לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל נתפס בקורים...תשאלו את העכבישים... על החיים בראי המוזיקה, וגם עינייני תרבות, ,תקשורת וספורט

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

8/2009

קור מוזיקלי # 40: הקוקס, דד-קאב פור קיוטי, פייב פור פייטינג, קאלקסיקו ועוד


טופטן- עשרה שירים של אומנים כאלו ואחרים. פינה שהתחלתי בשבוע שעבר בקומונת DTM כבכל פעם אומן אחר. ועכשיו אלה הם The Kooks , למטה יהיו גם דד קאב אוף קיוטי.


הרכב אינדי-רוק בריטי שהחל לנגן ב-2004.

בלהקה 4 חברים: הסולן לוק פריטצ'רד, הוג האריס, פול גארד ו-פטר דנטון.

ללהקה שני אלבומים עד כה: "Inside In/Inside Out" שיצא ב-2006 ו-"Konk" שיצא ב-2008.

נודעו בעיקר בשל הסינגלים "Naïve" ו-"She Moves in Her Own Way".

 

10 See the World, 9 Match Box, 8  Want You Back, 7 Naïve, 6 See The Sun,

5 Shine On, 4 Gap, 3 Ooh La, 2 She Moves in Her Own Way, 1 Mr. Maker

 ו

 

      חדשים ל-ווילאם טל, פייב פור פייטינג ו-טריין

שלושה סינגלים חדשים יצאו לאחרונה ל-3 אומנים, כששניים מהם יותר מוכרים. תחילה דווקא עם הפחות מוכר – William Tell, זמר פופ-רוק אמריקאי, ואם הוא מוכר לכם בכל זאת זה רק בזכות היותו סולן Something Corporate עד 2004. אחרי אלבום סולו אחד ב-2007 הוא הוציא לאחרונה אי.פי שנקרא " Lovers & Haters" ו-" Break" הוא סינגל פיאנו-רוק נחמד מתוכו.

עוד סינגר סונגרייטר שעושה פיאנו-רוק הוא ג'ון אונדרסיק, או בשמו המוכר Five For Fighting. כבר 3 שנים חלפו מאז אלבומו הקודם " Two Lights" ועכשיו הוא חוזר עם אלבום חדש בשם " Slice", שייצא באוקטובר. מתוכו הוא משחרר סנונית ראשונה בדמות " Chances", קטע שבקלות יכל להשתלב באלבומו הקודם.

גם להקת Train הותיקה חוזרת אלינו עם אלבום חדש והחמישי של הלהקה תחת השם " Save Me San Francisco". כבר שלוש שנים חלפו מאז אלבומם הקודם וארבע שנים מאז הסינגל הראוי האחרון שהוציאו, לפחות לטעמי – " Cab". עכשיו מגיע סינגל חדש וקצת שונה מהסגנון הרגיל שלהם – אבל חמוד מאוד לפלייליסט, כיאה למה שהורגלנו מהם עד היום.

-MPS-

William Tell - Break

Five For Fighting - Chances

Train - Hey, Soul Sister



# קאלקסיקו בישראל. ואלה הרשמים והכותרות בביקורות השונות באתרינו:

"אנסמבל-מזרח-מערב-דרום" (YNET), "ההופעה הכי שמחה בעיר" (עכבר העיר),  "קיבוץ גלויות: החגיגה הספרדית של קאלקסיקו" (NRG), "קלאסיקו סיטי" (וואלה).

 

# קייזר צ'יפס בישראל. ומה בכותרות האתרים הפעם? הנה-

"סלט קיסר" (YNET), "הופעת קיץ בלתי נשכחת" (עכבר העיר), "הכובשים הבריטים" (NRG), "קייזר מתפרץ" (וואלה)

 

# בועז כהן מתרבות מעריב כותב השבוע על אחד הפרוייקטים המוזיקליים המוצלחים של השנה לטעמי- "god help the girl" של סטיוארט מורדוך מבל אנד סבסטיאן.

 

# שני אלבומים חדשים שכדאי לשים אליהם לב: Imogen Heap האלקטרונית מוציאה אחד בעל השם "Ellipse". ובנוסף: אלבום הופעה חיה קטן לזמר הפולק William Fitzsimmons. הלייב נקרא "Life From The Downtown Studio’s".


