החיים: שני מיימדים (וחצי)
"התבוננות בטבע הראתה לנו כי התנאי להיווצרות חיים ולקיומם הוא שכל תא בגוף וכל חלק במערכת מתמסר לטובת הגוף או לטובת המערכת בה הוא מצוי. חיינו כיום בחברה האנושית אינם כאלה"
[מתוך "מגדל בבל הקומה האחרונה" מאת ארווין לאסלו ומיכאל לייטמן].
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

ככל שחלפו השנים והדורות, זנחנו את החיבור לטבע (הפנימי) ופנינו לעבר התפתחות האישית והאינדיבידואלית (חיצונית/חומרנית) – כל אחד לעצמו בלבד. אנו אומנם נמצאים בתוך "חברה", אך היא לא יותר מאשר מושג או אשליה אשר אינה מתפקדת כשמה- "חברה", אלא כרעיון מחשבתי בלבד אשר מורכב בפועל מאסופת יחידים רבים, ולעיתים- אף זה לא.
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

"למעשה, קיום האדם שונה מיתר הדרגות שבטבע (חי, צומח, דומם) בכך שהוא נחלק לשתי רמות (רמות פנימיות):
~~ הרמה הראשונה היא הרמה שבה אנו מתקיימים עתה. כל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו נבדל מהאחרים, ולכן אינו מתחשב בהם ומנסה לנצלם לטובתו.
~~ הרמה השנייה היא הרמה של הקיום המתוקן. בני-האדם מתפקדים בה כחלקים במערכת אחת, ונמצאים באהבה הדדית, בנתינה, בשלמות ובניצחיות".
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

רוב רובנו נמצאים ברמה הראשונה כאשר אנו חיים את חיינו בכדי למלאם ולספקם מבלי להרגיש את הזולת ולרוב – עושים זאת על-חשבונו. ולמרות כל זאת- ישנה קבוצת בייניים- אשר נמצאת בין הרמה הראשונה לשניה. אנשים אלו חיים בין שני המיימדים, ולמעשה יוצרים מימד שלישי- בין האגואיסטיות והחשיבה על העצמי בלבד לבין רמת הנתינה והחשיבה על הזולת, ומעצם היותם בשלב זה – יכולים להתפתח, ללמוד ולהתקדם לעבר קיום גבוה יותר ובעצם- להתחבר עם הטבע הפנימי (נתינה ואהבה).

[2] חמים, ומאוד נעים
אין אחד שאוהב זמרות דרכים ולא יאהב את טירסטן פריטמן. אחרי שאני וחן אקו נדלקנו עליה, גם הילה הצטרפה לחגיגה ומאז, לפחות אצלי- היא אחת הזמרות היותר טובות בפלייליסט. האלבום שלה "T W E N T Y T H R E E" שיצא ב-2005 עמוס שירים טובים החל מאקוסטי ועד לסופט רוק, כשעל הכל היא מנצחת בעזרת קול יפיפה שמזכיר זמרות טובות ורבות אחרות כדוגמת ג'ול, נרינה פאלוט, אנטייה דובקוט, אינגריד מיכאלסון ועוד.
עכשיו היא חוזרת עם אלבום חדש – "Hello" שמו, המקבץ עוד אסופת שירים שבוודאי יביאו לנו חן רב בימי הקיץ הקרבים.
רק מהאזנה ל-"Don't Work Yourself Up" [טיוב] התלהבתי. יותר ממומלצת.

|| מייספייס || האלבום Hello להאזנה ||

[3] שיר לדרך: Jon Foreman - Somebody`s Baby
סולנים של להקות ידועים בלידריות שלהם, ויש אף מקרים לא בודדים שהסולן/סולנית מחליטים ללכת לדרך עצמאית, אם במקביל או לא במקביל לעבודתם עם הלהקה. במקרה של ג'ון פורמן, סולן להקת הרוק האמריקאית- Switchfoot, דרך הסולו היא לעיתים אף יותר טובה מדרך הלהקה. קודם כל- מאז ומעולם הוא היה הכותב והמלחין הראשי של ההרכב, ככה שזה טבעי שהוא יעשה גם דברים לבד. ובכלל- לזמר הזה יש קול שתפור לזמרים מסוגו, מתובל בצרידות ועם רגש ונשמה. כשהוא עושה את הזן האקוסטי- זה יוצא כמעט מושלם (במובן המושלם של המושג).
|| יו-טיוב || השיר להאזנה בנגן || הEP החדש של פורמן [להאזנה] ||

