אתמול חזרתי מטיול שנתי.
היה נחמד לצאת קצת, להתנתק מהכל, בלי טלפון, טלוויזיה ומחשב. רק אני, הטבע וחברים הכי טובים שלי.
למרות שקרעו אותנו במסלולים וישנתי מעט בכל לילה, אני מרגישה כאילו חזרתי "נקייה", שכחתי מכל מה שהיה לפני.
היה גם נחמד לצאת לטיול בלי כל החטיפים והשטויות, היה לי יותר קל ללכת בהשוואה לטיול שהיה לפני 3 חודשים בערך.
יצא לי לחשוב הרבה על כל מני דברים, באוטובוס או לפני השינה.
הבנתי מי האנשים שיעזבו אותך ברגעים הכי קשים שלך ומי הבודדים ה"אמיתיים" שיהיו לצידך ויהי מה.
הכרתי כמה אנשים מהשכבה והכיתה שלא הייתי מודעת לטוב שבהם, יצא לי לדבר עם חלקם על העודף משקל שלי,
לשפוך את הלב.
חשבתי על זה שאני צריכה לנצל את השנה וקצת שבאות עד תום, כי אחרי שאסיים ללמוד זה כבר לא יהיה אותו דבר.
זה קצת מלחיץ אותי, אני מפחדת שאני אתנתק מחברים טובים שהקשר העיקרי איתם הוא רק בביה"ס.
לדעת שעוד שנה כבר אצא לחיים אחרים, אסיים את השגרה שהתרגלתי אליה כבר במשך 11 שנה.
עברו חודש ויומיים מאז שהתחלתי וכבר ירדתי 6 קילו =] אני מאושרת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
unlimited.