 


הרכב האינדי רוק האמריקאי החל לנגן בשנת 1997. חברים בו ארבעה: בן גיברד (סולן), כריס וואלה, ניק הארמר ו-ג'ייסון מקגר.

באמתחתם 6 אלבומים: "Something About Airplanes" אבום הבכורה מ-1998, האלבום השני "We Have the Facts and We're Voting Yes" מ-200, האלבום השלישי "The Photo Album" מ-2001, הרביעי "Transatlanticism" מ-2003, החמישי "Plans" מ-2005 והאחרון עד כה "Narrow Stairs" שיצא ב-2008. להרכב עוד 5 אי-פיז, כשאחד מהשנה הנושא את השם "The Open Door EP". שלושת האלבומים האחרונים שלהם הגיעו למעמד של אלבום זהב.

 

10 For What Reason, 9 Lightness, 8 What Sarah Said, 7 A Movie Script Ending, 6 Summer Skin, 5 Your New Twin Sized Bed, 4 I Will Follow You into the Dark,

3 Soul Meets Body, 2 Transatlanticism, 1 Grapevine Fires


נכתב על ידי , 22/8/2009 12:21   בקטגוריות Folk-Rock-Radio, קורים, קור-מוזיקלי, רדיו  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלימות ותקשורת [נספח נוסף]


"אטלס כותב על שלל היבטי האלימות בחברה בישראל, ובין היתר מציין את חלקה של התקשורת. "גם העיתונות הפופולרית, רבת התפוצה, אלימה", כותב אטלס. "היא חדלה מזמן להיות ספקית מידע והפכה למלהיטת יצרים. הכותרות והתכנים חדלו לספר מה קרה ועוסקים בשלהוב הזעם, הייאוש, רצון הנקמה".

עצם התגובה התקשורתית לאלימות, טוען אטלס, מבוססת על אלימות. "הממסד והתקשורת מתחילים לחפש אשמים ולבדוק, מהיום למחר, מה אפשר לעשות כדי 'להדביר את הנגע'", הוא כותב. "מודעות בעיתונים קוראות 'די לאלימות!'. כל אלה בלי לשים לב שעצם השימוש ב'די!' וב'להדביר' אלים כשלעצמו".

 

[אורן פרסיקו מתוך האתר המצויין של "העין השביעית", בהמשך לאלימות ותקשורת, עליה כתבתי בתחילת השבוע]

נכתב על ידי , 19/8/2009 16:57   בקטגוריות מדיה, החיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עד הרצח של היום בערב...


עד הרצח של היום בערב ...

 

"ידיעות אחרונות" מפרסם הבוקר בכותרתו הראשית: "מכות רצח"! סימן לשנינות עורכיו לאחר מעשה הרצח המזוויע שהתרחש בליל שבת בתל אביב, שעה שאדם שהה על ספסל ביחד עם אשתו ובתו, הותקף ע"י חבורת ביריונים מג'לג'וליה (תכל'ס, זה לא באמת משנה מאיפה), והוכה למוות. אפילו ל"ידיעות אחרונות" נמאס כבר מעצמו. נמאס לו לדווח על מקרי הרצח. נמאס לו לכתוב כל שבוע על אותו דבר.

ובכן – דיי! גם לנו נמאס מכם אנשי ידיעות אחרונות (ומעריב, ערוץ 2 ואתרי האינטרנט). נמאס מכל אותם כלי תקשורת קהי חושים, סתמיים, רודפי פרסום וכותרות מפוצצות, שמצב המדינה נוגע להם כקליפת השום. הדבר היחיד שמעניין אותם זה איך למשוך עוד קוראים עוד צופים כדי לדחוף להם עוד פרסומת בין רצח אחד למשנהו.

"שום מקום כבר לא בטוח" מגדילים ב"ידיעות" לכתוב. באמת? זה הדבר הכי טוב שהיה לכם לכתוב אחרי הרצח הבהמי ביותר שנראה בשנה האחרונה (אני בטח מגזים, כי היו עוד עשרות רציחות)?