[4] שיר לדרך: Leigh Nash - Between The Lines
ואם כבר בסולנים של להקות עסקינן- אי אפשר עם אחת הזמרות היותר מתוקות וטובות מהז'אנר הזה: Leigh Nash.
אחרי ששנים פעלה עם להקתה- סיקספנס-נאון-דה-ריצ'ר, היא הוציאה ב-2006 את " Blue On Blue" – אלבום הסולו הראשון שלה, שכולל בתוכו הרבה רצועות פופ/רוק יפות במיוחד. קשה לבחור רק שיר אחד- אבל זו בהחלט רצועה שווה שלה, שעם הקול ה"נערי" שלה כובשת כל פעם מחדש. מומלצת.

|| מייספייס || השיר להאזנה בנגן ||

כשרצינו את הדברים הלא נכונים...

"מאז 1957 עלה שיעור התל"ג (תוצר לאומי גולמי) בארצות-הברית פי שניים ויותר, אולם רמת האושר הממוצעת ירדה: מי שדיווחו כי הם "מאושרים מאוד" מהווים 32 אחוזים בלבד מהאוכלוסייה. במקביל, שיעור הגירושים הוכפל, שיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער גדל ביותר מפי שניים, הפשיעה האלימה גדלה פי שלושה, ורבים מאי פעם טוענים כי הם מדוכאים. הפסיכולוג החברתי דייוויד מאיירס כינה זאת "תסמונת השפע הממריא והרוח המתכווצת". לדבריו, היום יותר מאי פעם, יש לנו בתים גדולים ובתים הרוסים, הכנסה גבוהה יותר ומצב רוח ירוד, זכויות מובטחות ואדיבות מופחתת. אנו מרוויחים היטב למחייתנו אך איננו חיים ברווחה. דומה כי הכסף יכול לקנות הרבה דברים, אך לא אושר ורווחה. הוא יכול לקנות מיו אך לא אהבה, תשומת לב אך לא חיבה, מידע אך לא חוכמה..." [מתוך הספר 'מגדל בבל הקומה האחרונה', מאת ארווין לאסלו ומיכאל לייטמן, 2006]

כשלא התחברנו לפנימיות...

שלנו הלכנו על החיצוניות במלוא הכח. אנו מנסים להשיג כבוד, שליטה וכסף. לקנות עוד ועוד דברים כדי למלא את החלל הפנימי הרייקני שלנו במחשבה כי דבר זה יביא לנו שקט, שלווה ושמחה. כשזנחנו את הפנימיות רצינו רק להשיג ולהשיג את כל העולם.

_ _ _  _ _ _ _

"בעולם הזה קיימות שתי טרגדיות: האחת היא לא להשיג את אשר אנו רוצים. האחרת- להשיג את מה שאנחנו רוצים. האחרונה גרועה הרבה יותר. היא הטרגדיה האמיתית". [אוסקר ויילד].

