אני לא מסוגלת יותר . הם באמת לא מבינים אותי או שהם סתם עושים את עצמם ? אני מרגישה כאילו הם באמת לא רוצים שיהיה לי טוב , הם לא מבינים , לא מבינים שומדבר .. הם לא מבינים שלא משנה מה , גם אם הם ימשכו אותי בשיערות אני לא אלך לשמה ..
ושכנה שלי מכיתה ט' מנופי גולן אמרה לי לא לפתח ציפיות כי יש סיכוי גדול שאני לא אוכל ללכת לבית ירח ואני יצטרך ללמוד בנופי גולן בסוף .
אני לא הולכת לשמה , פשוט לא . ולא מעניין אותי שכל המושב שלנו הולך לנופי גולן , אני לא הולכת לשמה .
והיום , ה15.2.09 , נפתח רשמית הריב עם ההורים שלי . הם עוד לא יודעים את זה , אבל זה עומד להיות חתיכת ריב . הריב . אני מוכנה ללכת רחוק בשביל זה , והם עוד יראו עד כמה ..
והכי מעצבן ? אמא שלי כל המזן עושה השוואות . חייבת להשוות תמיייד , וזה כל כך מעצבן . כאילו מה , אני לא מספיקה לך ? אני לא מספיק טובה ? רוצה משהו יותר טוב לכי תמצאי לך בת אחרת .
כבר לא אכפת לי , יכאב להם הם יסתכלו על הבת שלהם שלא מדברת איתם ויגידו "מה עשינו" ואז אני יחשוב , 'מגיע להם , ככה הם חשבו עליי ככה הם לא שמו על הדעות והרגשות שלי ככה לא היה להם אכפת ממש שיש לי לומר ועכשיו זה מתנקם בהם'
אבל בתכלס , הריב יתחיל רשמית מחר . אני ישנה אצל תמרי מחר ואני לא מתכוונת להתקשר אליהם או משהו כזה , והנרתיק של הגיטרה אמור להגיע מחר , הוא יגיע (כן אני מנצלת אותם אבל ממש לא אכפת לי) ואז אני יתחיל בריב . לא ריב , מלחמה .
זה יהיה קשה אני יודעת , אבל אני ככ כועסת ..
וזה לא רק מעכשיו ככה , כבר שבוע שלם כל ההתנהגות שלהם מעלה לי תפיוזים אמא שלי כל כך מעצבנת אותי .. אני לא מבינה , כשלה היה קשה והיא רצתה לעבור מכאן הייתה לנו שיחה ככ עמוקה כי לה היה רע ואני רציתי להקל עליה , ועכשיו כשאני אומרת לה "אמא אני יודעת שיהיה לי רע שמה" היא לא שמה עליי . זה פשוט מעליב .
ויש לי כוח רצון . ועם הכוח רצון הזה אני אגיע לבית ירח , אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה .
מלחמה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Amit .