זה כבר כמה שבועות שכל ערוצי התקשורת מלאים בבכי ובנהי של מפוני/מגורשי/יוצאי עליית גוש קטיף. האינטרנט, הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים מקשקשים בוקר וערב על סבלותיהם של הקוזאקים הנגזלים, למלאת שנתיים להגירתם הכפויה ארצה. וכמו בבדיחה על ברית המועצות, ממש מפחיד לחבר את המגהץ לחשמל מחשש שגם הוא יתחיל לספר על איזו משפחה שפעם הייתה מעצמת גידול אבוקדו והיום האבא מובטל, האמא בדיכאון והילדים מתדרדרים לצפיה ב"מונית הכסף".

לא שאני אדם חסר סימפטיה. לא שלא עצוב לי על כל בנאדם או בעל-חיים שאני נתקל בהם ושנמצאים בסבל או במצוקה. קראתי את כל הכתבות על החקלאים המרוששים, המשפחות שלא מצאו עוד בית ונאלצות לחיות בקרוילה מול הים על חשבון שמורת טבע, הנערים המופרעים שלא סוגרים להם את התיק פלילי, ההרגשה שזנחו אותם, שזרקו אותם, שהממשלה מתנכרת להם, שהפוליטיקאים בגדו בהם, שהם נתנו את הנשמה והמדינה שמה עליהם זין. ואתם יודעים מה? מתחשק לי לבוא לגל הפליטים העזתי הזה ולומר לו בקול רם: ברוכים הבאים לישראל שבגבולות הקו הירוק.

אין כאן עבודה. העובדים נאבקים זה בזה על פירורים מהעוגה שהמעסיקים מוכנים לתת להם. אצלנו רוב השכירים משתכרים פחות מהשכר הממוצע. אם אתה לא מוצא עבודה אין אף אחד בממשלה או בעירייה שיעזור לך, אלא אם כן אתה מקורב: לא יכולים לסדר לך עבודה ברשות המקומית, לא מענקים ולא קיצבאות. מקסימום יכניסו אותך למכונת טחינת הבשר שנקראת "ויסקונסין" עד שתתחנן לעבוד גם בניקוי מחראות בחינם.

אין סיוע ואין עזרה. ישובי יש"(ע) והגולן קיבלו ומקבלים פי שתיים מעיירות הפיתוח והישובים הערבים מהממשלה (ראו למשל נתוני מכון אדווה). אבל עכשיו אתם בצד שלנו אמיגוס, אז אם אתם רוצים להקים עסק תצטרכו ממש לשלם על זה, כמו כולנו. גם בתים עולים אצלנו כסף, ואת מי שאין לו לשלם מעיפים החוצה, בשרירות לב קפיטליסטית - לא כמו בהתנחלויות, שם מקבלים מגרשים ובתים בחצי חינם, שם פולשים לבתים של ערבים שגורשו בחסות הצבא.

ואם כבר צבא, ברוכים הבאים למציאות בה כוחות הביטחון לא לצדכם. בשטחים יכולתם לקלל, לירוק ולפנצ'ר צמיגים של הצבא והמג"בניקים, ובכל זאת הם היו נשארים, מגינים עליכם, מלווים את הילדים שלכם לחוג מקרמה, עושים את עבודתם נאמנה ומקריבים את חייהם בשבילכם. איפה? תנסו להגיד מילה לא במקום לשוטר בגבולות הקו הירוק, תקבלו צעקות ורפורט במקרה הטוב, במקרה הרע תקבלו מכות, ואז גם יעצרו אתכם על תקיפת שוטר. פרצו לכם לבית? תתגעגעו לימים שהמג"בניקים היו מגיעים מיד בדהרת ג'יפים. כאן, אם פורצים לך לבית, גם אם תהיה לבד עם חלון פרוץ שתלשו לו את הסורגים, כשתתקשר למשטרה יאמרו לך "בוא לתחנה להגיש תלונה." ניידת מז"פ תראה אחרי יומיים, אם בכלל. זאת רמת השירות שתצטרכו להתרגל אליה.

הפוליטיקאים הבטיחו לכם דברים ולא קיימו? הבטיחו כסף, עזרה, תמיכה ולא הביאו? תשמעו, אנחנו בשוק, בהלם, אנחנו המומים. ככה זה בצד שלנו של הקו הירוק. לא כמו בהתנחלויות שרק גדלות, שהכבישים אליהן רק הולכים ונסללים, שמקבלים פינוקים ותקציבים, ושמישהו יעז לחזור בו מהבטחה שניתנה להם. אצלנו מבינים איך הממשלה והמדינה מתנהגות לאזרחים הפחות מועדפים שלהם: כמו זבל שאפשר לסובב אותו בשקרים לפני תקופת הבחירות, ובין לבין להחזיק אותו פוחד וממושמע בעזרת סיפורים על פצצות איראניות מדומיינות וערבים שיאכלו את כולנו. ברוכים הבאים לקו הירוק ולהפרטה, המדיניות שאומרת שלמדינה אין שום צורך או מחויבות לדאוג בכל צורה שהיא לאזרחים שלה, לא בטיפול רפואי, לא בחינוך, לא בדיור ולא בכלום.

הילדים שלכם השתוללו בתקופת ההתנתקות? תגידו תודה שליותר מחצי מהם ביטלו את כתבי האישום. אצלנו אין הנחות כאלו. נשים חד הוריות שפלשו לדירת עמידר נטושה עומדות לדין בבית המשפט. גם למפגינים שמאלנים שלווים, שבניגוד לילדים שלכם לא זרקו חומצה, אבנים או צואה מגג של בית כנסת על חיילים, לא מבטלים את כתבי האישום. אצלנו גם מי שלא עשה כלום משלם.

עד עכשיו הייתם אזרחים מועדפים. עכשיו אתם אזרחים דפוקים כמו כולנו. אתם רק מתחילים לגלות את מה שבשדרות, ביפו ובשכונות, בשפרעם, בנגב ובגליל, מרגישים כבר מזמן, בגלל שכל התקציבים הלכו לשטחים (ואל הקלות מס לאלפיון העליון). ברוכים הבאים לקו הירוק. בזמן שאתם נאבקתם שם על "ערכים" פה התפרקה מדינת ישראל מכל ערכיה החברתיים, והתבצרה בגזענות, בלאומנות, במיליטריזם שאתם טיפחתם. בזמן שאתם נאבקתם שם על "התורה הקדושה" פה הפכה הדת לדבר בירוקרטי, קטנוני ומאוס, שטוף גזענות ובדלנות, כלי בידי הפוליטיקאים להשיג כסף ולטמטם ציבור שלם.  בזמן שאתם נאבקתם שם על "ארץ ישראל השלמה", פה הפכה המדינה שסועה בין עניים לעשירים, בין יהודים לערבים, בין עדות, בין מי ש"יש לו" למי ש"אין לו".

זה לא מה שהייתם רגילים אליו. לא נורא, לכל עליה מהגולה יש קצת קשיים להסתגל. ברוכים הבאים לישראל.