Wonderful world

אתמול נערכה עצרת לזכר החיילים החטופים שלנו. זה היה אחד הדברים המרגשים שהייתי בהם.

כלהעצרת לא הפסקתי לחשוב על איך שהם עוברים את כל זה בגלל שהם רצו להגן עלינו , זה היה חשוב להם אפילו יותר מהחיים שלהם זה גם דיי מילא אותי בכעס על המישטמתים כאנשים כאלה מסקנים את החיים שלהם בשביל המדינה בישבילם אבל הם לא יכולים להזיז תתחת שלהם ולעשות את מה שהם צריכים. הם כאילו לא קשורים לכל זה מיצידם שהמדינה תלך קבינימט העיקר לא לשרת בצבא. ובינתיים אנשים שכן איכפת להם נמצאים שבי .

אני כולכך מעריכה אותם ובכלל את כל החיילים אני לא יכולה לחכות עד שאני יהיה בצבא (עוד שנתיים בערך...)בכלל אני חושבת על לעשות קבע .

כול כך הרבה אנשים באו לעצרת זה נתן הרגשה טובה שיש אנשים שבאמת איכפת להם. כל השירים שהיו עשו לי צמרמורת ממש הרגשתי שכל אחד מהחיילים האלה היה משפחה בסוף התחלתי לבכות. אני כול כךרוצה שהכול יסתדר שיהיה איזה נס והם יחזרו  הבייתה כבר.

אל תישכחו אותם ולכו לצבא...