אין לי ברירה אלא להתנגד |
| 8/2006
לתפוס אותם בביצים
הגנגסטר האיטלקי-אמריקני, אל (הידוע בכינויו "פני-צלקת") קאפון, ישב בכלא דווקא על העלמת מיסים. קאפון, שהציג את עצמו כסוחר רהיטים, ניהל מבצע מתוחכם ופיקד על חבר'ה נאמנים ששמרו על שתיקה - הממשל הפדרלי לא הצליח להכניס אותו לכלא לא על רצח, לא על ניהול ארגון פשע, לא על הימורים וזנות, ולא על הברחת ומכירת אלכוהול בתקופת האיסור. לא הצליחו לתפוס אותו בפשע, אז הם תפסו אותו במיסים, וקאפון נשלח לכלא אלקטרז הידוע-לשימצה, שם איבד מאוחר יותר את שפיות דעתו. אבל למי אכפת? העיקר שהפושע ישב בכלא.
גם מנהיגינו הדגולים, שהובילו אותנו למלחמה הנפשעת והמיותרת בלבנון, בה הפקירו את תושבי הצפון והקריבו את חייהם של חיילים ומילואימניקים, לא ישבו יום אחד בכלא על פשעיהם. עכשיו אומרים שיוקמו שלוש ועדות חקירה - למה לא מאה, למה לא אלף ועדות? "והועדות פרו וישרצו וירבו ויעצמו מאוד מאוד ותמלא הארץ אותן". האם זה משנה משהו? האם זה יעזור? הועדות יכסתח"ו את מי שצריך לכסת"ח, ואולי יפילו חללים זוטרים פה ושם. מאז שועדת חקירה ממלכתית קבעה שאריאל שרון אינו ראוי לכהן בתפקיד בטחוני, ואז קיבלנו את הרוצח המתועב הזה בחזרה בתור ראש ממשלה, ברור לכולם מה שוות הועדות ומה אפשר לעשות עם הנייר עליו כתובות ההחלטות שלהן.
אבל הזדמנות מעניינת חושפת עצמה בפנינו. מסתבר שנבחרי המדינה אינם יכולים לשמור על איבריהם הפרטיים בתוך המכנסיים יותר מדי זמן, כאשר יש בנות-אנוש בסביבתם המיידית. איציק (הידוע בכינויו "איציק") מרדכי הראה לנו שאין חזרה לפוליטיקה, לפחות בינתיים, לאחר גלות בשל הטרדה מינית. ועכשיו חיים "איש ההרס" רמון עומד בפני משפט דומה - והלוואי, הלוואי שיורשע, גם אם הוא לא אשם. בסך הכל, למי אכפת? העיקר שהפושע ישב בכלא.
וכך, יש לקוות, יצטרפו לשורות המאכלסים את ספסלי בית המשפט כל הגנגסטרים הבכירים בכנופיית ההרג והשכול הישראלית: דן "הכנף הרועדת" חלוץ, עמיר "סיכול לא ממוקד" פרץ ובמיוחד אהוד "סופר ת'דולרים" אולמרט. לא נצליח לתפוס אותם על המחדל, אבל אולי נצליח לתפוס אותם בביצים.
(הבלוג מביע את תנחומיו לנשים שייאלצו ממש לעבור הטרדה מינית בפועל כדי להביא את האשמים אל הדין).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