[2] || אלבום חדש ||                      סתיו שדומה יותר לאוגוסט

כבר כתבתי פעם, שלכתוב על אלבום של אומן שאתה אוהב זו משימה דיי קשה, ולו בגלל שמי שאוהב משהו תמיד בוחן אותו בעין אמוציונלית משהו. ובכן- משוררי הסתיו (Poets Of The Fall) הם אחת הלהקות שאני הכי אוהב, ומכריי המוזיקליים כבר יודעים זאת. אחרי שני אלבומים מצויינים של השלישיה מפינלנד (מארק, אולי ומרקוס), מגיע אלבום שלישי וחדש- "Revolution Roulette". כשזה מגיע לאומנים, השינויים בחייהם משפיעים באופן ישיר גם על המוזיקה שהם עושים, ונדמה שזה מה שקרה לחברי הפואטס באלבום שמסתמן, כהכי כועס שלהם. יש כאן הרבה הרבה יותר דיסטורשן והרבה פחות עידון. הרבה גיטרות חשמליות ותופים ופחות אקוסטיקה. כך למשל, אנו מקבלים את שלישיית השירים בפתיחה כרוק איצטדיונים אייטיזי במלוא העוצמה. גם בהמשך המגמה נשמרת- כמו בשיר 4 "Psychosis", שנשמע כשיחזור הרוק של האייטיז. נדמה שמה שחסר יותר מכל באלבום החדש הוא היכולת לרגש עם בלדות חזקות, או שירי סופט רוק סוחפים, כמו שהייטיבו לעשות חברי הלהקה בשני האלבומים הקודמים. באלבומים ההם האיזון היה מושלם בין רוק קשוח לסופט נוגע, מה שיצר חווית שמיעה. בחדש האיזון הופר וזה לא תמיד חיובי. ולמרות זאת- יש אתנחתות יפיפיות כמו למשל "Fragile", שממחישה שוב עד כמה הסולן מארק מיוחד עם קול שלא שומעים בכל מקום. הוא יודע להעביר חוויה. לסיכום: האלבום השלישי הוא הרבה יותר מופע פארק בקיץ מאשר משוררי הסתיו. זה מגוון, זה שונה ויותר מכל- יש לו יתרונות וחסרונות, כמו כל דבר בחיים.

|| מייספייס || "Revolution Roulette" [להאזנה] ||

[3] מהדורה קצרה ### "Elbow, בראשות גאי גארווי, היא אחת מעשר הלהקות הכי טובות של העשור. כל אחד מארבעת האלבומים שהוציאה נגעו במושלם יותר פעמים מלהקות בנות דורן כמו מיוז, קולדפליי ורבות אחרות." גיא חג'ג' נותן מחמאות למרפק הכי יפה בעיר [Ynet]

### הרכב הטריפ הופ/פ'אנק האנגלי רד סנפר, יגיע ל-3 הופעות בישראל [Ynet].

### לחובבי האומנות שביננו: בחול-המועד פסח תוצג ברחובות ראשל"צ תערוכת חוצות של אומנות עכשיווית שייחשב לפסטיבל. בין העבודות שיוצגו יהיו עבודות פיסול, מייצבים והקרנות וידאו [NRG]

### פסטיבל הביטלס. יהיה דבר כזה, וגם הוא יתרחש בחול-המועד פסח הקרוב בחולון, ויוקדש כולו ל-4 חברי הלהקה מאנגליה. הפסטיבל יפתח ב-15 במאי והמנהל האומנותי שלו הוא יואב קוטנר, מעריץ הלהקה [Ynet]

### והנה דבר מכעיס (לפחות לחובבי בעלי החיים מביננו): בשם ה"אומנות והמחאה" החליט אמן מקוסטה ריקה להרעיב כלב למוות וכל זה בכדי להראות את "הצביעות בעולם". יש כבר מתנגדים ומחאות רבות [NRG]

### להקת ג'ירפות חתמה עם הופעה אחרונה בסיבוב הנוכחי בהאנגר עם הופעות אורחות של הדג נחש וברי סחרוף, בערב בו הופיעו גם חברי להקת "דה סטריטס" הבריטים. דיווח מתוך Ynet.

### אז איך מודדים רעידות אדמה? בYnet מביאים לנו תמונת מצב

### מה מרדים את הבריטים? קולדפליי. והם אפילו עקפו את נורה ג'ונס בסקר [NRG]

[4] פוקוס 38:  Josh Kelley

בעולם של סינגרס-סונגרייטרס, יש מקום גם לג'וש קלי. כי אם לומר את האמת, הוא טוב מהרבה מהם. זה קורה במיוחד בגלל הקול המעוצב שיש לבחור הזה בן ה-28 מג'ורג'יה, ארה"ב, וקלט כי סגנון הפופ/רוק/בלוז עושה לו טוב בהרבה בחינות. ב-2001 הוציא EP בהוצאה עצמית וב-2003 יצא עם אלבומו הראשון " For the Ride Home" בהפקת ג'ון אלגיה. ב-2005 הגיע האלבום השני " Almost Honest" שגרם לו לפרוץ מעט יותר לתודעה. מאז הספיק להוציא את " Just Say The Word" ב-2006, וממש השנה הוציא את " Special Company". הסיבוב הופעותיו במרוצת השנים הספיק להופיע עם אומנים כמו טרד איי בליינד, טובי לייטמן וקאונטינג קרוס. הוא נשוי לשחקנית קת'רין הייגל (האנטומיה של גריי). || מייספייס || האלבום "Special Company" [להאזנה] ||