במקום לקחת את דפי העיתון, ולהתחיל במסע הוקעה רצחני (משחק מילים לא מצחיק אך מתבקש) לכל הרעות החולות שפוקדות את מדינת ישראל, במיוחד בתקופה האחרונה, במקום להתחיל במסע הסברה, להביא מומחים ואנשי מקצוע, לבקר את הממשלה הקטנה והמשטרה הלא מועילה שקצרה ידה מלהושיע, במקום להעלות את המצב על סדר היום בצורה שיכולה לקדם אותנו לעבר עתיד טוב יותר, אתם מסתפקים בניתוחים ודיווחים אנמיים, עיתונאות דלה ומשעממת שניתן לקרוא בכל פורום קיקיוני באינטרנט. עמודים על גבי עמודים של ריק, של בלבולי שכל לאנשים שכנראה שכלם רפה כ"כ, שכבר אין להם כוח להתעסק בכל זה. רק לקרוא ולהעביר הלאה. תרבות הריאלטי הגיעה אל החיים האמיתיים. תסמסו את השם של הרוצח הבא בבקשה.

נמאס כבר. כולנו מבליגים על הכל כי התרגלנו. גלעד שליט שלוש שנים בשבי? אהההה לא נורא...אין מה לעשות גם ככה. שחיתויות בממשלה? פוליטיקאים הם ממילא מושחתים. ילד הולך ברחוב באשדוד ונהרג מכדור טועה של עבריין? אין מה לעשות, אלה החיים. לקברניטי המדינה יש דברים חשובים יותר לעשות עכשיו, אל תפריעו בבקשה.

תתביישו, זה מה שיש לי להגיד. גם אני נמנה עם התקשורת, אבל אני כבר לא יכול לשאת את הדברים הנוראיים האלה שקורים מידי שבוע, עוד רצח, עוד הרג, עוד מלחמות ולאנשים כבר לא אכפת. לאף אחד לא אכפת מעצמו. מדינה של אנשים שבורחים מעצמם. בסוף כבר לא יהיה לאן לברוח.

נ.ב. – כל הכבוד אחד כן מגיע הבוקר הזה והוא לאברי גלעד הבלתי נלאה, שפתח את תוכניתו בגל"צ "המילה האחרונה" עם 20 דקות שלמות על המצב הנוראי אליו הגענו, ובאופק לא נראה שום דבר חיובי. גלעד מציע לחוקק חוק אשר יאסור על אנשים שיכורים להסתובב במקומות ציבוריים: לא בגנים, לא בפארקים, לא לנסוע במכוניות או על קטנועים. "אלכוהול בכמויות לא מדודות מוציא את כל האלימות הכמוסה מהאנשים" אמר הבוקר. אמר וצדק.

נכתב על ידי , 16/8/2009 14:55   בקטגוריות החיים, מדיה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של And you are? ב-18/8/2009 00:49
 



ראיון ספורטיבי: ערן לוי מדבר על כדורגל, חופים והשינוי שעבר


מסתכל קדימה

 

ערן לוי התבגר. בין כדורגל החופים עם חדרה לאימוני פתיחת העונה עם הפועל חיפה מצליח השחקן הצעיר לשמור על רוגע ואיזון בעיר נעוריו. לוי מתייחס לעונה המצוינת שעברה עליו ("הייתה עונה מאוד טובה אבל חאלס, צריך להסתכל קדימה"), לחדרה ("יש לי חברים קרובים בעיר") ומפרגן לקולגות מאור עקיבא ("אני שמח על כל שחקן שיוצא מהעיר וחושב שמגיע לו להצליח")

 


לירן טטרו

העונה החולפת תיזכר אצל ערן לוי כעונה הכי טובה שלו בקריירה עד כה. השחקן הצעיר (בן 24 כיום) שהחל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי חיפה, ידע הרבה מורדות בתקופה הקצרה בה השתלב בכדורגל ברמה הבכירה בישראל, מורדות שאיימו על המשך דרכו בענף.

לוי גדל באור עקיבא, מקום קלאסי לסיפורי כדורגל מרגשים של העיירה הקטנה. ללוי חברים רבים מהעיר ומהשכנה חדרה, והשתדלותו לשמור על פרופיל לא גבוה לזכור מהיכן הגיע נראים בברור. כך ממש קרה גם העונה, כשעליית המניות שלו בכדורגל לא עלתה לא לראש והוא נשאר מפוקס וחדור מוטיבציה.

השבוע, עם פתיחת אימוני קבוצתו הפועל חיפה, ללוי מתמעט הזמן כשהוא נע בין מסיבת עיתונאים ואימונים, כשרוב העניים נשואות אליו כאחד מעמודי הטווח הקיץ המרכזיים של הקבוצה לעונה הקרובה. לא סתם הציע לו בעלי הפועל חיפה יואב כץ, את החוזה הכי גבוה בקבוצה. עם לוי, חיפה יכולה באמת לרוץ קדימה.

