


נראה לי שהבנתי מה עבר עליי עד עכשיו. אני בסך הכל משתנה. מתבגרת. לגיטימי :)
הגעתי להרבה תובנות ומסקנות.
שעמם לי מאוד הערב אז התחלתי לקרוא כמה בלוגים. עד עכשיו הייתי בטוחה שרוב הבלוגרים שטחיים, רדודים, פקאצות. טעיתי.
קראתי אפילו בלוגים של ילדות בנות 14. מדהים עד כמה המחשבים שלנו דומות.
אני לא יודעת אם זה המחשבות שלי שילדותיות לגילי או ששלהן בוגרות.
בכל אופן, הזדהתי, קבלתי הרבה נקודות למחשבה... הבנתי שאני לא מרוצה מעצמי. הבנתי שאני ילדה קטנה ומפגרת.
זה לא שינוי שאני עושה בשביל אף אחד, זה שינוי שאני עושה כי הגיע הזמן, כי צריך. כמו שכתבתי בפוסט הקודם "כל דבר בעיתו" - הגיעה העת :)
מין תחושת אופוריה אופפת אותי בימים האחרונים, מין תחושה של שלווה, של נחת. באמת שאני לא יודעת מאיפה זה הגיע.
לפעמים אני תוהה - אולי זאת בעצם סתם אדישות?
שינויים לזמן הקרוב:
לשכוח ממנו - סופית!
למצוא "הוא" חדש...
לשנות את החדר - איך קוראים לזה? פאנג שואי?
סדר - פיזי, נפשי.
HAVE A GREAT WEEK MY DEARS...
