם הסיבה הזו במקרה הזה- שולית בשלב הזה. יש לציין, כי כרגע לפחות, הפגיעה היא בעיקר בחנויות רישתיות, כגון "צליל" ו-"טאוור", ואילו חנויות דיסקים המתבססות על מעט חנויות (כדוגמת "דיסק סנטר", "התו השמיני" או "האוזן השלישית") לא מדווחות על שינויים גדולים בהיקף המכירות וצפויות להמשיך במתכונת רגילה גם בשנה הקרובה.
מלבד החנויות הגדולות, שנפתחו עוד לפני עשור ומעלה, נכנסו בשנה האחרונה עוד שחקנים לשוק המוזיקה ומכירות המוזיקה. כך אנו יכולים למצוא למשל דיסקים ישראלים שונים ברשת 'Yellow' של פז, על הדרך מה שנקרא. גם רשת חנויות הספרים "סטימצקי" החלה למכור אלבומים שונים בחנויותיה. מלבדן, פרצה השנה רשת "ארומה" עם לייבל עצמאי והיא משווקת דיסקים בכל סניפיה (בין היתר אלבומים חדשים של מוקי וארקדי דוכין יצאו בלייבל החדש). ועם כל הכוונות הטובות נדמה שזה לא מה שישנה את פני התמונה, בכל הנוגע לדיסק.
שדרן הרדיו הותיק רוני ורטהיימר (FM88), דווקא פחות מודאג מהעלמות ה"דיסק" כפורמט, אלא יותר מהיעלמותו כמושג: " אני כואב בעיקר את היעלמותו של המושג "אלבום" מהעולם המודרני. הפורמט חשוב פחות, דיסק או תקליט, רק מוצר שיש לו ערך וחיי מדף יש לו לדעתי גם סיכוי ל"נצח מוסיקלי" כמו האלבומים עליהם גדלתי ונמכרים עד היום.
גם אם תעשיית המוסיקה תמצא דרכים " לכווץ" את מוצריה ולשווק אותם בהצלחה, מוצרים אלה לא ישרדו את הזמן. כל עוד הדור שידע את התקליט יחיה, יהיה ביקוש לאלבומים, אחר כך... אלוהים גדול. התעשייה חייבת להבין שרק אלבומים בפורמט ה"עתיק" ינצחו".

רוני ורטהיימר. ה'אלבום' נעלם מהעולם המודרני
ומה עם שאר העולם?
המגמה העולמית לא מביאה עימה בשורות טובות יותר. בכל רחבי העולם מורגשת הירידה החדה במכירת הדיסקים, במיוחד בארה"ב, מעצמת המוזיקה והטכנולוגיה. קבצי ה-MP3 שנכנסו בסערה לשווקים בשנים האחרונות טרפו את כל הקלפים, וכיום הם משמשים למעשה תחליף נגיש וזול (ופיראטי לרוב) לכל חובב מוזיקה, גדול כקטן. התרחבות שוק הנגנים, גם היא תרמה למהלך – יותר מכשירים משוכללים, פחות התעסקות בדיסקים מסורבלים . חובב המוזיקה המצוי מעדיף לקחת איתו ערמות של מוזיקה בנגן האישי מאשר להתחיל להיסחב עם ערימה של תקליטורים מסורבלת (ועוד לא דיברנו על כסף). וכך כמובן גם בבית- קומפקדיסק אאוט, פנטיום אין.
עם זאת, נראה שמכירות הדיסקים ברשת, בחנויות מכוונות, עדיין לא נפגמת בצורה ממשית, אולם גם הם בתהליכי ירידה. מובילת התחום היא כמובן Amazon, שהפגיעה בה תהיה אחרונה. לפניה יפגעו ככל הנראה החנויות הקטנות יותר (בארץ- "מוזיקה-נטו", "דיסק-קלאב" וכד').
חברות ההפקה וזכויות היוצרים בחו"ל כבר חזו את המגמה הזו עוד מלפני מספר שנים וכבר אז- ועד היום, מנסות כוחן במלחמות כנגד ההורדות הפיראטיות אשר פוגעות באופן משמעותי בהכנסות שלהן. מיותר לציין כי המהלכים לא צולחים במיוחד, וזה בלשון המעטה.
