מסרים מהאור

לפעמים נמאס לי מכל הממבו ג'מבו הרוחני הזה.

אני שמה לב שקורה לי משהו, אני מתייחסת לכך, מדברת על זה, מנסה להעמיק בתחושה, מתייעצת עם אחרים.

אה, הם אומרים לי: "תסתכלי פנימה! שם תמצאי את התשובה! הכל השתקפות של עצמך! לא מוצא חן בעיניך? זו בעיה, כי את הסיטואציה הבאת על עצמך. רוצה לשנות? רק בעבודה קשה!!!"

איזה עבודה? אני שואלת ורואה את עצמי, בת 15 נעולת מגפיים בדרך לפרדס לקטוף אשכוליות כשהגשם מטפטף לי לתוך הצווארון ואני מתה להמשיך לישון את שנת הצהרים המנחמת.

"לא, לא עבודה כזאת", מסבירים לי. "עבודה פנימית!!!"

איזו עבודה פנימית? על מה מדברים כאן.

איך עושים את זה?

אני מתה מעייפות רק מהדיבורים האלה על עבודה.

אומרים לי: "תשמחי ותצחקי. היקום אוהב צחוקים!"

נו בסדר, על מה יש לצחוק עכשיו? איך אגייס מתחת לאדמה סיבות לצחוקים?