מהי בעצם ביקורת?
ביקורת הינה תגובתו של אדם אחד למעשיו, אמירותיו, התנסויותיו של אדם שני.
כל אחד מאיתנו מנתח את החיים מנקודת ראותו. זו בעצם הדרך היחידה הקיימת. לכל אחד מנגנונים רגשיים שונים, נקודת מבט שונה, ראייה אחרת.
"רשומון". שים כמה אנשים יחד באירוע כלשהו ובקש מהם כעבור שעתיים לספר את אשר חוו.
חזקה עליך שתמצא סיפורים שונים כמספר האנשים שחוו את אותו אירוע.
בכך אין חידוש. כולנו מכירים זאת.
בנוסף, החוויות וההתנסויות שעל כל אחד מאיתנו לעבור שונות.
אולי ברמת הכותרות אנחנו מתמודדים עם אותם קשיים ועם אותם פחדים, אך כאשר אנחנו מנתחים, מבהירים ומפנימים, אנחנו עושים זאת בדרכים שונות.
כולנו נמצאים במקום כלשהו בתהליך ההתפתחות האישית שלנו.
מה שנראה לאחד כפשוט וברור, הוא נקודת הקושי הבלתי פתורה עדיין של השני.
את הדבשת שלי קשה לי לראות. את דבשתו של גמל אחר אני רואה היטב.
כן. אנחנו מופעלים. כן. אנחנו לומדים להבין מדוע הופעלנו.
כן. אנחנו מנסים להתבונן במה שעובר עלינו ממעוף גבוה יותר. מזווית ראיה רחבה יותר.
זאת הלמידה שלנו.
ומה יכול אדם אחר לעשות בכדי לעזור לנו להבין? שוב תלוי בכל אחד ואחד מהלומדים.
כמספר התלמידים ~ מספר המורים. ולהפך.
אישית, שחררתי את הרעיון שרק כאב מקדם אותי בלמידה שלי. היום אני רוצה ללמוד ממקום אחר. אני מנסה להבין מה מפעיל אותי גם כאשר הכאב לא קיים.
אני בוחרת ללמוד מאדם אשר מעניק לי את זווית הראיה הנוספת לה אני זקוקה בנועם, ברוך ובאמפתיה.
כאשר מישהו מנסה ללמד אותי שיעור בכוח, באמצעות מכת אלה בראש ~ אני נאטמת ונסגרת. אני מגלה התנגדות פנימית.
אני יודעת שקיימת אפשרות ללמוד בצורה הזאת. האם אני מעוניינת בה? לא היום ולא תודה.
היום אני מבינה שגם כאן קיימת בחירה שלי.
האם אני מוכנה לקבל ביקורת של אדם אחר?
שוב. תלוי. מה נאמר. איך נאמר.
ככל אחד אחר אני מזהה באופן המיוחד לי את מקור הביקורת ואת האנרגיה המתלווה אליה. ושוב בוחרת.
האם יש מי מאיתנו אשר סיים את שיעוריו? את למידותיו כאן על פני האדמה?
לא נראה לי.
האם כל אחד הוא מורה עבור כל אחד? כן.
אין גבוה ונמוך. אין מומחה יותר ופחות.
כולנו בתהליך ועל כולנו עוד ללמוד ולהתפתח.
בואו נזכור זאת לפני שאנחנו מבקרים את זולתנו.
אומרת את הדברים קודם כל לעצמי.