גיא חג'ג', המוכר יותר כגיאחה מהבלוג הכי מוזיקלי ברשת- 'עונג שבת', דווקא חושב שהכיוון ברור לחלוטין, בכל הנוגע לדיסקים בעידן הנוכחי:
" הם ייכחדו כמעט לגמרי, מן הסתם. זה קרה לויניל, על אף "תחייה" מזערית באחרונה, זה קרה לקסטה, זה קרה ל-טראק8, זה קרה לכל פורמט שהיו לו יותר חסרונות מאשר יתרונות בעיניי הקהל. מבחינת שמישות, ויניל פחות שמיש מקסטה, קסטה פחות שמישה מדיסק ודיסק פחות שמיש מקובץ מחשב שאין לו שום קיום פיזי, והיכולת להחזיק כמויות הולכות וגדלות ממנו הופכת יותר ויותר קלה ונוחה.
אני מתאר לעצמי שבעתיד יקרה מה שקורה עכשיו, אבל בקנה מידה רחב יותר. כבר עכשיו פחות ופחות אנשים קונים או צורבים דיסקים, ובמקום זאת משתמשים בקבצים דיגיטליים. נותר לי רק לקוות שעם הגדלת נפח הנגנים הניידים, תגדל איכות הקבצים ותציע איכות סאונד דומה לזו של הדיסק או הויניל האיכותי. במילים אחרות, אני מחכה לנגן שיכיל מספר דומה של שירים כמו נגן ה-40 ג'יגה שלי, אבל בקבצי פלאק ולא מפ3".
מה הם דיסקים עבורך?
" גדלתי באייטיז והתבגרתי בניינטיז, אז בהחלט, החיבור האישי והרגשי שלי לדיסקים גדול הרבה יותר מאשר לקבצים שאי אפשר להחזיק ביד או לקרוא להם את חוברת המילים. זו נחשבת תפיסה מיושנת כיום, אבל אף כי כיום אני שומע את הרוב הגדול של המוזיקה שלי דרך המחשב, אני עדיין נהנה יותר מדיסק. כשאני אוהב אלבום מסוים אני עדיין קונה אותו בדיסק או במקרים מסוימים- אפילו בויניל. אני צריך ביטוי גשמי של המוזיקה שאני אוהב, אף כי מוזיקה בהגדרתה נעדרת נוכחות גשמית שאפשר להחזיק ביד".
האם נראה דיסקים, כמו שאנו מכירים אותם כיום, גם בעתיד?
" אני מתאר לעצמי שגם בעוד עשר שנים נראה דיסקים, בדיוק כמו שגם היום אנחנו רואים אלבומים חדשים לגמרי יוצאים כוינילים. כמה משוגעים אפילו התחילו להוציא מחדש קסטות, אבל זה יותר קוריוז ממגמה משמעותית. בכל מקרה, הכמויות יהיו הרבה יותר קטנות, ואני מתאר לעצמי, לשמחתי ולצערי הרבים, שחנויות דיסקים ייעלמו כמעט כליל מן השטח".

גיאחה. הדיסקים ייכחדו צילום: בנימין אסתרליס
בעד-נגד: מה חושבים על זה חובבי מוזיקה?
לא נתייחס בכתבה הנוכחית על היתרונות והחסרונות של האינטרנט בהקשר לעולם המוזיקה, רק נציין את העובדה כי המהפכה והבשורה שהביא עמה היא רחבת היקף וחובקת עולם. להקות, שירים, אלבומים ומה לא – את כל זה ניתן למצוא ברשת באופן זמין, מה שמביא לפריחה מסוימת ולהבאת אומנים מהשוליים לתודעה גדולה יותר.
ומה בדבר הדיסקים, חוויית הקניה ואותו הרגע הקטן שבו חוזרים הביתה ופותחים את הניילון עם הריח החדש באוויר והחוברת היפה שמצורפת? שאלנו גם חובבי מוזיקה מוצהרים, מה דעתם בנושא.
