מסרים מהאור

היום מצוין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי.

באוגוסט 2005 ליוויתי משלחת של תלמידי י"ב לפולין.

במשך מספר שנים נמנעתי מלהצטרף למשלחות ביה"ס למרות העניין והסקרנות, כי הרגשתי שטרם בשלה בי המוכנות לעשות זאת.

כמה ימים לפני יציאתנו, העבירה לי ההדרכה את המסר הבא:

שליחה של מעלה את.

שליחה של שלום.

הביאי איתך את ברכתך.

הביאי איתך את אורך.

האדמה בפולין אינה שונה מכל אדמה אחרת.

הרשי לעצמך לחוש בה בטבעיות גמורה.

ראי את המראות המדהימים של הטבע היוקד בסיומו של קיץ,

ואל תטעי לחשוב שהמקום ההוא ארור עד כי אינך יכולה לקבלו.

קבלי את המקום והביני כי בחירה הייתה זו לעבור למימדים אחרים במסות כה גדולות.

בחירה שהביאה את האנושות אל קצה גבול יכולת הרשע שלה.

מלחמה שהביאה את האדם למעשים קיצוניים כל כך, כולל השימוש בפצצת האטום, עד כי נבהל אף הוא ממה שהתרחש והחל למשוך ידיו משם.

ומאותה נקודה, האדם החל לשנות אט אט את נקודת ההשקפה שלו והחל לחפש את האור.

ילדי הפרחים ומאבקם למען השלום, ג'ון לנון ושיריו, תנועות השלום בכל העולם.

ומאז חילופי המילניום, הטפטוף הדק הפך לזרם. זרם יציב ומתעצם, זרם שיעשה את כל ההבדל. זרם שיהפוך לנחשול סוחף.

נחשול של אהבה,

נחשול של אור,

נחשול השלום.

היי ברוכה בת יקרה.