אין לי ברירה אלא להתנגד |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אין לי גרוש
לפעמים אני יכול להיות כ"כ מעופף ושאנן בתחום אחד, מאוד חשוב, אבל להפגין פדנטיות ואובססיביות לדברים שוליים ביותר (זה גם קשור לזיכרון הסלקטיבי שלי, שגורם לכך שאני זוכר ציטוטים מסדרות שראיתי פעם אחת בלילה בשנות ה-80 אבל לא, למשל, את יום ההולדת של אמא שלי).
לפני כמה זמן הקדשתי זמן לא רב לדון בשאלה הרת הגורל, האם זה יהיה משתלם לחדש את המנוי שלי לאגודת המד"ב והפנטזיה, בהתחשב בהנחות שאני אקבל בכניסה לאירועים בכנס הקרוב. השאלה כמה כסף יש לי בבנק, אם יש לי, בכלל לא עלתה על דעתי. אתמול כשמשכתי כסף מהחור בקיר - בדקתי. טוב שעמדו מאחורי אנשים בתור, כי הם עצרו את הנפילה שלי כשהתעלפתי.
כשהתעוררתי עשיתי חישוב מהיר ומצאתי ש, אם לקחת בחשבון את ההוצאות ה"גדולות" שאני חייב לשלם בחודש-חודשיים הקרובים (שכר דירה, פסיכולוג, חשבונות וכד'), מול ההכנסות הצפויות, יוצא שאני בדרך לחרוג לפחות ב-1000 שקל מעבר למסגרת האשראי שלי, וזה לפני שלקחנו בחשבון הוצאות על דברים טריויאליים כמו... אוכל.
חלק מהקוראים (על מי אני עובד - שניהם) מגחכים עכשיו או מושכים בכתפיהם באי הבנה. כבר התלוננתי כאן בעבר (אולי בתגובות, לא מוצא את הפוסט) על המינוס, וקיבלתי סיפורים על מינוסים גדולים פי כמה וכמה וכד'. אותי זה בכל זאת מלחיץ. [כאן היה במקור הסבר ארוך על כמה אני עני ומרושש. הוא ירד. תצטרכו לסמוך עליי בקשר לזה].
השלב הראשון יהיה קיצוץ בהוצאות - מה שאומר שאני לא אלך כנראה לאף אחד מהאירועים שכתבתי עליהם בפוסט הקודם-הקודם. השלב הבא יהיה למצוא עבודה מזדמנת, למרות שלא ברור לי מה אדם חסר כישורים לחלוטין כמוני יכול לעשות, ועוד שישלמו לו כסף על זה (כלומר, חוץ מבמקום העבודה הנוכחי שלי, האוניברסיטה). לא יהיה שלב שלישי, כי אני לא יפה מספיק בשביל זנות.
אמרו את זה קודם, לפני: אני שכבת העוני.
ומלבד זאת, יש להפסיק את עליית מחירי החומוס בתל אביב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