"זו הייתה עונה מאוד טובה אבל זהו, חאלס. זה נגמר ואנחנו צריכים כבר להפסיק להתעסק בעונה הקודמת שבאמת הייתה טובה מאוד, ולהסתכל קדימה" ממהר ערן לפתוח וכבר מבהיר שנמאס לו מסיכומי העונה הקודמת ופניו עכשיו הם להצלחות בעונה החדשה.

   איך היה באימון פתיחת העונה?

"היה בהחלט טוב וכיף. היה אימון פתיחה קשה כי ישר הכניסו אותנו לראש של כושר, אבל בעיקר היה מרגש כי בכל זאת, אנחנו חוזרים לליגת העל ויש תכונה באוויר".

   ואיך לדעתך תשתלב הפועל חיפה בליגה השנה?

"קשה לדעת אבל כמו שאנו רואים בשבועיים האחרונים נבנית קבוצה ראויה עם שחקנים טובים, ועדיין לא השלמנו את כל הסגל. שלושה זרים עדיין בחופשה, ויש עוד שחקנים על הכוונת. סך הכל אני מאוד מרוצה. בסופו של דבר הכל יהיה בסדר והפועל חיפה תעמיד קבוצה חזקה בליגת העל".



 

"לא היית רוצה לשנות כלום מהעבר"

 

אל קבוצת הבוגרים של מכבי חיפה עלה לוי ממחלקת הנוער לפני שש שנים כשהוא בן 18, כשרבים מנבאים לו עתיד ורוד עם פוטנציאל ענק שיכול להגיע גבוה. בפועל, העניינים הלכו קצת הפוך לבחור הצעיר, ושמו נקשר עם עברות ובעיות משמעת שונות, מה שגרם למועדון בסופו של דבר לוותר על שירותיו ולהשאילו לקבוצות אחרות. כך מצא עצמו לוי נודד בין מכבי תל אביב, קריית שמונה, מכבי נתניה והפועל עכו. בקיץ 2007 החליט להצטרף לשורות מועדון החופים של תל אביב תחת הדרכתו של האווירון אלון מזרחי, מהלך שהתברר כמוצלח מאוד. לוי השתלב היטב בחופים וגרם להתעניינות מחודשת כלפיו בקרב קבוצות הכדורגל. בהפועל חיפה ראו זאת וצרפו את השחקן לשורותיהם.

   כל הקשיים שעברת בתחילת הדרך השפיעו על המשחק שלך? על האישיות?

"ניתן לומר שכן. כל מה שעברתי וכל הבעיות שהיו לימדו אותי הרבה דברים. אם היו מחזירים אותי אחורה, לא הייתי רוצה לשנות כלום מהעבר כי מכל הקשיים שחוויתי למדתי בסופו של דבר. אני משתדל שלא להסתכל אחורה, כי חלק מהביקורות כלפי היו נכונות וחלק לא. כרגע זה כבר לא רלוונטי, זה מאחורי וזה מה שחשוב". 

   הרבה אנשים דיברו על התפנית שחלה בהפועל חיפה. עד כמה אתה זוקף את השינוי לחיפה ולמאמן שלומי דורה?

"אין ספק שהוא אחראי. בשנתיים האחרונות הוא הכל, עזר לי ותמך בי. את הדקות המשמעותיות בכדורגל קיבלתי ממנו וככה גם מבחינת עידוד ותמיכה. כל זה עזר לי מאוד, השפיע והתוצאות נראות עכשיו לעין ומדברות בעד עצמן".

   דורה אמר לך משהו מיוחד אתמול עם פתיחת האימונים? בכל זאת, אתה אחד מהשחקנים המשמעותיים בקבוצה.

"לי אישית שלומי לא אומר דברים באופן מיוחד. אין הבדל ביני לבין שחקן אחר בהפועל, כולנו באותה רמה ובלי שוני. זה נכון שהייתי שחקן מרכזי השנה והשנה זה בלט גם בסטטיסטיקות, מה שעבד לטובתי. בלי שום קשר, אני מאמין שגם השנה אתן את התפוקה שלי ואבלוט לחיוב. אנחנו חייבים להפסיק להסתכל על השנה הקודמת ולהתרכז בדרך החדשה בליגת העל".

