לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לראות, לגעת, להבין



Avatarכינוי: 

בת: 31

ICQ: 274004495 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

6/2009

היום השלישי


13.3.09- המסע אל יער המוות,אל טרבלינקה

 

יום שישי הגיע..השכמה מוקדמת,מוקדמת מדי,5 בבוקר. השמש עוד לא התעוררה בעצמה ואת השקט פילח הצליל של השעון המעורר.ושוב,קמים,בלי רצון מיוחד. ארוחת בוקר מוכרת שכבר עושה חלחלה בכל הגוף. כל הקבוצה יוצאת החוצה והולכת ברחוב לעבר האומשגפלץ.פעם ראשונה שבאמת פגשנו אנשים (חוץ מהנהג שלנו).אנחנו מגיעים לאומשלגפלץ,כיכר השילוחים.משם הובלו היהודים לאיזור החדש במזרח פולין,לטרבלינקה,משם אף אחד לא חזר.אנחנו יושבים שם,קבוצות קבוצות,שומעים סיפוקים מצמררי שיער על האקציות שנעשו בדיוק במקום שבו אנחנו יושבים ואני חייבת לציין שבי עברה חלחלה מסויימת,ממש נבהלתי מהנסיעה לטרבלינקה למרות שידעתי שאף אחד לא יכול לפגוע בי שם.ובכל זאת כל דקה שישבנו בכיכר גרמה לי לאי נוחות,ישבתי כמו על קוצים ולמרות שהיה רק בסביבות 7-7:30 בבוקר,כבר קיוותי שהיום הזה יגמר.אחרי ישיבה של בערך 20 דקות בכיכר שנמשכו לדעתי כמו שעתיים,הלכנו לכיוון האוטובוסים התכוננו לנסיעה ליער הסלעים-לטרבלינקה.הנסיעה ערכה בערך שלוש שעות.אחרי הנסיעה הזאת הגענו ליער.להפתעתי,השמש זרחה במלוא הדרה והשלג היה נוצץ כמו תכשיט חדש.הסתבר לנו שהגענו קצת מוקדם מדי אז בזמן הקצר שהיה לנו,החלטנו כל המשלחת לשכוח לרגע שאנחנו עומדים להכנס למחנה נורא ונזכרנו שאנחנו עוד ילדים. החלטנו לשחק בשלג,לזרוק כדורי שלג,להשתעשע,לעשות כל דבר שיעלה חיוך על הפנים העייפות שלנו ויוציא צלילי צחוק במקום השומם שבו אנחנו עומדים.אחרי חוויה מהנה קצרה,אמרו לנו לעקוב אחרי המרדריכים לכיוון המחנה.נכנסו למחנה והדבר הראשון שראינו היו עמודי אבן ענקיים ששוכבים על האדמה.מסתבר ששם היו פסי הרכבת שהביאו את היהודים למחנה.בהמשך יש שה של אבנים.גן של אבנים.על כל אבן יש שם של מדינה או של עיר.כל אבן כזאת זועקת את הסיפור של העיר ממנה באו הקורבנות. והיו גם אבנים אילמות,אבנים שמסמלות עיירות קטנות שמהן נמחקו כל היהודים או כל התושבים בכלל ואף אחד לא יכול לספר אי פעם את הסיפור העצוב של אותם האנשים.ושם,באמצע הגן יש אבן מיוחדת,היא לא יפה יותר או גדולה יותר,היא פשוט מוקדשת לאיש אחד ולא לקהילה שלמה. האבן המיוחדת מוקדשת לאיש שהיה מעין מושיע להרבה אנשים קטנים,האבן כמו שבוודאי הבנתם היא של יאנוש קורצ'ק והילדים שלו.

עוד סיבוב בגן,עוד נגיעה באבנים ופתאום שמים לב למשהו מיוחד.כל היער עטוף בשמיכה עבה של שלג טהור ולבן ואילו באיזור המצבות לא רק שלא היה שלג,אלא בצבץ דשא חדש וירוק.אני עד היום לא יודעת ממה זה נגרם אבל זה היה מוזר בצורה מטורפת.ואז הגיע הטקס ליד אנדרטה ענקית שמצד אחד יש אנשים מתים ומצד שני יש את המנורה...היינו בצד של המנורה.ככל שהטקס התקדם,הדמעות זלגו מעיניי.בסוף הטקס כידוע שרנו את התקווה והדמעות פשוט חנקו את הגרון.היה כל כך מרגש לשיר את התקווה במקום כזה שאני לא יכולה לתאר את זה במילים אפילו.

אחרי הטקס הלכנו לכיוון האוטובוסים ומשם בחזרה לוורשה לבית קורצ'ק בכבודו ובעצמו.הינו שם,באולם הגדול,ראינו את הפסל המפורסם בחצר הבית.מבית קורצ'ק נסענו למלון כדי להתכונן לקבלת שבת.התקלחנו,התבשמנו,התנקנו מהיום הקשה וירדנו להדליק נרות שבת.משם הלכנו לבית כנסת.הרחובות בהם הלכנו היו כמעט ריקים.בבית כנסת היה מרגש מאוד.כולם מתפללים כולם שרים ושמחים.יצאנו מבית הכנסת כשאנחנו מלווים במאבטחים ומישהו צעק לנו "הייל היטלר" במוהל יד.זה היה די מפחיד.מבית הכנסת באנו לארוחת שבת שהפלא ופלא היתה טעימה. משם חזרנו לבית המלון והלכנו לישון עייפים אך מרוצים!

נכתב על ידי , 14/6/2009 20:01  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנצ'יק ב-19/6/2009 00:28
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנצ'יק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנצ'יק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)