Del Amitri - Tell Her This

 [6/4/08]   ללקט שירים טובים של זמרים נידחים הוא אחד הדברים הכי כיפיים בעולם המוזיקה. ובכן- לפנינו שיר כזה של דל אמיטרי, הרכב אוקסטי/רוק מסקוטלנד שנוסד עוד בתחילת שנות ה-80 (!), שיר שיצא ב-1999 מתוך אלבומם "Hatful of Rain". אומנם ההרכב לא אנונימי כמו השכן אבל גם לא כ"כ מוכר, מה שנותן הרגשה אפילו עוד יותר טובה לשיר הגיטרות הזה. פריטה מהירה זה בהחלט דבר גדול. || טיוב || להאזנה ||

Denison Witmer – California Brown and Blue

[7/4/08]   דניסון וויטמר הוא זמר של עיירות. או נווד. ככה המוזיקה שלו נשמעת. כזאת שמתאימה לנסיעות ארוכות, שמזכירה את הבית, שנוסעת אל הלא-נודע. באלבום שלו "?Are You A Dreamer" הוא מביא לנו הרבה פולק כזה, שלפעמים נוגע קצת בשמיים- כמו הקטע הנפלא הזה. || מייספייס || השיר להאזנה ||

Rufus Wainwright - I Don't Know What it Is

[8/4/08]    רופוס ווינרייט הוא כמו שקיעה. לא תמיד רואים (שומעים) אותה (אותו), אבל הוא תמיד יפה. ליפול על שיר שלו בטעות ממלא אותך באנרגיות חדשות (לא כולל באסות חזקות במיוחד). יש לו קול כובש וכמעט בכל שיריו יש הרמוניה שמתפרצת כמו הר געש. יש לו ימבה שירים יפים ככה שלהביא אחד עושה עוול. אבל נו...שיר אחד לדרך כבר אמרנו.

|| מייספייס || השיר להאזנה ||

חודש מספר שלוש הסתיים ובקורים הצטברו שירים לסיכום החודש. ומה הפעם: נפתח בסופט, נמשך ברוק, נגמר ברדיוהד. תהנו.

1. Badly Drawn Boy - the time of times

2. ? Rooney - Are You Afraid

הסינגל החדש של רוני האמריקאים מחזיר אותנו בקטע מצויין לשני הקולות של הסבנטיז/אייטיז.

3. Get Cape Wear Cape fly - find the time

סאם דוקוורט ולהקתו או בשמם האומנותי 'גט קאפ ויר קאפ פליי" חוזרים עם סינגל חדש מאלבום חדש שנקרא " Searching for the Hows and Whys".

4. Dave Barnes - Until You

מהמצעד האלטרנטיבי בארה"ב זהו דייב ברנס, סינגר-סונגרייטר אמריקאי שעושה סופט רוק/אר.אנד.בי.

הסינגל החדש שלו קליל מאוד ומתאים לכוס קפה- משתלב נחמד בפלייליסט.

5. Elbow - Grounds for Divorce

סינגל הפתיחה של אלבוו מתוך אלבומם החדש "The Seldom Seen Kid" הוא מוצר מעט קשה לעיכול אבל מוסיף פלפל. האלבום אגב, ממשיך להיות חידה.

6. Ryan Cabrera - Say

שיר קליט ויותר מנחמד לראיין קאבררה, זמר הפופ-רוק בן ה-25 מארה"ב. צועד מאלטרנטיב-אדיקשן.

7. Guillemots - Get Over It

חוב מהחודש הקודם: גילמוטס שוב פה ושוב עם קטע מעורר השראה של האינדים המיוחדים האלה מאלבומם החדש.

8. Foo Fighters - Long Road To Ruin

9. Armor For Sleep- hold the door

הרכב רוק אלטרנטיבי/אימו מארה"ב. האימו עלול להרתיע- אבל בדובר בשיר רוק לא מזיק בכלל.