   היו לך הצעות מעוד קבוצות בליגת העל הקיץ, אך בסופו של דבר החלטת להישאר בחיפה.

"הפועל חיפה בשבילי זה סוג של בית ואני אומר את זה מהלב. אישית מאוד טוב לי שם ואני מאושר בקבוצה. הצוות נותן גב ועושה עבודה גדולה ולכן לא היססתי בהחלטה שלי להישאר. בסופו של דבר, למרות אולי ירידות קטנות פה ושם, הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר ויצאנו מרוצים".

 

קיץ על החוף

 

כאמור, את הכניסה המחודשת של לוי לתודעה, ניתן לזקוף לזכות כדורגל החופים. לוי, שעתידו לא היה ברור, הצליח לשכוח את הצרות על החול, ולהביא לידי ביטוי את ניצוצות הכדורגל האטרקטיבי שאפיינו אותו בתחילת הדרך. ליגת החופים הקיצית פתחה לו את הדרך חזרה אל קידמת הבמה של הכדורגל הישראלי. "זה נכון וזה בהחלט היה ככה. באופן כללי אני חושב שליגת החופים יכולה לשפר שחקנים וכמה שיותר יגיעו לשם יהיה יותר טוב, גם להם וגם לליגה. זו ליגה תחרותית עם תקשורת טלוויזיה, ואווירה טובה. מבחינה אישית, אני שמח שקישרו אותי לפני 3 שנים לליגה הזו, היא החזירה לי את הצבע וההשראה. בנוסף לכך שהחופים שומרים אותך באיזון ונותנים לך להמשיך להיות פעיל ולא להירדם בבית. ככה אפשר להגיע לדשא מוכנים יותר" משבח לוי את הליגה שנתנה לו את ההזדמנות המחודשת.

   בשנה הראשונה של החופים לא שיחקת. ידעת בכלל שאתה שחקן חופים ברמה גבוהה?

"מה פתאום. הגעתי לשם, למדתי את המשחק וראיתי שזה הולך לי טוב. משם והלאה כבר התקדמתי והדברים זזו באופן טבעי".

   מה גרם לך לבחור השנה דווקא בנסיכי חדרה כקבוצת החופים איתה תשתף פעולה?

"בחדרה יש לי יותר חברים ומכרים גם בגלל הקרבה לאור עקיבא. ההכרות האישית שלי עם אסף בן מוחא, רמי דואני ואיציק בן תורה תרמה את שלה. איציק התקשר אליי ושאל אם ארצה לשחק בקבוצה. למרות שהבטחתי לקבוצות אחרות, החלטתי ללכת על חדרה ולכבד את העיר והקבוצה".

   אתה חושב שנסיכי חדרה יכולים לשמור השנה על התואר?

"לא נשכח שבשנה שעברה זכתה חדרה באליפות כנגד הציפיות ובצורה משכנעת. מבחינת העיר והקבוצה, את שלה היא עשתה. לדעתי, אין קשר למה שתעשה השנה הקבוצה בטורניר, ההישג שלה מהשנה שעברה מדבר בעד עצמו".

   נראה שבחופים אתה הרבה יותר משוחרר ומראה את היכולות שלך. גם אתה מרגיש ככה?

"יש סוג של אווירה שונה בחופים. לא נשכח שזה סגנון שונה עם מערך שונה, ומי שלמשל מתופקד כחלוץ מצפים ממנו להביא יכולת אישית ודברים קצת יותר אינדיבידואלים ברמה יותר גבוהה ולעשות את הגולים. בדשא זה אחרת, מה גם שאישית אני משחק בתפקיד אחר ולא נשכח שיש מסביבי עוד עשרה שחקנים שיכולים לבלוט בתורם. התרגילים והמספרות בחופים אלה דברים שאני מביא איתי ובחוף זה הזמן המושלם לנסות אותם ולנסות דברים חדשים באופן כללי, ככה שזה יותר בא לידי ביטוי".

