מסרים מהאור

הבהרה קצרה לפוסט:

אני משתדלת להתייחס לאירועים שונים (וביחוד לקשים שבהם) כאל שיעורים שמטרתם ללמד אותי משהו נוסף על עצמי.

בדרך כלל אנחנו נתקלים ב"שיעורים" דומים בהם אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותו דפוס תגובה ופעולה.

מקרים כאלו מאופיינים בתגובה אוטומטית, ללא חשיבה רבה או מודעות.

כאשר פועלים ממקום של מודעות, מזהים את הדפוס החוזר ומצליחים לשנות אותו, אין עוד צורך נשמתי בלמידה מאחר והיא כבר נעשתה.

רגע מתוק הוא רגע בו תוך כדי האירוע אני אומרת לעצמי: "אהה. זה ההוא מאז. זה שאני כבר יודעת איך לטפל בו".

המטרה היחידה להופעתו שוב הינה לאשר ולחזק את התהליך שעברתי.

ומאותו רגע אין עוד צורך בהופעתו והוא נעלם.