מצאתי לי עץ בדרכי..

ענפיו רעדו מקור וחוסר אהבה.

גבעולו היה צמא למים כילד שצמא לחיבוק.

סביבתו היתה שופעת ירוק והוא עירום וחסר עלים.

יום אחד הגיע ציפור וישבה על אחד הענפים לכמה שעות וברחה לה. 

ויום למחרת הגיע שוב והביאה איתה אהבה, 

הכינו יחדיו היא וציפורה את קינם,

ובו ילדו את גוזלם 

האהבה פרחה וגדלה הרחיבה אופקים ודורות.

הבין העץ שהוא הינון עץ בודד ואינו רוצה לחיות כחלק מזה.

התנער העץ וגירש משם את משפחת הציפורים המורחבת,

ונישאר הוא לבדו שוב כפי שאהב וידע..

ההיתי רוצה להיות לפעמים עץ

בודדה

ללא אף עלה שיגן עלי

ללא אנשים שישבו איתי ויבנו איתי משפחה כי זה מה שצריך או זה מה שכתוב בספרים 

ההיתי רוצה שתשים לב שאני פה 

ושאתה אינך עץ בודד 

אני פה כשתרצה בי 

זה סיפור על ילד חסר אהבה שנולד בלי כלום בחזהו

לא ידע לאהוב 

לא ידע לבקש

היה זקוק לחיבוק אוהב כמו צמא למים 

היה מוציא את כאביו על בחורות חסרות מזל

אך כשהיה מקבל חם או מגע אנושים מייד היה בורח

ומגן על עצמו מפני הפגע 

אדם זה הוא האדם שאני אוהבת 

הוא יושב לו כעת במסיבת טבע בבער שבע ואני פה....

בודדה...

כעץ....