נעדרתי מלעדכן את הבלוג בשבוע האחרון.

זה מציק לי שפספסתי נושאים חמים רבים כ'כ,

ולכן, בתור פיצוי למעט הקוראים שיש פה, השלמתי חומר.

ועידת אנאפוליס.

האין זה הזוי? בעיר קטנה יחסית ולא ידועה בארה"ב, במגרש פוטבול (בחירה אקזוטית לדעתי), מתקיימת ועידה שאלוהים יודע מתי היא התחילה. חצי מהעולם הולך להשתתף בה, והחצי השני עדיין תוהה מה בדיוק הקטע שלה. אני לא ממהרת לפסול אותה או לזלזל בה, אני פשוט קצת מפקפקת בה. אמנם זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שישראל והפלשתינים ינהלו מו"מ - או לפחות ינסו, ואולי באמת נראה קצה של הסכמה בין העמים ואולי נוכל לקוות שנגיע לפשרה שתוריד את הביטחון מהמקום הראשון בסדר העדיפויות המדיני. אך יחד עם זאת, היו נסיונות רבים לנסות לשפר את הסכסוך הזה, ומעטים מהנסיונות הללו הביאו עמם תוצאות.

מה שנשאר לעשות זה לקרוא הרבה ynet ולקוות שראש הממשלה יוכל לחזור לארץ בשביל להחזיר את אלפי התלמידים לבית ספר.

בהצלחה להם?

המאבק באלימות נגד נשים.

תקראו לי פלצנית, תקראו לי יפת נפש, אבל אני באמת לא חושבת שאלימות פותרת משהו. אולי במקרים קיצוניים ומסוימים היא יכולה להביא את הצדדים למצב בו הם רואים דברים אחרת, אבל מעבר לזה- אלימות היא בזבוז אנרגיה, ובמקרים הגרועים יותר- היא בזבוז של חיי אדם.

בשנה האחרונה נרצחו בישראל 28 נשים. ולמה?  בגלל היותן נשים. 

חלקן נרצחו במהלך אונס, חלקן נרצחו במהלך עם עימות עם בן זוג כזה או אחר, חלקן נרצחו על ידי "לקוחות" המין שלהן. זה פשוט בלתי נתפס, לדעתי, שאפשר לרצוח בנאדם בגלל דברים כאלה. 

28 נשים נרצחו במדינת ישראל על רקע היותן נשים.

רעידת האדמה.

פשוט נהניתי ממנה. ישבתי לי בבית וראיתי טלוויזיה. פתאום הכל התחיל לשקשק. ואני קולטת שהיתה רעידת אדמה. לוקח כמה שניות לצאת מהפאניקה ולהבין מה קרה, אבל בתום ההלם- קולטים עד כמה זה מגניב. כמובן שזה מפחיד, ושזה מהווה סכנת חיים, אבל דאמ! זה כמו מתקן בלונה פארק, מיוצר כולו ע"י אמא אדמה.

אבל כמובן שמגיע עם זה החלק מהפחיד יותר- מדענים טוענים שבזמן הקרוב מאוד תתקוף את ישראל רעידת אדמה חזקה פי מאה. פי מאה. דאמ, אני לא רוצה לדמיין את הבהלה. יש לי אח תינוק. הדבר הראשון שאני חושבת עליו במקרה כזה זה מה יהיה איתו. בכלל, זה נורא מפחיד לחשוב שתהיה פה רעידת אדמה רצינית כזו. אולי בגלל זה את זמני הפנוי ביליתי בקריאת האתר הישראלי להיערכות לרעידת אדמה.

5 שוטרים מואשמים בניסיון התנקשות בראשי משפחות פשע בצפון.

אני באמת חושבת שחצו פה כמה קווים אדומים. במקום מאוד מסוים, אני יכולה להבין את השוטרים על זה שרצו לשים קץ לעניין ארגוני הפשע, אבל זו בהחלט אינה הדרך. אמנם האנשים בהם ניסו השוטרים להתנקש הם עברינים כאלה או אחרים, אבל אי אפשר לנהל ככה דמוקרטיה, ושוטרים לא יכולים לקחת את החוק לידיים (אירוני ככל שזה נשמע).

שיהיה לכולם כמעט-סוף-שבוע נהדר.