זה השבוע השלישי שלי בארץ ולאט לאט מתפתחת לי כאן שיגרה קטנה.

שונה מזו שעזבתי.

לאט לאט הרגעים שאני חושבת על האקס הולכים ונעלמים, וכשהם כן עולים, זה בקטנה, לא משהו שגורם לי לבכות או להתגעגע.

כשאני מתגעגעת, זה לא אליו, זה לביחד.

והלוואי שבקרוב יהיה לי ביחד חדש וטוב יותר.

כמה כיף להתחיל לראות תוצאות של סטודיו סי, בהחלט אחת ההחלטות הטובות של המאה.

אני לא שמנה, ואני לא מתיימרת להיות בחורה עם הערכה עצמית נמוכה, אבל חיטוב ועיצוב זה בדיוק מה שחסר לי.

עושה לי טוב הלבד הזה. והיה לי שבוע נהדר.

היום נפגשתי עם המורה של הפסיכומטרי ומחר אני שמה את המילים בצד, ומתחילה ללמוד קצת מתמטיקה, איזה כיף.

המורה שאל אותי היום, מה אני רוצה ללמוד, ופתאום הבנתי שמאז שחזרתי פתאום הכל שונה.

מהתשובה הקבועה והבטוחה של "משפטים או יחסים בינלאומיים", אני פתאום שוקלת תארים שאולי יש להם פחות שימוש, אבל הרבה יותר עניין בשבילי, ספרות, אנתרופלוגיה ודומיהם.

אני אוהבת לגלות מה עושה לי טוב, רק אחרי כמעט חודש פרודה רשמית, ושישה חודשים לבד בפועל, אני כבר מה זה מוכנה ללישון שוב בכפיות ולשלוח אסאמאסים באמצע הלילה.

השאלה היא, אחרי כמעט שלוש שנים בקשר, בשנים שהכי אמורים להכיר את ה"סצנה", איפה מתחילים?