lost in a sea of thoughts

בזמן האחרון הבלוג הפך לנטל יותר מאשר למקום נעים ומשחרר שאני רוצה להיות בו.

אני מרגישה מעין חובה לכתוב פוסט חדש אחרי הרבה זמן שלא פרסמתי,

זה מרגיש עול ולא משהו שאני רוצה לעשות.

קשה לי להגיד שאני סוגרת את הבלוג,

כי בכל זאת אני פה יותר משש שנים,

הבלוג שלי וישראבלוג הפכו לבית שני בשבילי,

אבל הוא כבר לא ממלא את המקום שהוא אמור למלא בשבילי.

אין לי את הזמן והתשוקה כבר,

אני לא מוצאת את עצמי רוצה להכנס לבלוג,

אלא מרגישה מוכרחה להכנס לבלוג ולהחזיק אותו,

וזה לא טוב ולא נכון. 

לכן, לצערי, נראה לי שזה הזמן הנכון להגיד שלום.

אני אוהבת אתכם, והמקום היה חלק חשוב ומשמעותי בחיי ואני סופר שמחה שהייתי פה,

אבל לפעמים אין ברירה אלא להכנע לתנודות החיים,

ולשינויים.