|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אין לי גרוש
לפעמים אני יכול להיות כ"כ מעופף ושאנן בתחום אחד, מאוד חשוב, אבל להפגין פדנטיות ואובססיביות לדברים שוליים ביותר (זה גם קשור לזיכרון הסלקטיבי שלי, שגורם לכך שאני זוכר ציטוטים מסדרות שראיתי פעם אחת בלילה בשנות ה-80 אבל לא, למשל, את יום ההולדת של אמא שלי).
לפני כמה זמן הקדשתי זמן לא רב לדון בשאלה הרת הגורל, האם זה יהיה משתלם לחדש את המנוי שלי לאגודת המד"ב והפנטזיה, בהתחשב בהנחות שאני אקבל בכניסה לאירועים בכנס הקרוב. השאלה כמה כסף יש לי בבנק, אם יש לי, בכלל לא עלתה על דעתי. אתמול כשמשכתי כסף מהחור בקיר - בדקתי. טוב שעמדו מאחורי אנשים בתור, כי הם עצרו את הנפילה שלי כשהתעלפתי.
כשהתעוררתי עשיתי חישוב מהיר ומצאתי ש, אם לקחת בחשבון את ההוצאות ה"גדולות" שאני חייב לשלם בחודש-חודשיים הקרובים (שכר דירה, פסיכולוג, חשבונות וכד'), מול ההכנסות הצפויות, יוצא שאני בדרך לחרוג לפחות ב-1000 שקל מעבר למסגרת האשראי שלי, וזה לפני שלקחנו בחשבון הוצאות על דברים טריויאליים כמו... אוכל.
חלק מהקוראים (על מי אני עובד - שניהם) מגחכים עכשיו או מושכים בכתפיהם באי הבנה. כבר התלוננתי כאן בעבר (אולי בתגובות, לא מוצא את הפוסט) על המינוס, וקיבלתי סיפורים על מינוסים גדולים פי כמה וכמה וכד'. אותי זה בכל זאת מלחיץ. [כאן היה במקור הסבר ארוך על כמה אני עני ומרושש. הוא ירד. תצטרכו לסמוך עליי בקשר לזה].
השלב הראשון יהיה קיצוץ בהוצאות - מה שאומר שאני לא אלך כנראה לאף אחד מהאירועים שכתבתי עליהם בפוסט הקודם-הקודם. השלב הבא יהיה למצוא עבודה מזדמנת, למרות שלא ברור לי מה אדם חסר כישורים לחלוטין כמוני יכול לעשות, ועוד שישלמו לו כסף על זה (כלומר, חוץ מבמקום העבודה הנוכחי שלי, האוניברסיטה). לא יהיה שלב שלישי, כי אני לא יפה מספיק בשביל זנות.
אמרו את זה קודם, לפני: אני שכבת העוני.
ומלבד זאת, יש להפסיק את עליית מחירי החומוס בתל אביב.
| |
ואלה שמות
למה קראתי לעצמי "אין לי מודם"?
"אין לי מודם" זו בדיחה שהתחילה ב-BBS של IOL (כן, לפני יותר מ-10 שנים). נגיד שמישהו היה אומר בצ’ט למישהו "אז תדפיס את זה..." והשני היה עונה לו "אבל אין לי מדפסת." או שמישהו היה אומר "אין לי רמקולים" ומישהו אחר היה מוסיף "גם לי אין" וכו’. (זה היה לפני יותר מ-10 שנים, כזכור).
היה בחור בשם ארז שהיה מיד כותב "לי אין מודם". או "אין לי מקלדת" או "אין לי מחשב." שזה מצחיק (אותי, ורק אותי) כי הוא מצ’וטט איתנו ביואל, איך אין לו וגו’? [הייתם צריכים להיות שם כנראה].
בדיוק נזכרתי בזה כשפתחתי את הבלוג והייתי צריך לבחור שם משתמש. וזה *עדיין* מצחיק אותי.
למה קוראים לבלוג "כעת ניתן לכבות את המחשב"?
לפני שפתחתי בלוג, חשבתי לעשות אתר נוסטלגיה לשנות ה-90.
ברוח הדברים, האתר/בלוג היה אמור להיות מעוצב בסגנון מערכת ההפעלה הידועה חלונות 95. אי אז המחשבים עדין לא הגיעו לרמת ההתפתחות הטכנית-תודעתית שאיפשרה להם לכבות את עצמם. אם לחצת "כיבוי", המחשב היה נכנס לטראנס עמוק, משמיע קולות מוזרים, ולאחר 2-3 דקות (לפעמים יותר, לפעמים לעולם לא) היה מופיע מסך בו כתוב "כעת ניתן לכבות את המחשב" בפונט כתום (ואז היה צריך ממש ללחוץ על כתפור ההפעלה/כיבוי!)
בסוף כל מה שנשאר מהרעיון המקורי זה רק השם של הבלוג, והאימאג' של מסך עם הכיתוב הנ"ל (רק מאוחר יותר הוספתי את הכותרות לרשימות בצורת הודעות שגיאה).
זה כמובן גם מתקשר לאכזבה כללית מהטכנולוגיה המודרנית ומה שיש לה להציע לנו.
מתי הזמן הטוב ביותר לכבות את המחשב?
עכשיו.
כאן אין מה לראות. תמשיכו הלאה.
במקום זה, אולי תקראו ספר. הרבה זמן לא ביקרתם את ההורים. צאו החוצה לטיול. מה עם ספורט? תשאפו קצת אוויר צח. תימצאו מישהו נחמד ותזדיינו איתו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
