אז ככה...
הפוסט הזה מוקדש כולו לתגובה שקיבלתי מאורטל, והוא בא להבהיר כמה דברים.
בהתחלה, מאיפה שהתחלתי את הסיפור הייתי במצב רע. לא רע של "סתם תקופת התבגרות" או של איזה "חנון" ממש לא, אלא הייתי מבולבל עם עצמי בכל דבר על כל דבר ולא הייתה לי נקודה אחת שיכולתי לנוח עליה ולהיות שלם איתה. כמו שכבר נאמר לא הייה לי ממש ביטחון עצמי בשמים וגם היום הוא אפילו לא קרוב לזה, אני רק אמרתי שהוא עלה אבל עדיין לדעתי בקושי נמצא באזור המינימאלי.
אז שפתאום קרה המהפך הזה, אי אפשר לתאר איך הרגשתי... וזה לא מהפך באמת כזה כמו שרשמתי, פשוט קצת הקצנתי את הדברים כי באמת הערכתי כל דבר הכי קטן שקיבלתי. הדברים האלה שקיבלתי ושקרו לי הם לדעתי, דברים שגרתיים שאמורים להיות לנער ממוצע בגילי (רק שתבינו ממה כל כך התלהבתי) ואחרי שזה קרה הרגשתי מלך העולם בפסגה של הפסגה.
אבל... כמו ילד קטן שמקבל מתנה בהתחלה ומתלהב ממנה, ככה הייתי, ולמרות שהייתי בטוח שזהו, הכול טוב מעכשיו, הסתבר שלא... עדיין נשארה לי התחושה הזאת שאין לי מושג מה היא, אבל מעיין הרגשה של משהו אבוד, חוסר נוחות עם עצמי תחושה שבעיקרון ע"פ כל מה שאירע עד עכשיו ומה שיש לי, לא אמורה להיות ובגלל זה אני מרגיש עוד יותר גרוע. כי לחשוב שאמור להיות לי טוב עכשיו והמצב שלי די טוב עכשיו, ובכל זאת אני מרגיש רע, זה אוכל אותי.
זה לא משהו חדש התחושה של האובדן או נקרא לזה תחושת פספוס היא תמיד הייתה שם, אבל הייתי בטוח שכאשר יתרחש "המהפך" הזה זה יעבור.
זה נכון שהשתנתי אבל לא עד כדי כך, אני משתדל מאוד לזכור מי אני ואיך הייתי לפני המצב הנוכחי. המצב שלי השתפר אבל הכול יחסי, אז נכון שאני יוצא מבלה, שותה, בנות וכו' אבל לרוב זאת סוג של מסכה, סוג של עזר לשכוח. כי שאני עושה את הדברים האלה אני לא מתעסק בחיפוש עצמי והסתבכויות, לפעמים אתה רק רוצה להנות וזהו. כל הביטחון הזה שדובר עליו בתגובה, הלוואי והוא באמת הייה קיים ברמה הזאת, עצם זה שהבנת את זה ככה זה בגלל, כמו שאמרתי, העצמתי את החוויה , אבל בתכלס חסר לי עוד "קצת" בשביל להגיע למצב הזה ולא שאני לא רוצה, אני כן, אבל כמו שנאמר בתגובה וכמו שאמר אריה זקן בשם מופסה (זכור מי אתה), אני רוצה להגיע למצב הזה בלי לשכוח את עצמי ולא לתת לזה להשפיע עלי יותר מידי.
לכותבת התגובה-אורטל:
תראי אם את גם כותבת בלוג, בטח תביני שכאשר אתה עובר חוויה ומנסה לספר אותה לעולם בלי שיכירו אותך כמו שצריך לפני כן, זה די קשה. בקיצור יש צד נכון בדברים שלך, אבל חשוב לי לומר לך שהרושם שקיבלת מהפוסט הקודם הייה בחלקו מוטעה כלומר, באמת מצבי השתפר מאוד ביחס להתחלה וכן, אני נהנה מזה ורוצה שהוא ימשיך באותו כיוון, אבל אני חושב שאני עדיין רחוק משינוי משמעותי, זאת אומרת נכון, אני כן יוצא מבלה וכאלה אבל הצד השני זה שמחפש את עצמו עדיין שם (לטוב ולרע- יותר לרע), צריך להבין שלפעמים נמאס לך לחפש כל הזמן כי אתה רוצה לחיות קצת, במקום לחשוב ולחשוב והיציאות, בנות, חברים וכל אלה הם הפסקות ורגיעה מהמצב הסטנדרטי.
אני מקווה שאחרי כל המילים האלה הצלחתי להסביר משהו, לכל מי שהתעניין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