10. Fuel - Leave The Memories Alone

וואו. הנה הפנינה האמתית של החודש. פיול חוזרים ובגד-ו-ל: השיר הזה לקוח מתוך אלבומם האחרון

"Angels & Devils" וצועד במצעד האלטרנטיבי בארה"ב. גיטרה אקוסטית בהתחלה, התפרצות בהמשך, תופים חזקים וביצוע ענק של הסולן טוריין גרין.  נשמע כמו משהו מוכר אבל שונה בכל זאת- ובכלל, העוצמה של השיר עושה אותו למעולה. מומלץ ביותר.

11. Fightstar - Floods

זה שיר הרוק העצוב הכי חדש שיכול לצאת. הלחן שלו מחפה על בינוניות.

12. Filter - Soldiers of Misfortune

עוד הרכב שחוזר זה פילטר, האלטרנטיביים האמריקאים שפעילים עוד מ-1993. החדש שלהם לקוח מתוך אלבום חדש שנקרא "Anthems for the Damned", ועובר מצויין באוזן.

13. 3Doors Down - It's Not My Time

14. Seether - Rise Above This

 גם לסיט'ר יש שיר חדש ורוקיסטי- משלים חודש רוק פעיל ביותר. וגם אחלה סינגל.

15. Seal - he right life

קצת פופ אלקטרוני עם הסינגל החדש של סיל.

16. The Feeling - Without You

לא מפספסים גם בסינגל החדש של- דה פילינג.

17. Jason Mraz - I'm Yours

מי שאוהב את ג'ייסון ישמח לראות שיש לו סינגל חדש, וישמח לגלות שהוא כמעט ולא השתנה גם ב-2008.

18. Radiohead - nude

איך אפשר שלא לסגור את האוסף עם קטע רגוע במיוחד ומיוחד במיוחד של רדיוהד המוכשרים.

|| האוסף להאזנה ||

עולם הולך ונעלם.

השבוע ציינו בישראל את שעת כדור הארץ ובמקומות רבים בכלל ובת"א בפרט הורידו את השאלטר וכיבו את האורות למשך שעה. אך נדמה כי הבעיה של האנושות לא מתחילה בבזבוז החשמל או זיהום האוויר. אלא בפנימיות של כולנו...

[1] "אילו היו אנשים רשעים המבצעים אי-שם את מעשיהם הרעים, כל מה שצריך הוא להפרידם מאיתנו ולהשמידם. אך הגבול שבין טוב לרע עובר בליבו של כל בן אנוש, ומי ירצה להרוס חלק מליבו שלו?" [אלכסנדר סולז'ניצין, ארכיפלג]

[2] "ניווכח שהתחלנו בצרכים הבסיסיים ביותר כמו אוכל, קורת גג ומשפחה. כשגדלנו קצת, העושר החומרי הפך לפסגת השאיפות. המשכנו במסע עד שלפתע הרגשנו מה נעים ומה נפלא כשהאנשים שמקיפים אותנו, מעריכים ומכבדים אותנו, או לחלופין, למדנו שזה מענג מאוד לשלוט ולהשפיע על אנשים אחרים. לאחר הכסף, הכבוד והשליטה, מגיעה התשוקה לדעת ולהבין את הכל........ וכיום, יש אינספור דרכים להרוויח כסף, להוולד ולהיות כוכבים בין לילה, לטוס לכל פינה נידחת על פני האדמה (ועכשיו גם לירח) וגם נפלאות העולם הוירטואלי הופך לבלתי מוגבל. ובתוך בליל האפשרויות הלכאורה בלתי מוגבל הזה, מופיעים הרגעים שבהם- פשוט משעמם. את השעמום הזה אפשר לנסות ולהפיג לכמה שעות, ימים או שבועות, אבל הוא חוזר כלעומת שבא. אי אפשר להעלים אותו בעזרת האמצעים הידועים דוגמת כסף, בילויים או טיולים. ואפילו אלכוהול לא מספק את הסחורה. אז מה נשאר?" [שני הקטעים הנ"ל לקוחים מתוך "קבלה לעם", עיתון הקבלה של תנועת בני ברוך].