 

ליגת העל אין, חו"ל אאוט

 

לוי מזוהה מאוד עם אור עקיבא, ולאן שהולך תמיד שואלים לשלומו ומרעיפים עליו אהבה. כשחקן שמגיע  מעיר קטנה, ללוי יש כמה דברים להגיד על הספורט והכדורגל במקום: "זה אולי באמת הזמן להגיד שיש שני שחקנים מאור עקיבא שנבחנים בקבוצות מליגות גבוהות ואני מקווה שגם השלישי בדרך. אל מושיקו בלבליה, רפי דהאן ושלומי בן חמו התחברתי מאוד ביום יום ואנחנו מדברים הרבה, ככה שאני מנסה לסייע להם להשתלב גבוה יותר. הם שחקנים מוכשרים, מנוסים וכאלה שלמדו וגדלו במחלקות נוער בכירות כמו מכבי חיפה ומכבי ת"א, ככה שאת הבסיס הטוב כבר יש להם. אני רואה כל הזמן איזה שחקנים יש בקבוצות גדולות, וחלילה בלי לזלזל באף שחקן ובאף קבוצה אני מאמין שגם לשלושה האלה יש מקום בקבוצות מהליגות הגבוהות. אני מאמין בהם".

   איזה טיפים אתה יכול לתת לדור הצעיר יותר באור עקיבא וחדרה, שרוצה להשתלב בכדורגל מקצועני?

"הם יכולים להסתכל עליי ולראות שבכדורגל הכל יכול להיות. אני הגעתי לליגת העל רק בגיל 24, ככה שבטוח שלכל החבר'ה הצעירים יש סיכוי טוב. למרות שזה לא פשוט, עם עבודה נכונה וטובה בתוספת השקעה, ניתן בהחלט להגיע גבוה.

"הייתי במשחק העלייה של מכבי אור עקיבא לפני חודשיים ונהנתי לראות את החבר'ה משחקים, כובשים ומציגים כדורגל טוב. יש עוד הרבה שחקנים טובים שלא נותנים לעצמם צ'אנס וחבל, כי הם יכולים להתקדם. אנחנו רואים גם התקדמות בחדרה עם קבוצת הכדורגל שלהם ומכאן אני מאחל לכל החבר'ה האלה בהצלחה".

   איך היחסים שלך עם קולגות לעיר כמו ליאור רפאלוב ואמיר אדרי שמשחקים ביריבה העירונית- מכבי חיפה?

"עם ליאור אני לא הכי בקשר. אין בנינו מתח או משהו בסגנון ואני בטוח מפרגן ומאחל לו הרבה בהצלחה. אל אמיר אדרי אני יותר קרוב ומבחינתי הוא סוג של משפחה. אנחנו לפעמים נפגשים ומדברים ואני מאוד שמח על ההתקדמות שלו ואני רוצה שהוא ימשיך להתקדם. אני שמח על כל שחקן שיוצא מהעיר וחושב שמגיע לו להצליח".

   ולסיום, הרבה שחקנים ישראלים יוצאים לאחרונה לאירופה. איפה נמצאות השאיפות שלך?

"השאיפות שלי זה לעשות עונה טובה בליגת העל השנה. חוץ מזה אין לי שום שאיפות כאלה ואחרות, עם החלומות והשטויות הפסקתי".

נכתב על ידי , 9/8/2009 12:37   בקטגוריות ספורטיבי, מדיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עונג שבת לייב: קורי עכביש מדווח מהשטח


עונג שבת חגג (בערך) חמש שנות לינקים במוצ"ש באוזןבר התל אביבי. קורי עכביש היה שם ומביא דיווח מהשטח (בגוון טייני פינגרזי מובהק) שכולל כמה תמונות ואפילו אייטם בלעדי (תמיד אהבתי להגיד את זה!): שיחה אקראית לה נחשפתי באוזןבר ושופכת אור – כיצד מסבירה מישהי שמכירה את העונג למישהו שלא מכיר את העונג, למה כדי לו לבוא ולהצטרף אל העונג. תענוג.

 

נתחיל בזה שאני משוחד.

כשבא אליי טל (המתופף של טייני פינגרז, חבר מהעבודה השניה) ואמר לי שבראשון באוגוסט העונג מתכנן ערב הופעות, העיניים שלי נפתחו בהתלהבות. קודם כל, כי אני לא מרבה ללכת להופעות לצערי (נא לא לזרוק עגבניות בבקשה, זה הרבה לנקות). דבר שני – אני נמנה עם קוראי העונג על בסיס (בערך) קבוע! שלישית- טל והטייני פינגרז יופיעו בערב. חגיגה משולשת (או מרובעת, כבר איבדתי את הספירה).