קרן, סטודנטית לתקשורת ושדרנית ב'קול הקמפוס', מציינת: " אצלי המערכת סטריאו על רמקוליה המשוכללים מחוברת למחשב, מבחינתי קבצי אמ.פי. שלוש זוהי הדרך להרכיב לעצמי בבית פלייליסט שונה ומגוון- מתחברת יותר ועם זאת כשאני קונה דיסק של אמן שאני אוהבת במיוחד, ההרגשה כן מיוחדת וכייפית. הדיסקים ייעלמו לדעתי לטובת אמצעים דיגיטליים משוכללים יותר, אבל אני לא רואה בזה משהו רע. טכנולוגיה משתכללת כל הזמן, הדאגה שלי היא יותר זה שנהיינו צרכני אינסטנט גם במוסיקה וכל אלבום בגלל העידן הזה מקבל פחות מקום של כבוד בתוך כל השפע הזה ".
הילה, 21, פ"ת:" מבחינתי, קניית דיסקים זה סוג של תחביב. די נדהמתי לגלות שסגרו את הסניף הכי גדול של טאוור רקורדס בעזריאלי. גם אצלנו בקניון הסניף שלהם עומד על סף סגירה, וזה עוד אחרי שצמצמו להם את החנות מגודל של שתי חנויות לגודל של חנות אחת. הדבר הכי חיובי בכל זה הוא שטאוור מורידים את המחירים של הדיסקים. ולגביהם- אני חושבת שהם כן בסכנת הכחדה. אנשים כיום פחות מודעים ל"הנאה" של לקנות דיסק מקורי, חדש מהעטיפה. אנשים נהיו יותר עצלנים ומעדיפים להוריד אלבומים ושירים שלמים מאשר לצאת לשנייה אחת לחנות הדיסקים המקומית ולקנות דיסק מקורי ב-70 שקלים."
אור, 22, סטודנט ללימודי סאונד ומוזיקה:" אני מאמין שכל בנאדם מחובר לפורמט שעליו הוא גדל. מספיק לשמוע איך שהחבר'ה שגדלו על התקליטים מדברים על הדיסקים. אני גדלתי על דיסקים ולכן אני מאוד מחובר אליהם. כמובן שיש בהם גם כמה יתרונות ברורים - הם מוצר שלם שכולל עטיפה ורכישה והתרגשות מאוד גדולה שלא קורת היום בעידן ההורדות. עם זאת אני סבור שהדיסקים הולכים ונעלמים. אתמול שמעתי שהרווחים של האומנים מהמכירות בסלולר היו גבוהים יותר מהרווחים ממכירות דיסקים, וזה בהחלט מסמל את ההבדל. הדיסקים נעלמים. אני בעצמי הפסקתי לקנות דיסקים כי זה נהיה עניין מאוד מסובך. ונראה שאפילו האומנים עצמם כבר לא בונים על המכירות הללו. לדוגמה: החוזה החדש של מדונה לא נחתם עם חברת תקליטים אלא עם חברת הופעות שתפיק אלבומים של מדונה רק כדי למכור אח"כ כרטיסים להופעות שלה".
גיל, 31, איש מחשבים: " ברור שאמצעי ההאזנה למוזיקה שצצו להם בשנים האחרונות הרבה יותר נוחות מהאזנה לדיסקים. בין אם מדובר בנגנים בעלי קיבולת גבוהה, והקלות הרבה שבה ניתן ל"השיג" מוזיקה (בין אם בצורה חוקית ובין אם לא), ולהעביר לנגן. הסיכוי היחיד לנוכחותם של דיסקים בשנים הקרובות הוא עדכון מחירים. מכוון שמאוד קל להשיג מוזיקה בצורה פיראטית, חברות התקליטים צריכים להחליט מה עדיף להם.. לא להרוויח בכלל בשל מכירות דלות, או הורדת מחירים, על מנת שלצרכנים יהיה יותר קל ל"השקיע" כדי לצאת בסדר ולא לגנוב מוזיקה. כשאני מסתכל על עצמי, כמות הדיסקים שקניתי בשנים האחרונות הלכה והצטמצמה, וכיום אני קונה רק אלבומים עבריים (כדי לתמוך) ובלועזי, רק אלבומים של אמנים שאני חפץ ביקרם" .
(CC)( צילומים: 'עכבר העיר', 'השאלון', neiman)
| |
לדף הבא
דפים:
|