|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
תהלוכת אחד במאי כ-20 ארגונים חברתיים, ארגוני עובדים, סטודנטים, נוער וזכויות אדם מתכננים את תהלוכת אחד במאי שתיערך מחר, יום שישי בתל אביב:
תהלוכת אחד במאי
בשכונות מתאחדים כל הדרך מול הבנק
מתכנסים ביום ששי ה 2.5- בשעה 14:00 בגינת דרויאנוב וצועדים/ות אל עבר מגדלי
הבנקים ומשרדי חברות כח האדם ברוטשילד שם נקיים עצרת מחאה.
אנחנו קוראים/ות: כסף לשכונות, די לכל האפליות! לשמירה על רמת החיים למול עליית המחירים! חינוך חינם לכולם! שכר שווה לנוער! השכלה דמוקרטית שוויונית ונגישה! לסולידריות בינלאומית של מעמד העובדים/ות! מזרחים, אשכנזים, נשים, גברים, ערבים, יהודים, כולנו מנוצלים/ות! לשמירה אמיתית על זכויות עובדי הקבלן! לא תונו ולא תלחצו את הגר, המהגר והפליט! בריאות וסביבה לפני רווחים להון! לעיריה של כולם - לא למען כרישי הנדל"ן! לשוויון מלא של האישה בשכר, בהזדמנויות התעסוקה ובכל תחומי החיים!
בתגובה לפוסט הקודם קודאק כתב:
| |
אין לי גרוש לפעמים אני יכול להיות כ"כ מעופף ושאנן בתחום אחד, מאוד חשוב, אבל להפגין פדנטיות ואובססיביות לדברים שוליים ביותר (זה גם קשור לזיכרון הסלקטיבי שלי, שגורם לכך שאני זוכר ציטוטים מסדרות שראיתי פעם אחת בלילה בשנות ה-80 אבל לא, למשל, את יום ההולדת של אמא שלי). לפני כמה זמן הקדשתי זמן לא רב לדון בשאלה הרת הגורל, האם זה יהיה משתלם לחדש את המנוי שלי לאגודת המד"ב והפנטזיה, בהתחשב בהנחות שאני אקבל בכניסה לאירועים בכנס הקרוב. השאלה כמה כסף יש לי בבנק, אם יש לי, בכלל לא עלתה על דעתי. אתמול כשמשכתי כסף מהחור בקיר - בדקתי. טוב שעמדו מאחורי אנשים בתור, כי הם עצרו את הנפילה שלי כשהתעלפתי. כשהתעוררתי עשיתי חישוב מהיר ומצאתי ש, אם לקחת בחשבון את ההוצאות ה"גדולות" שאני חייב לשלם בחודש-חודשיים הקרובים (שכר דירה, פסיכולוג, חשבונות וכד'), מול ההכנסות הצפויות, יוצא שאני בדרך לחרוג לפחות ב-1000 שקל מעבר למסגרת האשראי שלי, וזה לפני שלקחנו בחשבון הוצאות על דברים טריויאליים כמו... אוכל. חלק מהקוראים (על מי אני עובד - שניהם) מגחכים עכשיו או מושכים בכתפיהם באי הבנה. כבר התלוננתי כאן בעבר (אולי בתגובות, לא מוצא את הפוסט) על המינוס, וקיבלתי סיפורים על מינוסים גדולים פי כמה וכמה וכד'. אותי זה בכל זאת מלחיץ. [כאן היה במקור הסבר ארוך על כמה אני עני ומרושש. הוא ירד. תצטרכו לסמוך עליי בקשר לזה]. השלב הראשון יהיה קיצוץ בהוצאות - מה שאומר שאני לא אלך כנראה לאף אחד מהאירועים שכתבתי עליהם בפוסט הקודם-הקודם. השלב הבא יהיה למצוא עבודה מזדמנת, למרות שלא ברור לי מה אדם חסר כישורים לחלוטין כמוני יכול לעשות, ועוד שישלמו לו כסף על זה (כלומר, חוץ מבמקום העבודה הנוכחי שלי, האוניברסיטה). לא יהיה שלב שלישי, כי אני לא יפה מספיק בשביל זנות. אמרו את זה קודם, לפני: אני שכבת העוני.
ומלבד זאת, יש להפסיק את עליית מחירי החומוס בתל אביב.
