Looking For Inspiration

סתם שיר שכתבתי...ללא השקעה מרובה.

שיר עדיין ללא שם

שתיקה רועמת,

מחרישת אוזניים

בוקעת מפיך,

פוערת עיניים.

לחישה אימתנית,

כצרחה משתיקה,

מפלחת אוויר,

בוכה לנשיקה.

לחיבוק, אהבה,

ידיעת האמת.

זה נראה כה רחוק,

אך החשק בולט.

חידוש מיושן,

צבעוני בשחור לבן,

נהג לומר מה על ליבו,

אך נדם כה מזמן...

שלום לכולם!!!

חזרתי אחרי בערך... שנה.

לא יודעת אם חזרתי להרבה זמן, או אם זה באופן אינטנסיבי. למען האמת, פשוט התחשק לי לשנות עיצוב.

 אני אוהבת את זה הרבה יותר, הרבה יותר שמח וססגוני ועדיין סתווי, יחסית לעיצוב הקודם, השחור משחור. בנוסף, את זה עשיתי לגמרי בעצמי ! (טוב, גם את הקודם אבל לא עשיתי הרבה חוץ מלקחת תמונה ולכתוב עליה עקב העדר פוטושופ דאז).

בזמן האחרון יש לי דחף עז לשנות עיצובים. יש לי אין ספור רעיונות לעיצוב. חבל שאין לי גם רעיונות כאלה לכתיבה...

איך התגעגעתי לעלי השלכת, לרוח הסתיו המרעננת, לגשם שמדי פעם שב ורוקד על חלוני...אמנם לעיתים רחוקות מדי, לטעמי לפחות.

הרעש שעלי השלכת עושים כשדורכים עליהם, ושאותו חוויתי שוב אתמול! סוף סוף... ברצינות, המדרכה היה מלאה בעלי שלכת צהבהבים, עד שכמעט אי אפשר היה לראות אותה.

וחזרה לבלוג...

אני לא יודעת מה בדיוק אני אעשה איתו עכשיו. להמשיך את הסיפור? סתם לפרוק רגשות מדי פעם?

לא יודעת. נחיה ונראה.ההשראה לא באה בזמן האחרון.

ועכשיו סוכות הגיע, ואני ואחותי הקטנה כל היום מכינות קישוטים לסוכה שלא תהיה לנו. למרות שהיא משוכנעת שכן, וקצה קשה לי לפוצץ את הבועה שלה. מה לעשות, אין לה נסיון כמו שלי בהבטחות של אבא מכיתה א' לבנות סוכה שנה הבאה.

טוב, אז זהו זה לבינתיים, הלכתי להכין שרשרת לסוכה.

להתראות וחג שמח!