אני יכול לגלות לכולם שמאוד רציתי לערוך ראיון עם שלישיית הפינגרז, ככה לקראת המופע. לצערי, למרות הפצרותיי בטל (ולמרות שלכאורה יש לי פרוטקציה רצינית), לא היה להם זמן והם לא נענו לבקשתי (או שפשוט לא היה להם כח והם ניפנפו אותי, גם זו אפשרות).

 

 

אך זהו לא עניננו. אל העונג שבת לייב כן הגעתי, אומנם קצת באיחור אבל אלה דברים שלא היו תלויים רק בי (תשאלו את ארבעת החבר'ה איתם הצטופפתי ברכב) אבל להופעות הטובות דווקא הגענו.

טל בדיוק התראיין לאיזה בחור עם מצלמה וקיבל את פנינו. עלינו קומה או שניים, קנינו כרטיס (זה באמת זול! סחתיין עלייך גיאחה) ונכנסנו.

נכנסנו? אה לא ממש. צפיפות האוכלוסין ששררה במקום באותם דקות הייתה שוות ערך למחוז כלשהו בסין.

אבל! כמו שציינתי באחת התגובות שלי בעונג לפני שבועיים, אני והמרפקים הגענו, לא נתתי לפחד הראשוני שלי לעשות לי רגליים קרות (כי גם היה ממש חם) ונכנסתי אל ההמון הסואן. למזלנו – אזור הבר היה הרבה יותר מאוורר מהרחבה המרכזית ככה שאת דקות הפתיחה (וההופעה של נדב אזולאי) העברנו שם.

אחרי חצי ליטר גולסטאר התבשרנו שהפינגרז עולים אוטוטו על הבמה. הספקתי להגיד שלום לגיא (עם כובע מצחיק על הראש. יש קולקציית עונג גם לזה?) שהרגיש בהחלט כמו חתן בר מצווה שהוריו הכינו לו מסיבה באולם מפואר באזור השרון (רק שהפעם האולם היה פאב צפוף ועל העבודה היה אמון גיא בעצמו).

 

      טייני פינגרז על הבמה  

 

הפינגרז התמקמו והתחילו לתת בראש. ועוד איך בראש – 5 דקות מול הבמה הספיקו לי כדי להבין שהסאונד שלהם יכול לגרום לך לזעזוע מוח קשה. לקחתי כמה תמונות והלכתי למסביב כדי להירגע מהבומים שצווחו לי באוזן. עם זאת אני יכול לציין, שנרשמו עשרות חבר'ה שרקדו, עוד חבר'ה שתיפפו באוויר ועוד קצת חבר'ה שעשו תנועות עם הידיים, א-לה גיטרה חשמלית.

ההופעה של טל וחביריו הסתיימה ואנחנו היינו שמחים וטובי לב. היה ערב מעושן וסבבה לגמרי.

 

ועכשיו בלעדי: שיחה בין בחורה לבחור על הבר שממחיש כיצד נראה העונג אצל פשוטי העם (לתשומת לבכם, משפחת העונג).

 

על הבר באוזןבר, ישבו כל הערב אנשים, שתו בירה, אכלו וצפו בהופעות על מסך פלזמה מעל לבקבוקי האלכוהול. רצה הגורל ונחשפתי לשיחה משעשעת משהו בין בחור לבחורה בנוגע לבלוג שחגג 5 שנים באותו הערב.

 

הבחור: "רגע, אז מה זה בעצם עונג שבת?"

 

הבחורה: "זה בלוג באינטרנט, באווירה ממש טובה"

 

הבחור: "ומה יש שם?"

 

הבחורה: "הכותב ממליץ בכל פעם על עינייני מוזיקה ותרבות, כאלה שלא תמיד מקבלים חשיפה. הדבר היותר יפה זה שהכל באווירה מזמינה, אתה מרגיש כאילו אתה יושב בסלון ומדבר עם חברים".

 

הבחור הינהן והמשיך לאכול מהסלט שניצב מולו.

 

ואחרי השיחה הזו מה נותר לומר, עונג שבת בהחלט מבסס עצמו כבלוג המוזיקה והתרבות מהטובים בארץ. וערב המופעים באוזןבר חייב להתחיל מסורת חדשה של העונג. היה שבוגי.

 

    גיא וטל (מטייני פינגרז) בתמונה אחרי הופעת ההרכב

נכתב על ידי , 3/8/2009 19:19   בקטגוריות קור-מוזיקלי, פוקוס  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-26/8/2009 13:18
 





13,027
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל# העכביש # אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על # העכביש # ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)