טוב..
חופש גדול...
ייאיי..
התקופה הטובה...
טוב נכון החופש התחיל ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש אבל ממש חרא...
זה לאט לאט משתנה..
קוראים דברים טובים..
לי פחות... אבל לפחות החברות שמחות!!!!!!
וגם אני.. מסיבות דומות!!! =]
למרות שאני מרגישה שאני עדיין נאת כמו גוש.. אבל גוש חרא כזה גדול כזה..
אני בסדר...
יש אנשים יותר מסכנים.. יש אנשים יותר מכוערים.... אבל זה לא ממש משנה..
כולנו נמות אותו הדבר.. מכוער או יפה.. שמן או רזה.. בן או בת.. לבן או כושי.. כולם הופכים לאותו עפר בדיוק..!!!!
וזה לא משנה לי אם אני ימות עכשיו או עד 50 שנה.. אני יהיה אותו עפר.. בדיוק אותו עפר..
של ילדה או אישה.. מוזרה באותה מידה... בודדה באותה מידה.. ומפגרת באותה מידה...
ולא צריך להילחץ מהמוות... הוא תמיד שם.. עורב.. מסתכל.. ומחכה...
ולא גורל או איזה אל שלא קיים יחליט אם אתה תמות עכשיו או עוד מעט.. זה אתה ורק אתה!!!!!!!
וזה לא ממש משנה לי....
אני חיה.... עד שאני ימות!!!!!!!!
PEACE OUT
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
