יש לי את הבלוג הזה 4 שנים בערך.. נראלי.. לא זוכרת... עברתי קצת על הארכיון וגיליתי ש...
הייתי פאקינג ילדה מפגרת!!!!

כאילו, מכירים את זה שאתם קוראים דברים שכתבם או אמרתם פעם פעם לפני שנים ואתם מרגישים מזה מפגרים על זה שאמרתם דברים כאלה...
כאילו פאק! איזה ילדה צומי ומעצבנת הייתי.
איזה מזל שאני כבר לא כזאת D:
....
או שכן?
בכל אופן, למרות שאני ממש מתפדחת מכל אותן שטויות אני לא הולכת למחוק שם כלום, ולמרות שהבלוג הזה כבר לא כל כך דיסקרטי ויש להרבה אנשים גישה אליו ואנשים אשכרה יכולים לגלות מי אני, קשה לי מדי למחוק אותו ולהעלים את כל הזכרונות האלה...
אחרי הכל, הבלוג הזה אשכרה ליווה אותי בתקופות הכי דומיננטיות בחיים שלי, ולקרוא בו עכשיו עורר בי כל כך הרבה נוסטלגיות שבא לי לבכות... :O
החלטתי שאני אנצל את המצב הזה שדברים קצת מסתדרים לי בחיים (באמת שמשהו משחק בי שם למעלה...) ואני אעשה קישתא לפאסימיות והאימואיות ואחזור לשגעונות של פעם :)

סך הכל, אני צריכה להשלים עם זה שלפעמים דברים טובים קורים לא רק בשביל להכין אותי לדבר הרע שיבוא אחר כך... אולי דברים טובים באמת קורים לפעמים סתם ככה...
זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.... חרשתי על המשפט הזה בשבוע האחרון, אבל מילא :)
PEACE & LOVE EVERYBODY!
KEEP THE GOOD WAY :)
עובדת על פוסתמונות מכל הזמנים...
