מסרים מהאור

צביר הכוכבים המכונה גם "כימה" או "שבע האחיות".

בשעת לילה מאוחרת, אני מסתחררת אל קצה גלקסיית שביל החלב ונוחתת בליבה של עיר, בנייניה זהב רקוע.

בפנים קורנות ניגשת אלי דמות נשית מכוסה באד ערפילי דק וכחלחל וזרועותיה חובקות אותי באהבה וב"ברוכה הבאה".

על שביל מואר אני צועדת, ומשני צידיו קונכיות צבעוניות-שקופות שאלומות אור בוקעות מתוכן.

אל תוך בניין רב קומות אני מוזמנת, אל בית החולים הגלקטי, ומקבלת הזדמנות לעקוב אחר מגוון טיפולים המתרחשים בין כתליו. המטפלים משתמשים בקונכיות והן נראות כעשויות מאותו חומר דק-שקוף-צבעוני, אך מכולן בוקע אור הריפוי של הלהבה הסגולה. איני מספיקה לרדת לעומקם של המראות או למהלך הטיפול, ומתרשמת התרשמות כללית בלבד.

בחדר רחב ידיים נמצא מסד המידע הממוחשב המכיל בתוכו את נתוני המטופלים כולם. מחשב זה מקושר למסופי משנה בכל רחבי הגלקסיה.

אני זוכה להצצה פלאית אל מימד אחר. בית החולים ממוקם במימד השישי והשביעי, כך מוסבר לי.