תגידו, ניסיתם פעם לגזור גזר?

הלוואי שיכולתי להגיד שאני לא מתחרטת על זה

לפחות לא עוד כדי כך,

אבל זה בא בגלים שבחלק מהם אני חושבת שזה באמת בסדר

ובחלק אני חושבת שאני ממש חרא.

עד שאני חושבת לעצמי "נה, לא נורא, הכל יהיה סבבה, לא לדאוג",

אני זו שגורמת לעצמי לרצות לבכות.

אני מתנהגת כמו תינוקת עכשיו, ולא אכפת לי.

זה הבלוג שלי, אלה הרגשות שלי, ההתנהגות שלי,

וסוף כל סוף אני יכולה להתנהג כמו תינוקת כשאני רוצה.

אני יודעת שזו לא אשמת אף אחד.

אבל פאק,

למה?