[3]                                                      -|| קטע אורח ||-

בנים מתחילים... או שלא?

מאת: קארין ד.

גולת הכותרת בעצם כתיבת קטע זה, זה שבחורים פשוט לא יודעים איך להתחיל עם בחורות, וגם כשהם בסוף כן מתחילים, הם עושים את זה באופן מאוד צולע. אני אתן דוגמה אישית שקרתה לי שבוע שעבר – הייתי לתומי באוטובוס, כמו בכל בוקר, בדרכי הארוכה לעבודתי בת"א. וכידוע, בקו הזה ספציפית עולים המון ווירדואים ואנשים די מוזרים, שלא הייתי פוגשת ורואה בד"כ. אני לא יודעת אם זה בגלל קסמי האישי ( P: ) או שפשוט היה לבחור הזה משעמם. אבל כן – ביושבי באוטובוס הבחנתי בבחור שלא הוריד את העיניים ממני, אפילו הפשיט אותי בעיניו, ניתן להגדיר זאת ככה. הוא היה בחור די מגודל, ג'ינג'י עם קוקו ומשקפיים. הוא עמד כי לא היה מקום, ואז כשהאישה לידי קמה, זה כאילו שהוא רק חיכה לרגע הזה, וישר רץ למושב לידי, והתיישב כמובן. התחלתי להרגיש קצת לא בנוח, בכל זאת – רק לפני שניה הוא הסתכל עליי כמו  אריה רעב שמסתכל על זברה. טוב, אני המשכתי להסתכל בחלון, מנסה להתעלם מהאי-נוחיות הזו,  כשפתאום – 10 דקות לפני התחנה שלי (עזריאלי, אם אתם חייבים לדעת),  הוא פנה אליי  באומרו "סליחה, יש לי שאלה". לא ידעתי מה הוא עומד להגיד, אבל הפניתי אליו את המבט וחיכיתי. ואז הוא שאל אותי את השאלה הכי מפגרת שאפשר לשאול, כשרוצים להתחיל עם בחורה – "את יודעת איפה יורדים לרחוב ארלוזורוב?". ואני כזה לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, חחח. מכיוון שלא ידעתי את התשובה, אמרתי לו פשוט "לא, אני לא מכירה" וציפיתי לעוד שאלה מפגרת, אבל למזלי הוא לא שאל, הוא פשוט הפנה את המבט ועזב אותי לנפשי. הקטע המוזר אח"כ זה שהוא ידע בדיוק איפה לרדת לרחוב ארלוזורוב שלו, ללא כל צורך לשאול אף אחד. אז למה בכל זאת הוא שאל אותי? התשובה פשוטה – הוא רצה להתחיל איתי ופשוט לא ידע איך, במיוחד באוטובוס מלא באנשים, הפדיחה והבושה גדולה. אותי האמת זה מאוד שיעשע,  ורק על הניסיון הייתי נותנת לו נקודת בונוס. אז מה אני אומרת בעצם? שבחורים צריכים לפנות ללא חשש, כשהם באמת מחליטים לגשת לבחורה כלשהי, כי כשהם מתביישים ומגמגמים – הם בעצם מביישים את עצמם עוד יותר. קצת אומץ, והכל יהיה בסדר, ומי יודע – אולי אפילו ייצא מזה קשר. אז בנים, אל תדברו עם העיניים, כי הם לא ידברו בשבילכם – תיגשו לעניינים ותעשו את זה כמו שצריך, אחרת לעולם לא תדעו מה אתם מפסידים.

