אין לי ברירה אלא להתנגד |
| 5/2007
וידוי, תזכורת, שביתה
אני אוהב ללמוד.
זהו, אמרתי את זה.
ביום חמישי חזרתי ללימודים וגיליתי לתדהמתי שאני נהנה מכל רגע.
נכון, מבחנים ועבודות הם סיוט עבורי, אבל לשבת בכיתה, להחליף רעיונות עם המרצה והסטודנטים האחרים, לעקוב אחר רעיונות פתלתלים וחכמים, להתווכח, להרגיש איך חומר הקריאה וההרצאות מתחברים לרעיונות בתוך הראש שלי, זה פשוט תענוג.
(אני לומד בפקולטה למדעי הרוח, ואולי אצל אחרים זה נראה אחרת.)
תזכורת: הקיץ הגיע והימים חמים. נא למצוא קערה מיותרת ולהשאיר בחוץ מים לחתולי רחוב!
רצוי לרענן את המים כל כמה ימים, אם כי - כפי שגיליתי אחרי שלא הייתי שלושה ימים בבית - חתול צמא מאוד ישתה אפילו מים עכורים (בהתחלה חשבתי שהם יהיו סנובים מדי).
הגינה שלי הפכה לטיילת חתולים עמוסה בשנים האחרונות, וזה נהדר לראות אותם מגיעים, שותים ומתרעננים. לא, לא יהיו תמונות.
מה, הייתה שביתה?
'מכבסת המילים עובדת שעות נוספות. עוד אתה כותב את המילים הנ"ל, וצה"ל כבר שיחרר נפיחה יחצ"נית חדשה: מעתה אל תאמר "סיכול ממוקד", אמור פעמו"ן - "פעולה מונעת"! (כך ממש, שחור על גבי ידיעות אחרונות).
האמת שזה נחמד. סוף סוף אפשר להשתמש באותו ביטוי גם כדי לתאר את תהליך השלום (הפעולה המונעת האמיתית היחידה לטרור) וגם כדי לתאר הוצאה להורג ללא משפט.'
(בעקבות הקטע הזה)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