| |
אדרבא, לפנות את שדרות הממשלה צריכה לשלוח כבר השבוע מכתב לכל תושבי שדרות וישובי עוטף עזה בזו הלשון:
אזרח/ית יקר/ה, ממשלת ישראל החליטה בזאת להפסיק להתחמק מאחריות ולקבל על עצמה את הטיפול במצוקה הנגרמת לכם מזה שנים בשל תופעת הרקטות המשוגרות מרצועת עזה. כידוע לך, קיימות רק שתי אפשרויות אמיתיות אשר יביאו להקלת הסיטואציה בה אתם נמצאים. האחת, למגן את כל הבתים הפרטיים והמבנים הציבוריים בעירכם/ישובכם. השנייה, להתחיל בתהליך של משא ומתן עם ההנהגה הנבחרת הפלסטינית, אשר תביא להסכם להפסקת אש בטווח הקצר, ואולי להסכם שלום וסוף לאלימות ולשפיכות הדמים ההדדית בסופו של דבר. לצער רבים הנוגעים בדבר, האופציה הראשונה אינה אפשרית כלכלית. ממשלת ישראל שמה לה למטרה לנתב את כל העודפים התקציביים ופירות ה"צמיחה" לטובת הקלות מס לעשירונים והאלפיונים העליונים, ואף לקצץ בהשקעות הציבוריות האחרות על מנת לגייס כספים נוספים למטרה זו. כמו כן, אין זו מדיניותה של מדינת ישראל מאז מלחמת ששת הימים להשקיע בפרויקטים לאומיים גדולים ונחוצים בתוך גבולות הקו הירוק, אלא רק במיזמים שנועדו לספח שטחים נוספים מעבר לו, כגון גדר ההפרדה. האופצייה השנייה גם היא אינה עומדת בגדר האפשרי. אין בממשלה הנוכחית, ולא היה באף ממשלה בעשור האחרון, את התעוזה, גדלות הנפש או ראיית העתיד המפוכחת להכיר במציאות ולהתחיל בתהליך כזה. אנו עומדים על זכותנו לקבוע ללא תנאי את זהות שותפינו למו"מ, את עקרונותיהם, הפשרות שהם מוכנים לעשות ואת נוסח ההסכם הסופי. עד שתופיעה הנהגה פלסטינית שתעמוד בתנאים האלה, אין לנו מה לחפש סביב שולחן הדיונים. מה גם שבהחלטות מסוג זה ממשלת ישראל אינה ריבונית על אדמתה, והיא כפופה להוראותיהם מלמעלה של גדולים ושועי עולם, ממש כפי שאתם, נתינים יקרים, כפופים להחלטותינו-אנו. לגבי האפשרות השלישית שלא הוזכרה עד כה, של פעולה צבאית נרחבת או מוגבלת, ממוקדת או ממושכת, קרקעית או אווירית וכד', הרי ברור שאין בידה לעשות דבר כדי להקל על מצבכם. צעד שכזה יכול רק להשביע באופן רגעי את יצר הנקמה ותאוות הדם של ישראלים רבים, וכמובן לייצר כמויות אדירות של הרס, שכול ותסכול, שישמשו הדלק ומוטיבציה להמשך ירי הרקטות (האמור לעיל לא ימנע מאיתנו, כמובן, לערוך פעילות כזו בדיוק בזמן הקרוב). אם כך, ומכיוון שכאמור החלטנו להפסיק להתנער מאחריות לגורלכם, אין לנו ברירה אלא להתחיל בפינוי מרצון של ישובכם בהקדם האפשרי. הפינוי יעשה בדרך הזו: כל משפחה או יחיד אשר יביע נכונות לעזור את ישובי קו העימות, יוכל לפנות למנהלת המיוחדת אשר תוקם באופן מיידי באזור, ושתהיה כפופה ל- וממומנת ע"י הסוכנות היהודית (בתוקף תפקידה כמצילה של יהודים בסכנה ברחבי העולם). המינהלת תעניק סיוע לוגיסטי ותמיכה נפשית, ותממן את כל העלויות הכרוכות במעבר הדירה לישוב חדש. המינהלת תשכור מהעוזבים את ביתם בישובי העימות, על פי שווי הנכס לפני ינואר 2001, ותעביר להם את הסכום לחשבונם הפרטי, לצורך שכירת דירה/בית זהה בישוב אחר, בנגב או בגליל. מאמצים עילאיים יעשו כדי לאתר דירות ובתים סמוכים זה לזה כדי שתוכלו לשמור על מרקם חייכם הקהילתיים וכדי לא לנתק אתכם משכנים ומכרים. בכל מקרה, תשלים המנהלת מתקציבה את ההפרש בין דמי השכירות של הבית הישן לחדש, אם יהיה כזה. כמו כן, משרד הקליטה יעניק לעוזבים את כל הזכויות הניתנות לעולים חדשים כדי להקל על תקופת המעבר, סיוע במציאת עבודה (אך פטור הומניטרי מהשתתפות בתוכנית ויסקונסין), זכאות לדמי אבטלה וכד'. כל עוזב יהיה זכאי לעזרה דומה כאשר יחליט כי המצב בטוח והוא מעוניין לחזור לביתו.
אזרחים יקרים, אין כל בושה בהצלת חייכם. כידוע לכם, גם במלחמת העצמאות פונו ישובים באזורכם-ממש מכל הילדים והנשים שבהם, והגברים שנשארו היו אך ורק הלוחמים. אין צורך שתמשיכו להקריב את חייכם וחיי ילדיכם על מזבח סרבנות השלום שלנו. לסיום, אם אתם חוששים כי המראה של בתיכם הנטושים יעורר עליזות, שמחה או תחושת נצחון בקרב משגרי הקסאמים, הסירו דאגה מלבכם. ישנן כבר 120 משפחות שאנו מתכוונים לשכן בהקדם האפשרי בבתים הלא-ממוגנים שיתפנו. בכבוד רב ובברכה, אהוד אולמרט, ראש הממשלה המשנה למלך ג'ורג' השני
| |
דפים:
|