בלי לומר מילה .

כבר מזמן לא הרגשתי כל כך רע כמו שהרגשתי אתמול .

כל מה שרציתי זה להיות לבד , חברות שלי כבר שמו לב שמשהו קורה לי .

ותמרי חזרה .

כל כך התגעגעתי אליה ..

אבל לא היה לי נעים וליפול עליה עם הצרות שלי ..

אז היה איזה קטע שישבתי איתה על השולחן והיא הסתכלה עליי ,

ואז היא שאלה אותי "מה קרה ?" אמרתי לה שלא קרה כלום למרות שידעתי שזה לא יעזור ,

והיא שוב פעם שאלה ..

ואז היינו צריכים להיכנס לכיתה .

הרגשתי כל כך רע , באמת ,

הייתה לי הרגשה מוזרה כזאת וממש ממש רציתי להיות לבד .

יצאתי החוצה באמצע השיעור ,

לקחתי נשימה עמוקה ..

ואז ראיתי שיש ילדים בחוץ ושוב פעם ,

זאת לא אני .

תמרי העבירה לי פתק :

"עמיתי , כמו שחכמינו ההיפופוטמים אמרו (בדיחה פרטית) , העיניים לא משקרות . מה קרה ? "

אמרתי לה שזה לא כזה חשוב ולא משהו דרמתי מידי , ושאני אדבר איתה אחר כך .

לא הספקנו לדבר כי זה היה שעה אחרונה .

היה לי כיף לדעת שהיא רואה ואכפת לה .

היה לי פשוט חרא יום ,

כל כך כאב לי, בכל הגוף ..

חשבתי כל הזמן למה המצב כזה ולא אחר ..

רציתי להיעלם , רציתי לא ללכת לבצפר יותר אף פעם .

אתמול נגמרו לי הכוחות לגמרי ..

היה לי ממש קשה כאילוו ..

וגם נעם אמרה שהיא רואה שקורה לי משהו והיא שאלה מה ..

גם לה לא אמרתי ..

לא יודעת למהה ..

אני יודעת שאם הייתי מתבודדת זה לא היה נגמר טוב ,

כי אז שון או מישהי אחרת הייתה באה ושואלת "עמיתי ! למה את לבד ? קרה משהו ? את בסדר ? "

ומה הייתי יכולה לומר ?

הכל מצויין למה את שואלת ?

אבל זה לא יהיה נכון !!

בגלל זה לא הלכתי להתבודד מהתחלה ..

למרות שממש ממש רציתי ..

אז ישבתי על השולחן , כרגיל , וניסיתי להעמיד פנים כאילו אני בסדר ..

ותמרי שמה לב ..

33>

זה הכל עומר .

הכל .

אני פשוט יודעת את זה .

אני הרבה יותר אוהבת אותו ממש שאהבתי אותו שנה שעברה .

ועדיין כואב לי ,

כל כךך ..

במחנה היה לי ממש כיף איתו ,

ועכשיו קיבלתי כזה בום של "לא הוא לא אוהב אותי תעזבי אותו טיפשה !" ..

וזה היה חזק מידי .

אני רוצה להתנתק .

להרגיע קצת .

זה יותר מידי ,

יותר ממה שאפשר .

אני רוצה להיות קצת עם עצמי ..

להפסיק לחשוב על עומר כי זה סתם כואב ,

באמת שסתם ..

ולא משנה כמה עוד שנירים יבואו ,

אני עדיין אוהבת את עומר .

כל כך .

אני רוצה להיות לבד ,

פשוט לבד .

למרות שלכולם יש כוונה טובה .

אני רוצה לשכוח מהכל ..

היום נשארתי בבית ,

כי אתמול אחרי בצפר הלכנו למרכז קנדה וחזרנו מאוחר ,

ובבוקר קצת "לא הרגשתי טוב" אז נשארתי בבית ..

כל כך הייתי צריכה את זה ..

אחרי הכאבי ראש שהיו לי אתמול בשעתיים אחרונות ,

הגעתי למסכנה שאני לא יכולה שאנשים יראו אותי ככה .

זה באמת עזר לי .

למרות שזה עדיין כואב ..

נקווה שמחר יהיה יותר טוב .

מחר נראלי אני יהיה בפסנתר כל היום למה מזה אין לי כוח אנשים ,

אין לי כח לראות את עומר ולהיזכר כל פעם מחדש שהוא פאקינג לא אוהב אותי ,

ושיש לי עוד מלא דברים שאני צריכה לשאול ..

אין לי כוח .

רוצה לברוח .

נשברתי .

רוצה חופש ,

לחקת נשימה עמוקה ולנוח .

כי זה כבר יותר מידי בשבילי .

פשוט יותר מידי .

נקווה שמחר יהיה יותר טוב ..

3/>