[4] דונט מיס דה מיסי

פוקוס 35: Missy Higgins

אם אנה נאליק היא בטופ זמרות הסופט רוק של השנים האחרונות, אז Missy Higgins (מליסה מוריסון היגינס) נמצאת איפשהו מיד אחריה, וכל אחד שאוהב את הסגנון יאמר זאת מיד. היגינס, צעירה אך מתבגרת (בת 25), נולדה במלבורן שבאוסטרליה. את הקריירה המוזיקלית שלה היא החלה עוד בתיכון כשהיתה בת 18. מאז היא הספיקה להוציא שני אלבומים: הראשון ב-2004 שנקרא "The Sound of White" ומתוכו שירים יפים  כמו "ten days" ו-"Scar". ב-2007 הוציאה היגינס את אלבומה השני תחת השם "On a Clear Night", אלבום המשך של הראשון למעשה (עם הלהיט "Where I Stood"), כמעט מכל הבחינות. היגינס, שמשלבת בתוכה קצת נאליק וקצת קולבי, עושה מוזיקה פשוטה שנשענת על לחני פופ/סופט רוק, עם שני קולות וגיטרות אקוסטיות. הקול שלה נע בין מתוק לבין בוגר וזה מה שעושה את השירים שלה למעשה, ליפים. למי שאוהב זמרות של אחה"צ, כדאי לקחת אלבום שלה ולשים במערכת, הנאה מובטחת.  || מייספייס ||

[5] מהדורה קצרה || חדשות מפה ומשם ||

### איאן בראון, סולן להקת סטון רוזס לשעבר, מגיע להופעה יחידה בישראל. זה יקרה בגני התערוכה ב-31 במאי. בראון מוכר מאוד בארץ, והופעה שלו שהיתה מתוכננת להערך עוד ב-2002, בוטלה אז עקב המצב הביטחוני [NRG]

### יעל נעים ממשיכה לפרוץ לתודעה בעקבות הסינגל החדש שלה "New Soul" ששולב בפרסומת ללפטופ החדש של חברת אפל. הסינגל הצליח כאמור, והאלבום של הזמרת ייצא ממש בקרוב לחנויות במקום בעוד כחודשיים- תאריך יציאתו המקורי.

### "קצת דיפלומט" יהיו שמו של האלבום החדש של יצחק קלפטר, ותיק זמרי ארצנו, שחוזר עם אלבום אחרי 15 שנה (!). קלפטר עבר בשנים האחרונות מצבים לא נעימים בחייו כולל התמודדות עם מחלת הסרטן. לאחרונה הוחלט להעניק לו פרס אקו"ם על מפעל חיים. בוואינט ניתן להאזין לסינגל החדש שלו- "אנשים משתנים" [Ynet]

### רפי רשף, אושיית תקשורת לא קטנה, החליט לעזוב את גלי-צה"ל [Ynet]

### ארז שוייצר מספר לנו ב"הארץ" על ימי הדיסקו ופרוייקט מיוחד של המפיק אנדי באטלר בשם"Hercules and Love Affair"

### קורנל לישראל. ב-17 ביוני יופיע בישראל כריס קורנל בהופעה יחידה בישראל. קורנל היה סולן אודיוסלייב והוציא שני אלבומי סולו- אחד מהם ב-2007. [NRG]

### עיתונות אזרחית? תוכן גולשים? לאן כל זה הולך? [Ynet]

### סעודיה: אב ירה בבת שלו אחרי שתפס אותה מתכתבת עם גבר זר ב.............פייסבוק [נענע10]

[6]                  || אלבום חדש ||   

 Elbow חוזרים, ואני מניח שמי שאוהב את הלהקה הבריטית המוצלחת הזאת כבר שמע על העניין. באמצע מרץ הם הוציאו את אלבומם החדש "The Seldom Seen Kid" בבריטניה, ובאפריל הוא ייצא גם בארה"ב. מהאזנה לאלבום כך מסתמן לפחות, אלבוו קצת שקעו בדיכדוך עצמי, ולא מדובר מבחינת התכנים- אלא יותר שחומר המוצג בו. מי ששמע את אלבומיהם הקודמים יודע לאיזה שירים יפים יכולים החבר'ה האלה להגיע (גיא גרבי, מארק פוטר, קריג פוטר, ריצ'ארד ג'ופ ו-פט טורנר). אלא שבחדש יש מאיין אפלילות לא ברורה כזו שמצריכה מצב רוח מאוד מסויים כדי לשמוע אותו בשלמותו. ואולי לא שופטים עפ"י פעם וחצי של האזנה. בכל מקרה- עדיין הם מביאים קטעים שעושים נעים בלב כמו למשל בשיר "Starlings".

