החיים זה דבר פשוט אבל פשוט זה לא החיים

הלכתי לישון בצפייה למחר.

מחר הוא אמור להגיד לי מה הוא מרגיש כלפי, אני כ"כ היתרגשתי!

כימעט הייתי בטוחה שהוא יגיד לא, אבל תמיד יש הפתעות לא?

היתעוררתי בבוקר ב-7 בידיוק הלכתי ליפגוש את ליאורה בתחנת האוטובוס,היום בכוונה עליתי על אוטובוס

כי רציתי כבר להיות בבצפר.

טוב, אז הגענו, ירדנו מהאוטובוס, ליאורה ידעה מה עובר  אלי אז היא לא דיברה איתי כ"כ הרבה, היא נתנה לי

להיסחף עם המחשבות שלי.

התקדמנו לעבר הכיתה 'הלוואי שהוא שם! הלוואי שהוא שם!' חשבתי לעצמי בלב, אכן כן הוא היה שם.

חייכתי אליו אז הוא היתקדם לעברי, ליאורה כבר הבינה ת'רמז והלכה לשבת במקום שלה, הוא לקח אותי לצד,

איפה שכל הלוקרים וכל זה המשכחתי לחייך אליו ואז הוא אמר מילה בודדה אחת ששינתה לי את כל היום:

"כן" שאלתי אותו "כן? אתה בטוח?" הוא הינהן בראשו, חייכתי חיוך הכי רחב שיכולתי והלכתי לכיתה.

'הוא אמר כן! הוא אמר ככככן!!!' חשבתי לעצמי במשך כל היום.

בסוף יום הלימודים ניגשתי אליו והינה השיחה שלנו:

אני:"רוצה אולי לבוא אלי היום? או אני אלייך?"

הוא:"אמ...טוב למה לא :]"

אני:"אז איפה ניפגש?"

הוא:"רוצה בצופים? דניאל יגיד לי איך להגיע"

אני:"טוב סבבה :] אבל בלי דניאל כעע?? חח"

הוא:"כן חח ברור :]]"

הוא נתן לי נשיקה קטנה אל הלחי ואמר "אז היום ב-3 בצופים קבענו?" "קבענו"אמרתי בחיוך.

מ-1 ורבע עד 2 וחצי חייכתי לעצמי, סתם ככה, בלי הפסקה.

ברבע ל-2 יצאתי לכיוון השבט הוא כבר היה שם והיתהלכנו שקטים עד הבית שלו.

ניכנסנו לחדר שלו, הייתה לו ווילה גדולה ויפה כזאת והחלטתי שאני צריכה לבקר אצלו יותר חח.

התיישבנו על המיטה שלו וצפינו בסרט היה ממש כיף.

היינו כ"כ קרובים, הפיות שלנו היו במרחק של 15 ס"מ בערך.

הוא חיבק אותי ואני חיבקתי אותו, הרגשתי אין הדם עולה לי לראש 'זה לא קורה לי. אני לא מאמינה. אני פשוט ל=א מאמינה!' הוא נישק אותי נשיקה יבשה על השפתיים ואז התחילה הרטיבות, הרגשתי איך הלשונות שלנו היצטלבו, לא ידעתי מה אני עושה רק הרגשתי בעננים.

הייתה לו לשון רכה ונעימה ואז...היתעוררתי.

אף פעם אסור לחלום, ובטח שלא על הנשיקה הראשונה.

3> ALONA ;]