מסרים מהאור

בראי התכלת של שמי היום ניבטת דמות חסרת צורה ותואר.

דמות המכנסת אליה את ממשות גופה של האנושות.

סמלית היא, רב ממדית, מעורפלת קלות בסך כל מרכיביה.

וכל גווני הקשת יימצאו בה

וכל שאי פעם מישהו חלם ויצר

היא המכלול היא האחד.

ויש בה, בדמות זו, לב פועם אדיר שכולו אהבה.

ברבדיה הרבים מצויים כל גלגולי נשמת בני אנוש

כל בחירותיהם, כל מהותם.

הם רבים מני ספור

הם חווים ומתפתחים,

אך לבה הוא לב אחד מלא באהבה.

ורצונות להם שונים,

מושכים לכל כיוון בהמולת הזעם של צודק ושל נכון

קשורים הם זה לזה,

ירצו או שמא לא,

כי לב אחד פועם להם

זורח באורו.

ועד שיתעשתו, יבינו זה המסר,

תאכל בהם האש, יפגע בהם הסער,

כי זו דרכו של מי אשר שואף להתפצל.

מהות אחת להם, לבני אנוש כולם,

אותם ברא האל, בצלם, כמוזכר,

ולבבם, לב אחד פועם

אשר מקור אחד לו

מקור טובו של אל.