|| מייספייס || אין כמו דיסק על המדף || להאזנת האלבום ||

[7] פוקוס 36: Sam Phillips

סם פיליפס התחילה להיות פעילה מוזיקלית בשנות ה-80 המוקדמות. אבל נראה כי מה שבאמת גרם לה לפרוץ לתודעה היא היותה הפסקול הנושם של בנות גילמור בשנים האחרונות (2000 עד 2007 ליתר דיוק). ובדברים האלה, לא בדיוק ידוע מה הוא הדבר הנכון: שגילמור גירלז גרמה לפיליפס להיות יותר נודעת, או שבזכות פיליפס הסדרה הזו קיבלה נופך מאין כמוהו. כנראה ששתי התשובות נכונות. פילפס, נולדה ב-1962 בארה"ב, היתה תחילה לסלי פיליפס ובשלב מאוחר יותר שינתה את שם הבמה שלה לסם. הוציאה עד היום באופן כללי 13 אלבומים כולל אחד ב-2008. הקול הצרוד שלה יכול להסגיר כי מדובר בזמרת ותיקה, אבל מה שיותר יפה אצלה ובשיריה הם הלחנים המלודיים שלה, והשינויים היפים במהלך השירים בין סולמות- שנותנות פשוט אווירה של סרט. יש לה הרבה שירים יפים החל מ-" I Dreamed I Stopped Dreaming" וגם- " Reflecting Light" , " Infiltration" , " If I Could Write" , " Taking Pictures", " Love Is Everywhere I Go" ועוד.

|| מייספייס ||

[8] אורגזמות גופניות.

אומנם אנחנו לפעמים מדברים על זה בחוגי-חברים שונים, אבל הגיע הזמן להעלות את העניין על הכתב: אורגזמות גופניות. לא מדובר כמובן באותה חוויה אשר מרגישים בעת קיום יחסים גופניים קורבים עם בן זוג, אלא על שלל מקרים אחרים (האמת- עלו לי רק 3) שהם אנו אומרים- "ווואוווו...איזו הרגשה נהדרת".

1) טיול שנתי בביה"ס. נסיעה לאילת שלוקחת שעות ארוכות. היית צריך לעשות את זה בבית אבל מיהרת ועכשיו אתה תקוע עם עוד 30 חברים באוטובוס הדוהר כשהעצירה הבאה לא נראת באופק. כל זה גורם לך להתאפק נורא חזק. לפעמים זה ממש סכנת נפשות, אבל לפעמים, אתה מצליח לשרוד. בעצירה הכי קרובה אתה רץ אחוז אמוק , מוריד את המכנסים ומטיל את מיימך (להשתין תמיד נשמעה לי מילה זולה). ההרגשה הזאת היא עצומה.

2) זה מתחיל בקטן בנקודה הזאת בגב. מתעצם ומתחזק בפתאומיות עד שלפתע אתה חייב לעשות את זה. אתה מושיט את היד כדי להגיע לנקודה אך לחרדתך, היד קצרה מלהושיע (תרתי משמע). אתה ניגש לחבר הכי קרוב בסביבה ומבקש ממנו בתחנונים: עשה טובה ותגרד לי פה. עצם הגירוד בנקודה ספציפית עושה את כל ההבדל...

3) והאחרונה- חוויה שקורת המון, לפעמים מסתיימת בתסכול אך לפעמים לא. זה מתחיל בגירוי קטן, מתעצם בהדרגתיות, בא והולך, נרדם וחוזר. "איפה יש אור..." אתה שואל במהרה. הגירוי גדל והולך. ועכשיו- שתי אפשרויות מתרחשות: אחד- ממש לפני שהאפצ'י יוצא החוצה הוא נעצר....וחוזר אחורה. זה מרגיש כאילו מישהו נותן לך כאפה. אבל לפעמים האפצ'י יוצא הכי חזק שאפשר. והנקודת אל חזור הזו....ובכן- זו אורגזמה גופנית.

[9] פוקוס 37: Jars of Clay הרכב מארה"ב שהחל לפעול ב-1993 ומורכב מ-4 חברים. לסולן קוראים דן האסלטין. שני האלבומים האחרונים שלהם- "Good Monsters"  מ-2006 ו-"Christmas Songs" מ-2007 טובים מאוד. הם עושים רוק-כנסיות/פופ ומזכירים להקות כמו Keane, Arid, Third Day וSixpence None the Richer .

|| מייספייס ||